שנת הלימודים בפתח, אחרי שנה וחצי של קורונה שבה מערכת החינוך תפקדה בקושי רב, וכבר נקבע כי למעשה היתה זו שנה אבודה בחייהם של הילדים.
נדמה שאין מי שיחלוק על כך כי העדרם של ילדים מבתי הספר והלמידה בזום גרמה לנזקים אדירים אצל הילדים. עם סיום הסגר האחרון התפוצצו המרפאות לבריאות הנפש בילדים ומתבגרים שסבלו וסובלים מחרדות, מדיכאון ומתסמינים פסיכוסומטיים. באשר לילדים שסבלו מקורונה, רק כעת הולכת ומתבהרת התמונה של תסמינים ארוכי טווח כמו קוצר נשימה, עייפות, מה שקרוי בספרות המדעית Long COVID.
לאור הסבל הרב שכבר נגרם, ובעומדנו לקראת 1 בספטמבר מול מספרים הולכים ועולים של מאומתים, כמחציתם ילדים ומתבגרים, קיים פתח של תקווה בדמות המתווה החדש לפתיחת שנת הלימודים.
יוזמי המתווה יודעים שהוא יקום או ייפול על היכולת הלוגיסטית לממש אותו. אבל, מתוך היכרות עם מודלים דומים בעולם, הם רוצים לתת לו סיכוי. המערכות הלוגיסטיות בממשלה וברשויות המקומיות מוכנות להוריד למען הילדים את השמיים כדי שהמודל הזה יעבוד
המתווה מסתמך בעיקר על שלושה רכיבים: האחד – בדיקות סרולוגיות נרחבות בתחילת שנת הלימודים לאיתור מחלימים מקרב הילדים. ילדים אלה יקבלו מיד "תו ירוק חינוכי" ויהיו פטורים מבידוד בהמשך הדרך. הבדיקה היא אכן פולשנית אבל מהאצבע, כדי להכאיב מה שפחות לילדים. הרכיב השני הוא בדיקות מהירות שתבוצענה על ידי ההורים, גם כן בתחילת שנת הלימודים, לאיתור מאומתים שלא יוכלו להיכנס לבתי הספר עד החלמתם. הרכיב השלישי החשוב הוא שהיה ויימצא בהמשך השנה בכיתה ילד מאומת, הכיתה לא תיסגר, אלא שאר הילדים בכיתה יעברו יום יום בדיקות על ידי דוגמים שזה יהיה תפקידם – הכל במטרה שלא לסגור את הכיתה ולא להשבית את הלימודים של שאר הילדים.
ארגון המורים כבר חרץ את דינו של המתווה הזה לכישלון. בכלל, אנחנו מדינה שתמיד יודעת להגיד מה לא יעבוד, אבל לא עושה די לממש את מה שכן יכול לעבוד – החיסונים כמשל
טרם יבש הדיו על הדיווחים אודות המתווה הזה, מיד ניתכו עליו בשצף קצף קיתונות של ביקורת מכל עבר – הבדיקות לא אמינות, ההורים ישקרו, איך תגענה ערכות הבדיקה להורים לאותה בדיקה ראשונה של פתיחת השנה ועוד טענות מסוג זה. גם ארגון המורים כבר חרץ את דינו של המתווה הזה לכישלון. בכלל, אנחנו מדינה שתמיד יודעת להגיד מה לא יעבוד, אבל לא עושה די לממש את מה שכן יכול לעבוד – החיסונים כמשל.
האמת היא שגם יוזמי המתווה יודעים שהוא יקום או ייפול על היכולת הלוגיסטית לממש אותו. אבל, מתוך היכרות עם מודלים דומים בעולם, הם רוצים לתת לו סיכוי. המערכות הלוגיסטיות בממשלה וברשויות המקומיות מוכנות להוריד למען הילדים את השמיים כדי שהמודל הזה יעבוד.
אף הורה לא ירצה שהמחזה הנורא של שנה שעברה יחזור על עצמו: כיתות שלמות נשלחות לבידוד, ילדים מסכנים צמודים לזום שעות וימים ארוכים, והורים שאינם יכולים להגיע לעבודה באופן נורמלי
חוליה קריטית במתווה הזה היא שיתוף הפעולה של ההורים. האם ההורים אכן יהיו אמינים בתחילת השנה, יבדקו את הילדים בבדיקה מהירה בבית וידווחו אמת על תוצאותיה? האם ההורים יוכלו להרגיע את ילדם הרך שפוחד מבדיקת דם באצבע?
בהכירי את ההורים אני יכול להמר שההורים יפתיעו את כולנו לטובה. יש לי אמון מלא באחריות ובמסירות של ההורים לנוכח המשימה הכבדה המוטלת עליהם. הסיבה היא פשוטה: אף הורה לא ירצה בסופו של דבר שהמחזה הנורא של שנה שעברה יחזור על עצמו: כיתות שלמות נשלחות לבידוד, כולל הילדים שלהם, ילדים מסכנים צמודים לזום שעות וימים ארוכים, והורים שאינם יכולים להגיע לעבודה באופן נורמלי. אסור שמה שראינו יקרה שוב בשנת תשפ"ב. חייבים לפתוח את הגנים ובתי הספר ב-1 בספטמבר, ואני קורא להורים להוכיח לנו שזו אכן שעתם היפה ביותר.
הכותב הוא יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים; בית הספר לרפואה ע"ש אדלסון, אוניברסיטת אריאל; מכבי שירותי בריאות
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
