מחקרים

מה היתרונות בהוספת טיסלליזומאב לטיפול כימותרפי עבור חולים עם סרטן ריאה מתקדם?

הוספת טיסלליזומאב למשטר הטיפול הכימותרפי משפר את קצב ומשך התגובה לטיפול, ומאריך את תקופת השרידות ללא התקדמות המחלה, ללא תופעות לוואי קשות יותר מטיפול כימותרפי לבד, בחולים עם סרטן ריאה מסוג sq-NSCLC

24.08.2021, 17:03
סרטן ריאה (אילוסטרציה)
סרטן ריאה (אילוסטרציה)

החוקרים הדגימו כי טיסלליזומאב בשילוב טיפול כימותרפי קשור לשרידות טובה יותר ללא התקדמות המחלה (Progression Free Survival) בחולים עם squamous non–small-cell lung cancerי(sq-NSCLC) מתקדם. מטרת המחקר הייתה לבחון את יעילות, בטיחות ויכולת המטופלים לסבול את הטיפול עם טיסלליזומאב בשילוב כימותרפיה לעומת טיפול כימותרפי בלבד כטיפול קו-ראשון עבור חולים עם sq-NSCLC מתקדם.

המחקר בוצע בשיטת מחקר קליני שלב 3 אקראי עם תווית פתוחה שבוצע ב-46 מוקדים ברחבי סין בתקופה שבין יולי 2018 ועד יוני 2019. במחקר השתתפו מטופלים עם גידולי sq-NSCLC עם אבחנה היסטולוגית של שלב IIIB או IV אשר טרם טופלו תרופתית.

המטופלים עברו הקצאה אקראית (1:1:1) לקבלת טיפול דרך הוריד בסבבים של 21 יום לפי המשטרים הבאים: טיסלליזומאב (200 מ"ג, פעם יום)  עם פקליטקסל (175 מ"ג/מ2, פעם ביום) וקרבופלטין (שטח תחת ריכוז של 5, פעם ביום) [זרוע A]; או טיסלליזומאב עם נאב-פקליטקסל (100 מ"ג/מ2, בימים; 1, 8, 15) וקרבופלטין [זרוע B]; או פקליטקסל וקרבופלטין [זרוע C]. המטופלים עברו ריבוד לפי שלב המחלה וביטוי של PD-L1 בגידול (<1% לעומת 1%-49% לעומת >50%).

התוצא העיקרי שנבדק היה PFS שנבדק על ידי ועדה בלתי תלוי (Independent Review Committee - IRC). תוצאים משניים כללו; שרידות כוללת (overall survival-OS), PFS לפי הערכת החוקר (investigator assessed - INV), קצב תגובה אובייקטיבי (objective response rate - ORR) לפי הערכת IRC, משך תגובה לפי הערכת IRC והיארעות וחומרה של תופעות לוואי (adverse effects - AE).

תוצאות המחקר הדגימו כי 355 מטופלים (גיל ממוצע של 62 [טווח גילים של 34-74] שנים, 330 [91.7%] גברים) עם sq-NSCLC קיבלו את משטרי הטיפול השונים בתקופת המעקב. לאחר מעקב ממוצע של 8.6 חודשים (רווח בר-סמך של 95%, 8.1-9.0 חודשים), נמצא כי PFS לפי הערכת IRC היה ממושך יותר בקבוצות שקיבלו שילוב של טיסלליזומאב וכימותרפיה (זרוע Aי- 7.6 חודשים, זרוע Bי- 7.6 חודשים) לעומת הקבוצה שקיבלה טיפול כימותרפי בלבד (זרוע Cי- 5.5 חודשים). יחס הסיכונים של זרוע A לעומת זרוע C היה 0.524 (רווח בר-סמך של 95%, 0.370-0.742; p<0.001) ויחס הסיכונים של זרוע B לעומת זרוע C היה 0.478 (רווח בר-סמך של 95%, 0.336-0.679; p<0.001). כמו כן נצפה קצב תגובה אובייקטיבי (ORR) ומשך תגובה לפי IRC גבוהים יותר בזרוע A (72.5%, 8.2 חודשים) ובזרוע B (74.8%, 8.6 חודשים) לעומת זרוע C (49.6%, 4.2 חודשים). לא נמצא קשר בין שיעור הביטוי של PD-L1 בגידול לבין הערכת IRC לשרידות ללא התקדמות, או לשיעורי תגובה אובייקטיביים.

מספר המשתתפים שהפסיקו את משטרי הטיפול בשל תופעות לוואי היו; 15 בזרוע Aי(12.5%), 35 בזרוע Bי(29.7%) ו-18 בזרוע Cי(15.4%). בכל הזרועות תופעת הלוואי השכיחה והחמורה (דרגה 3 ומעלה) ביותר שדווח עליה היתה ירידה בספירת הנויטרופילים, ממצא אשר מתאים לתופעות הטוקסיות הידועות של טיפול כימותרפי. 6 מקרים של תופעות לוואי מהטיפול הובילו למוות, אך אף אחד מהם לא יוחס לטיפול עם טיסלליזומאב בלבד.

מסקנת החוקרים הייתה כי הוספה של טיסלליזומאב לטיפול כימותרפי נמצא קשור באופן מובהק למשך מחלה ללא התקדמות וקצב תגובה אובייקטיבית לפי הערכת ועדה חיצונית, וכן פרופיל הבטיחות היה מספק והטיפול היה נסבל עבור מטופלים עם sq-NSCLC מתקדם, ללא קשר לביטוי של PD-L1 בגידול.

מקור: 

Wang J, et al (2021). “Tislelizumab Plus Chemotherapy vs Chemotherapy Alone as First-line Treatment for Advanced Squamous Non–Small-Cell Lung Cancer: A Phase 3 Randomized Clinical Trial”. JAMA Oncology, May 2021. Vol. 7, Issue 5, p. 709–717. doi:10.1001/jamaoncol.2021.0366

נושאים קשורים:  מחקרים,  טיסלליזומאב,  סרטן ריאות,  NSCLC,  שרידות ללא התקדמות מחלה
תגובות