מחקרים

מהי הרגישות של טנוסינוביטיס שזוהתה ב-MRI לדלקת מפרקים שגרונית?

חוקרים מצאו כי טנוסינוביטיס שזוהתה ב-MRI הינה בעלת רגישות גבוהה ל-RA בשלב מוקדם, במחלה חיובית או שלילית ל- ACPA, ונמוכה במחלות אחרות הגורמות לדלקת מפרקים

מכשיר MRI (צילום: אילוסטרציה)

במסגרת דלקת מפרקים שגרונית (RA), ניתן להבחין בדלקת במעטפת הגיד (tenosynovitis) ניכרת מבחינה קלינית. במחקר הדמיה שנערך לאחרונה הודגם כי דלקת במעטפת הגיד מתרחשת במפרקים קטנים בשלב מוקדם של דלקת מפרקים שגרונית, וכי היא תורמת להופעת תסמינים האופייניים ל-RA (כגון נפיחות במפרקים) ואינה נפוצה בקרב אנשים בריאים. לעיתים קרובות קיימת טנוסינוביטיס שלא ניתנת להבחנה במסגרת בדיקה גופנית, אף על פי שהיא ניתנת להבחנה באמצעות כלי הדמיה. דבר זה עשוי להביא להערכה-בחסר של שכיחות התופעה.

במחקר שפורסם בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases שיערו החוקרים שאם טנוסינוביטיס הניתנת לזיהוי באמצעות MRI היא אכן מאפיין של RA, היא צפויה להיות בעלת רגישות גבוהה ל-RA מסוגים שונים (מחלה חיובית ושלילית לנוגדני ACPA), ורגישות נמוכה יותר למחלות אחרות הקשורות לדלקת באתרי הקישור של הגידים (enthesitis), כגון ספונדילוארתריטיס (SpA) ודלקת מפרקים פסוריאטית (PsA).

במחקר נכללו 1,211 מטופלים רצופים עם דלקת מפרקים מוקדמת בני אותו מחוז, שעברו בדיקת MRI 1.5T של היד והרגל, עם שימוש בחומר ניגוד. תוצאות בדיקות ה-MRI הוערכו על ידי שני בודקים שסומאו לצורך המחקר, ולא היו חשופים לנתונים הקליניים של המטופלים. בודקים אלה נדרשו לזהות עדות לסינוביטיס וטנוסינוביטיס בבדיקות ה-MRI שנערכו בקרב חולים עם RA חיובי ל-ACPA,י(n = 250), RA שלילי ל-ACPAי(n = 282), PsA (n = 88), SpA היקפי (n = 24), דלקת מפרקים תגובתית (n = 30) ודלקת מפרקים לא ממוינת (UA) שחלפה מעצמה (n = 76).

הרגישות של טנוסינוביטיס ל-RA הייתה 85%; 88% ל-RA חיובי ל-ACPA ו-82% ל-RA שלילי ו-ACPAי(p = 0.19). הרגישות ל-RA הייתה גבוהה באופן מובהק בהשוואה ל-PsA ,(p = 0.001 ; 65%),SpAי(p <0.001 ; 53%), דלקת פרקים תגובתית (36%; p <0.001) ו-UA שחלפה מעצמה (42%; p < 0.001). הרגישות הנצפית של סינוביטיס ב-MRI הייתה 91% ב-RA ונעה בין 83% ל-54% בקבוצות האחרות.

לסיכום, זיהוי של טנוסינוביטיס ב-MRI הוא בעל רגישות גבוהה ל-RA בשלב מוקדם, במחלה חיובית או שלילית ל-ACPA. תוצאות אלה תומכות בעקרון לפיו דלקת מפרקים שגרונית מתאפיינת במעורבות סינוביאלית תוך-מפרקית, לצד מעורבות בסביבת המפרק (טנוסינוביטיס).

מקור: 

Matthijssen, XME et al. Annals of the Rheumatic Disease. 2021 Feb 5:annrheumdis-2020-219302.doi: 10.1136/annrheumdis-2020-219302

נושאים קשורים:  מחקרים,  דלקת מפרקים שגרונית,  MRI,  טנוסינוביטיס פלקסורי,  דלקת בגיד
תגובות