מחקרים

הערך הפרוגנוסטי של רמת החדירה של מלנומה לבלוטת הזקיף

חוקרים מצאו כי רמת החדירה של תאי מלנומה לתתי-מבנים בבלוטת הזקיף היא בעלת משמעות פרוגנוסטית, ועשויה לסייע בהערכת יחס הסיכון-תועלת של הטיפול בחולים אלה

29.09.2021, 15:41
מיקרוגרף של תאי מלנומה (אילוסטרציה)

נטל הגידול של בלוטת הזקיף במלנומה הולך ונעשה חשוב יותר ויותר, וצפוי להיכלל בסיווגי ה-N העתידיים של המחלה. מחקר שפורסם בכתב העת Modern Pathology נערך במטרה להעריך את המשמעות הפרוגנוסטית של הסננת תתי-מבנים מוגדרים אנטומית בקשרית הלימפה בתאי מלנומה.

במחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה נכללו 1,250 מטופלים שעברו ברצף ביופסיה של בלוטת הזקיף.

פרוטוקול הפתולוגיה דרש תיאור על אודות הסננה גרורתית של כל אחת מתתי-המבנים הבאים של קשרית הלימפה: כלי לימפה תוך-קופסיתיים (intracpsular), סינוסים רוחביים ותת-קופסיתיים, קורטקס, פאראקורטקס, מדולה, וקופסית.

רמת החדירה (SNIL) לבלוטת הזקיף עם הנטל הגידולי הגבוה ביותר הוגדרה כדלקמן: SNIL 1 = תאי מלנומה המוגבלים לכלי לימפה תוך-קופסיתיים, סינוסים תת-קופסיתיים או רוחביים; SNIL 2 = מלנומה החודרת לקורטקס או לפאראקורטקס; SNIL 3 = מלנומה החודרת למדולה או לקופסית.

החוקרים סיווגו 338 חולים עם בלוטת זקיף חיובית, על פי ה-SNIL הלא-מטרי. באמצעות אומדני קפלן-מאייר ומודלים של קוקס, ערכו החוקרים ניתוח של שיעורי ההישרדות ללא הישנות (RFS), ההישרדות הספציפית למלנומה (MSS) ושיעורי ההישנות בקשרית.

משך המעקב החציוני היה 75 חודשים. שימוש בסיווג על פי SNIL הביא לחלוקת האוכלוסייה עם בלוטת זקיף חיובית לשלוש קבוצות בעלות סיכויים שונים באופן מובהק להישנות בקשרית, ל-RFS ול-MSS.

שיעור ה-MSS של מטופלים עם SNIL 1 היה כמעט זהה לזה של מטופלים עם בלוטת זקיף שלילית, בעוד שגדילת גרורות מהפרנכימה לתוך הקופסית הפיברוטית או למדולה של קשרית הלימפה הצביעה על פרוגנוזה גרועה מאוד.

מכל האמור לעיל עולה כי סיווג על פי ה-SNIL עשוי לעזור להעריך טוב יותר את יחס הסיכון-תועלת של שימוש בטיפולים אדג'ובנטים בקרב חולים עם דפוסים שונים של גרורות בבלוטת הזקיף.

מקור:  

Kretschmer, L et al. Modern Pathology. 2021 Oct;34(10):1839-1849.doi: 10.1038/s41379-021-00835-5

נושאים קשורים:  מחקרים,  מלנומה,  בלוטת זקיף,  פרוגנוזה
תגובות