מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Pediatric Gastroenterology and Nutrition נערך במטרה לאמוד את הסבילות והיעילות של טיפול בילדים הסובלים מגסטרופרזיס באמצעות הזרקה אנדוסקופית לתוך שוער הקיבה (pylorus), בהשוואה לטיפול באמצעות הרחבה של השוער.
עוד בעניין דומה
המחקר נערך במתכונת רטרוספקטיבית, ונכללו בו ילדים שקיבלו טיפול בין השנים 2010 ל-2018 בארבעה בתי חולים שלישוניים.
החוקרים אספו נתונים על אודות 24 חולים, עם גיל חציוני של 2.5 שנים (טווח 0.5-4.7) בזמן מתן האבחנה. המטופלים עברו סך כולל של 46 הליכים אנדוסקופיים, ו-63% מהמטופלים עברו מספר אנדוסקופיות.
76% מההתערבויות הטיפוליות היוגדרו כמוצלחות, ו-15% לא צלחו. שיעור ההישנות עמד על 57% ומשך הזמן החציוני לחזרה היה 3.7 חודשים (0.1-73). לא נצפה הבדל מובהק ביעילות בין 2 השיטות, לא כהתערבות הראשונה ולא כטיפול קו שני. גם בשיעור ההישנות לא נצפה הבדל מובהק בין השיטות. לא דווחו סיבוכים. משך המעקב החציוני עמד על 19.8 חודשים (1.7-61.7).
לסיכום, במחקר רב -מרכזי רטרוספקטיבי זה, נמצא כי טיפול אנדוסקופי בילדים הסובלים מגסטרופרזיס באמצעות הרחבה על ידי בלון או באמצעות רעלן הבוטולינום הינו בטוח. נראה כי הטיפול יעיל באופן חלקי במהלך החודשים הראשונים, עם חזרה תכופה של התסמינים שהצריכה התערבויות חוזרות.
מקור: