חיסונים הם ההתערבות המשמעותית ביותר שנעשתה אי פעם בעולם הרפואה והאמצעי היעיל ביותר למיגור מגיפות. ראינו זאת לאורך ההיסטוריה כשהחיסונים מיגרו, בין השאר, את האבעבועות השחורות, שהיתה אחראית לנפילתן של לפחות שלוש אימפריות וגבתה את חייהם של כ-500-300 מיליון בני אדם במאה אחת; בחיסון נגד טטנוס שהביא לירידה של 96% בתחלואה; ובחיסונים נגד אדמת מולדת, חצבת, צהבת זיהומית A ו-B, דיפתריה ועוד.
גם מגיפת הפוליו - מחלה שרק לפני 70 שנה עוררה חרדה גדולה בקרב הורים מפני סכנת שיתוק ומוות של תינוקותיהם וילדיהם - הוכחדה בזכות חיסון וקיימת כיום רק במקומות שבהם יש אי-שקט פוליטי ניכר ומערכות בריאות כושלות כמו אפגניסטן ופקיסטן.
כמי שתחום המומחיות שלה הוא זיהומים ואפידמיולוגיה וכחברה בצוות לטיפול במגיפות, אין לי ספק בחשיבות החיסונים נגד קורונה וביעילותם בצמצום התחלואה ובהורדה משמעותית של שיעורי ההדבקה.
כשהתחלנו לחסן ילדים נגד אבעבועות רוח, ראינו שחיסון אחד לא מספיק למיגור המחלה ועם הזמן הוחלט לתת חיסון נוסף. במקרה של הפטיטיס B, נדרשים שלושה חיסונים כדי למנוע מחלה. נגד שפעת אנו מתחסנים מדי שנה
הטענה (כפי שעולה במאמר הדעה האחרון של ד"ר רעיה ליבוביץ ב"דוקטורס אונלי" - "האמת העירומה - החיסון לא הביא את התוצאה הרצויה במניעת הדבקה") כי החיסונים נגד קורונה לא מובילים לתוצאות הרצויות, אינה מדויקת בלשון המעטה ומתעלמת מעובדה חשובה ביותר: לכל חיסון נדרש זמן, עד שהמדע והרפואה יידעו לומר באיזה מינון ובאיזו תדירות יש לתת אותו כדי להשיג את מירב היעילות ובאופן בטוח.
כשהתחלנו לחסן ילדים נגד אבעבועות רוח, ראינו שחיסון אחד לא מספיק כדי למגר את המחלה ועם הזמן הוחלט לתת חיסון נוסף. במקרה של הפטיטיס B, נדרשים שלושה חיסונים כדי למנוע מחלה. נגד שפעת אנו מתחסנים מדי שנה, בין השאר בשל הצורך להתאים את החיסון לזנים החדשים שמתפתחים.
קורונה הוא נגיף חדש ואנו למדים אותו כל הזמן ותוך כדי תנועה. למשל, למדנו שלאחר כחצי שנה מהחיסון יש עלייה בתחלואה הנובעת מירידה בחיסוניות וקיים לפיכך צורך במתן מנת בוסטר. למסקנה זו הגענו עם הזמן, כשראינו שמי שחוסן מוקדם יותר השנה, בינואר 2021, נטה יותר לחלות מאשר מי שחוסן מאוחר יותר. עדויות לכך מתקבלות גם מבריטניה, שבה החיסון השני ניתן שלושה חודשים לאחר החיסון הראשון, ולפיכך מערכת החיסון עדיין פעילה ויעילה גם במניעת הידבקויות. גם אם יעילות זו מעט יותר נמוכה במקרה של זן דלתא, היא עדיין גבוהה ועומדת על כ-85%.
מנתונים ראשונים שיש בידינו על חיסון בני נוער בישראל, עולה כי יעילותו במניעת הדבקה עומדת על כ-90%. נתונים ראשוניים מצביעים על יעילות מתן המנה השלישית בקרב אנשים בני 60 ומעלה (בוסטר) במניעת מחלה קשה ואשפוזים. בנוסף, במסגרת מחקר שנערך ב"שיבא" מצאנו כי חיסון שלישי בקרב מדוכאי חיסון העלה את רמת הנוגדנים מכ-30%-20% אחוז לכ-90%-70%.
אל לנו לשכוח גם את התקופה היפה, גם אם נמשכה חודשים ספורים, שבה ישראל היתה פתוחה לגמרי, ללא מגבלות וללא סגרים. תקופה זו התאפשרה אך ורק בזכות החיסונים.
הטוענים כי גם מתחסנים נדבקים צריכים לזכור כי עדיין הסיכון של מחוסנים לחלות באורח קשה, נמוך באופן משמעותי מאשר בקרב לא מחוסנים
מנגד, את ההשפעות של אי התחסנות, אני רואה מדי יום בקליניקה. רק לאחרונה חוברה למכשיר אקמו ב"שיבא" אישה בת 48 שלא התחסנה לאחר שחלתה בקורונה ומצבה הידרדר. אישה נוספת שלא התחסנה נפגעה מהקורונה באורח קשה וזקוקה כעת להשתלת ריאות. הטוענים כי גם מתחסנים נדבקים צריכים לזכור כי עדיין הסיכון של מחוסנים לחלות באורח קשה, נמוך באופן משמעותי מאשר בקרב לא מחוסנים.
אני מסכימה בהחלט כי יש לקדם את ההסברה בקרב האוכלוסיה שטרם התחסנה בכלל, תוך שימת דגש על אוכלוסיות בסיכון. רוב האנשים שלא התחסנו אינם מתנגדי חיסונים או מכחישי קורונה. רובם נמנעים מחיסון מסיבות כאלו ואחרות כגון היעדר מידע, חשש לא מבוסס ועוד. פעולות ההסברה בקרב אוכלוסיות אלו חיוניות לצורך הגדלת שיעור המתחסנים בישראל ומיגור המגפה.
על פי נתונים שהוצגו ממכון ויצמן בפני הצוות לטיפול מגיפות, ככל שנדחה את מתן החיסון השלישי לבני 60-40, מספר החולים שיתווסף יחייב פתיחה של שתי מחלקות קורונה מדי שבוע.
בזמן מגיפה מתקבלות החלטות שהן לא תמיד מוצקות כפי שעולם הרפואה אוהב. אנו בשעת חירום ולכן נדרשת אסטרטגיה המבוססת על ניהול סיכונים
הציבור צריך לדעת כי ההחלטה על מתן החיסון השלישי לא התקבלה בן לילה. צוות הטיפול במגיפות, גורמי המקצוע הרלוונטיים וטובי המומחים ניהלו דיונים לילות כימים, הביעו את עמדותיהם בהתבסס על נתונים מחקריים וקיבלו את ההחלטה לאחר הפעלת שיקול דעת.
בזמן מגיפה מתקבלות החלטות שהן לא תמיד מוצקות כפי שעולם הרפואה אוהב. אנו בשעת חירום ולכן נדרשת אסטרטגיה המבוססת על ניהול סיכונים. עד כה חוסנו נגד קורונה יותר מארבעה ביליון איש ברחבי העולם ואנו נוכחים לדעת כי החיסון בטוח ותופעות הלוואי אינן משמעותיות – על אחת כמה וכמה בהשוואה להגנה המצוינת שהחיסון מעניק מפני תחלואה קשה.
הקורונה תלווה אותנו עוד זמן רב ועלינו ללמוד איך לחיות לצידה באופן בטוח ובמינימום פגיעה בבריאות, בחינוך ובכלכלה. כדי לעשות זאת, עלינו בעיקר להגדיל את שיעור המתחסנים.