דעות

כשבית החולים עולה באש? קיראו את הכרזה על נוהל רעידת אדמה

האם יילמדו הלקחים מאירוע החירום שכמעט נגרם בשבוע שעבר ב"הדסה עין כרם" והתרחש ממש בבית החולים לפגועי נפש איתנים בעת שההר בער ואיים על החולים ועל הצוותים הרפואיים?

"כביש אחד מפותל מוליך אל הכניסה ל"איתנים - 150 איש, מטופלים חסרי ישע, משפחות ואנשי צוות שנשארו לדאוג לפינוי, חיכו לנס". צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

משרד הבריאות מחייב לתלות בכל מחלקה ובמסדרונות בתי החולים את הכרזות העוסקות בנהלים שעל פיהם יש לפעול בעת רעידת אדמה. אין ספק כי הפחד מרעידת אדמה הוא אנושי ומובן, כולנו מודעים היטב לסכנת רעידת אדמה העלולה להתרחש בכל רגע והכרזה מסבירה מה עלינו לעשות בעת הרעידה המפחידה. נכון שיש להתכונן לבלתי צפוי אך ברעידת האדמה שחוויתי בעת עבודה בבית החולים, הכרזות לא הביאו תועלת, הציבור נהר בהמוניו אל מחוץ לבית החולים ולא ראיתי אנשים מסתתרים מתחת לשולחן.

לעומת זאת, שריפות בבתי חולים אינן אירוע נדיר. ההנחיות המפורטות לגבי נוהל שריפות יורדות לפרטי פרטים ונמצאות באתר משרד הבריאות ובקלסרים עבי כרס, נעשים גם תרגולים בשיתוף עם שירותי הכבאות ותקינות המכשור נבדקת ונרשמת, שהרי אם יתרחש האסון, ניתן יהא להאשים את אלה שלא פעלו על פי ההנחיות.

השריפה המפורסמת ביותר בבית חולים אירעה ב"קליבלנד קליניק" ב-1929. מחסן שבו אוחסנו 70 אלף תמונות רנטגן התלקח. העשן הכיל חומרים רעילים מפירוק תמונות הרנטגן. בשל העשן מתו 125 איש

בתקופת ההתמחות שלי בבית החולים הדסה עין כרם התרחש המאורע הבא: בקומה הרביעית של בית החולים, המחלקה הפנימית היתה אפופה עשן בשל שריפה בקומה נמוכה יותר, העשן עלה מעלה דרך הפיר הנמצא במרכז בית החולים, המעליות לא פעלו והצוות החל לפנות חולים אל המסדרון המוליך אל בית הספר לרפואה, המופרד בדלת מסתובבת כבדה שתפקידה הוא למנוע מטומאת המת השרוי במכון הפתולוגי של בית החולים והמחלקה לאנטומיה, לעבור לבית החולים ובכך לאפשר לכוהנים לבקר את קרוביהם המאושפזים. לא היתה ברירה אלא לשבור את המנעול ולהוציא את הדלת ממקומה, וכך הועברו החולים למקום מבטחים. מאוחר יותר ודרך אותה פרצה, הם הוחזרו לחדריהם.

שריפות פרצו במרבית בתי החולים בארץ, רובם אמנם הסתיימו ללא נפגעים, אך שריפה בבית חולים עלולה להיות אירוע קשה ביותר. בית החולים עצמו עלול להיות מוקד להתלקחות אש כאשר חומרים דליקים רבים מצויים בחדרי הניתוח, ומכשירי חימום ומכשירים מתוחכמים אחרים עלולים להינזק ולגרום לניצוץ. בעבר הרחוק מאוד, השימוש באתר בחדרי הניתוח הביא לפיצוץ ולהרס ולפגיעה אנושה בחולה ובצוות הניתוח.

בבתי מלון רבים מלמדים את האורחים להכיר את אזעקת האש. האזעקה אינה  מוגבלת לצפצוף חד וארוך אלא מלווה גם בכריזה: "יש לצאת מהחדרים – אש פרצה בבניין. אנחנו מטפלים". מניסיון אישי, החוויה לא נעימה. בבתי חולים, המצב שונה. חולים המחוברים לדיאליזה, מונשמים, מקבלי טיפול קרינתי או אלה הנעזרים בתוספת חמצן – האם יפסיקו עבורם את הטיפול או ימשיכו? והמרותקים למיטות – האם תוכלנה לעבור במסדרונות? ומה עם לקויי שמיעה וראייה?

חולים המחוברים לדיאליזה, מונשמים, מקבלי טיפול קרינתי או אלה הנעזרים בתוספת חמצן – האם יפסיקו עבורם את הטיפול או ימשיכו? והמרותקים למיטות – האם תוכלנה לעבור במסדרונות? ומה עם לקויי שמיעה וראייה?

ארגון  הבריאות העולמי פרסם הנחיות העוסקות בנושא תחת הכותרת "בתי חולים אינם נשרפים" ועם כותרת המשנה "מניעת התלקחות בבית חולים". המספרים מעידים כי יותר ממחצית השריפות בבתי חולים נבעו בשל שימוש בכלי בישול שונים, 2% היו בשל עישון ושאר הסיבות אכן כרוכות בחדר הניתוח.

השריפה המפורסמת ביותר אירעה ב"קליבלנד קליניק" ב-1929. מחסן שבו אוחסנו 70 אלף תמונות רנטגן התלקח. העשן הכיל חומרים רעילים מפירוק תמונות הרנטגן. בשל העשן מתו 125 איש. ב-1950, בבית חולים באייווה נספו 41 חולים. דלתות החירום במחלקה לאשפוז חולי נפש לא  נסגרו למניעת התפשטות האש. ב-2013 פרצה דלקה בבית חולים ביפן, מתוך 17 חולים במקום האירוע עשרה 10 נספו. הדלתות המונעות אש לא נסגרו, הכבאים הגיעו מאוחר מדי.

אירוע החירום שכמעט נגרם בשבוע שעבר ב"הדסה עין כרם" והתרחש ממש בבית החולים לפגועי נפש איתנים שבהרי ירושלים היה כתוצאה משריפה שלא באה מתוך בית החולים. כביש אחד מפותל מוליך אל הכניסה ל"איתנים", המאושפזים בחלקם זקוקים לסיוע, החולים במחלקה "סגורה" עלולים להיות סיכון לעצמם ולאחרים. רופא שנכח במקום, ד"ר טל פרפרה, תיאר לערוץ 7 את שהתרחש: "150 איש, מטופלים חסרי ישע, משפחות בלי רכב שבאו לבקר ואנשי צוות שנשארו לדאוג לפינוי, לכודים. אש משתוללת מסביבנו, מתקרבת לרחבה הקטנה בה עמדנו כולנו, מחכים לנס.

"היה פשוט מזעזע לראות איך אנשים התחילו להישבר, פרצו בבכי, אנשי צוות, שאני רגיל לעבוד איתם ביום יום, מתקשרים לבני משפחותיהם כדי להיפרד, מבשרים להם שלא יחזרו הביתה ומוסרים את אהבתם. אנשי צוות אחרים עמדו חסרי אונים, מבולבלים, עייפים, מנסים להרטיב את סביבתנו בזרנוקי מים בניסיון נואש לעכב את האש מלהגיע".

הנס אכן הגיע בדמות תושיית הצוות ואומץ הלב של שוטרים וכבאים. החולים הועברו לבתי חולים במרכז הארץ ואף בצפון. מה תהא השפעת האירוע על מצבם הנפשי? קשה לדעת. מה נלמד מכך? לקחים לא תמיד מתאימים למציאות. ההצהרה של ארגון הבריאות מדברת בעד עצמה. בינתיים, יחליפו את הכרזות להתנהגות ברעידת אדמה, שכבר נשרפו, בכרזות חדשות, עם אותו מסר.

הכותב הוא רופא "הדסה עין כרם" בעבר, כיום גימלאי ומתנדב בבית החולים

נושאים קשורים:  שריפה,  הרי ירושלים,  פרופ' יואל דונחין,  בית החולים הפסיכיאטרי "איתנים",  חדשות,  דעות,  מצב חירום,  רעידת אדמה,  כבאות,  המרכז הרפואי "הדסה"
תגובות