מערך החקירות האפידמיולוגיות לא עומד בקצב העלייה בתחלואה

בשלושת הימים שבין 5 ל-7 באוגוסט אובחנו בישראל מעל 10,000 נשאי נגיף קורונה אך הושלמו רק 40% מהחקירות האפידמיולוגיות לשם קטיעת שרשרת ההדבקה. מערך החקירות שמפעיל פיקוד העורף סובל שוב ממחסור קשה בכוח אדם. כך דיווח אתמול (ב') עידו אפרתי ב"הארץ".

עוד דווח כי גורמים במערכת הבריאות העלו ספק בדבר המשך נחיצותו של מערך החקירות הזה, נוכח התפשטות המגיפה. בשיא פעילות מערך החקירות ("מפקדת אלון") עסקו בכך 3,000 חוקרים-מתשאלים והם ביצעו עד 6,000 תחקורים ביום. עתה מתמקדות החקירות במי שמוגדרים כאוכלוסיות בסיכון מוגבר – מאומתי נגיף בני 60 ומעלה ובקרב הנכנסים לישראל מחו"ל כאשר יש להציג את תוצאות החקירות שלהם בתוך 24 שעות. בקרב הנחקרים שבסיכון, הושלמו 90% מהחקירות במועד, בעוד שלגבי השבים מחו"ל - 64%.

עדיפות שנייה ניתנה לחקירות של עובדים ודיירים בבתי אבות ובדיור מוגן, מוסדות סיעודיים ומוסדות גריאטריים ואותן יש להשלים בתוך 48 שעות. 72% מהחקירות הללו הושלמו בהתאם למה שנקבע. יתר המאומתים לנגיף הוצבו בעדיפות שלישית והחקירות שלהם אמורות להסתיים בתוך 72 שעות אולם רק 31% מהן הושלמו. כ-6,000 נדבקים לא תוחקרו, כך על פי הדיווח.

עוד צוין כי חרף העובדה שמדי שבוע גדל כדי פי 1.38 מספר המאומתים החדשים לעומת שבוע קודם, יידרש למערך החקירות כוח אדם גדול פי שניים מזה שהוא מפעיל עתה לצורך עמידה ביעדים שנקבעו, ועניין זה כרוך באישורים ביורוקרטיים ובגיוס והכשרת כוח אדם, הדורשים זמן רב.

"קטיעת שרשראות ההדבקה", ציין אפרתי בדיווחו, "הוגדרה כמרכיב מרכזי וחיוני בבלימת התפשטות המגיפה, אבל מגבלות מפקדת אלון היו ידועות עוד לפני שהוחלט לצמצם במערך הזה. פעולתה נחשבת ליעילה עד שהתחלואה עוברת רף מסוים והופכת מפוזרת מבחינה גיאוגרפית. אז, טובע מערך החקירות בנתונים והמאמץ יורד לטמיון. במערכת הבריאות יש מחלוקת לגבי תרומתו העכשווית של מערך החקירות הזה. על פי בכיר במערכת הבריאות משרד הבריאות לא קיים עד כה דיון עקרוני מסודר בנוגע ליעדים של המערך וכן כדי לבדוק מהי מידת יעילותו בהתפרצות נרחבת".