בתחילת 2021, כאשר ההשפעה המצטברת של הסגרים והצפי לתועלת גדולה מהחיסון השרתה אופטימיות מסוימת ביחס לסיכוי להשתלט על המגיפה ולחזור לחיים תקינים, הופיע זן הדלתא שאותר לראשונה בהודו והתפשט לבריטניה ומשם לארה"ב ולשאר העולם וטרף את הקלפים לגופים הממונים על המאבק בקורונה ולציבור כולו.
האופטימיות הזהירה התחלפה בפאניקה וחזרנו, לזמן מה, לשמוע תחזיות אפוקליפטיות כפי שהיה בראשית המגיפה במרץ 2020, אך בהדרגה התברר כי זן הדלתא אמנם מידבק לפחות פי שניים מקודמיו אך, בניגוד למידע הראשוני, אינו גורם למחלה קשה יותר. ככל שמספר המחוסנים עלה ועדיין הציבור נהג בזהירות, חבש מסיכות במקומות סגורים, נמנע מהתקהלויות והכניסה למקומות ציבוריים הותרה רק למחוסנים, הלך מספר מקרי הקורונה החדשים וירד.
הצוותים המקצועיים המייעצים לממשלה נותרו בעינם, לא הוזרם "דם חדש". כולם אנשים ראויים, אבל הם נכשלו בעבר והכישלון נמשך כיוון שחסר אומץ לב אזרחי לראות את העובדות נכוחה ולקבל החלטות חד משמעיות בזמן אמת
ואז, במקום להפנים כי הירידה במספר הנדבקים היא תוצאה של אמצעי הזהירות שננקטו ולהמשיך בהם ובמקום להבין כי ככל שרב מספר המחוסנים כך הסיכוי לרמיסיה נמשכת במגפה גדול יותר, היועצים המקצועיים לממשלה התירו את הרסן. בשמחה ובצהלה הוסרו כל ההגבלות, לא נוצרו תמריצים להתחסן, מתחמי החיסונים נסגרו בזה אחרי זה כאילו המגיפה מאחורינו, השמיים נפתחו, שער הכניסה הראשי לישראל, נתב"ג, הפך למסננת בעלת חורים גדולים מאוד שכולם עוברים דרכה ללא בדיקות וללא חובת בידוד. החגיגה נמשכה חודשיים ואז קרה מה שהיה צפוי מראש: זן הדלתא הגיע לישראל ומצא אותה שאננה ופתוחה ללא מגן. תוך זמן קצר חזרנו לימי המגיפה עם מספרים הולכים ועולים של נדבקים חדשים ועם מספרים הולכים ועולים של חולים קשים.
אמנם, מצבנו כיום טוב לאין שיעור מזה של קיץ 2020. המחוסנים נדבקים בשיעור נמוך יותר ושיעור החולים הקשים ביניהם נמוך. לכן ,למרות למעלה מ-3,000 נדבקים חדשים מדי יום עדיין מספר החולים הקשים הוא כ-200 בלבד (ההגדרה של חולה קשה היא מקלה מאוד, חלק מהמוגדרים קשים אינם כאלה).
ראש הממשלה החדש, שביקר בחריפות את קודמו על הססנות בטיפול במגיפה, חוזר על שגיאות הממשלה הקודמת אחת לאחת. יש גמגום בקבלת החלטות, דחיינות שהיתה ממש מדיניות בממשלה הקודמת, נותרה בעינה. הצוותים המקצועיים המייעצים לממשלה נותרו בעינם, לא הוזרם "דם חדש". כולם אנשים ראויים, מומחים בעלי שם (באמת, לא בציניות) אבל הם נכשלו בעבר והכישלון נמשך כיוון שחסר אומץ לב אזרחי לראות את העובדות נכוחה ולקבל החלטות חד משמעיות בזמן אמת.
המומחים צפו את הסכנות שבזן הדלתא שנתונים לגבי יכולת ההדבקה שלו פורסמו כבר בתחילת השנה, אבל נדרשו ארבעה חודשים (מרץ-יולי 2021) עד שמערכת בדיקות מסודרת הופעלה בנתב"ג. כיוון שלא חייבו את הנכנסים בבידוד ולא נדרשה בדיקה 48 שעות לאחר הכניסה לארץ (כפי שעושים למשל בבריטניה), אין למעשה בקרה על הנכנסים ואין דרך לאתר את הנגועים.
היום, כאשר עיקר ההדבקה היא בינינו, ההשפעה של הנכנסים לישראל פוחתת אך עדיין זה נותר מקור לא אכזב לחולים המגיעים לכאן ומדביקים את קרוביהם וחבריהם.
שמענו את נפתלי בנט מבקש מכולם להתחסן. מדוע עליו לבקש? מדוע הממשלה אינה פועלת כדי שיתחסנו? יש המון אמצעים, כולם דמוקרטיים, ויש בהם מידתיות של שמירה על זכויות הפרט
עם ישראל אינו ממושמע. ההקפדה על מסיכות במקומות סגורים, שגם עליה הוחלט מאוחר, אינה נשמרת. האופנה הישראלית של מסיכות סנטר מולכת בכיפה ואין אפילו ניסיון לאכוף חבישת מסיכות כנדרש. אבל, הפיל שבחדר - למעלה ממיליון אזרחים שמעל גיל 12 שנותרו בלתי מחוסנים - אינו נראה ואין איש בממשל או בקרב היועצים השונים המרים קול או מתכנן כיצד להתמודד עם הבעיה.
נכון, זן הדלתא מדביק גם מחוסנים אבל רוב הנדבקים ורוב אלה המפיצים את המחלה לאחרים הם הבלתי מחוסנים. מדוע הממשלה אינה מטפלת בבעיה? מדוע מניחים למיליון איש להכתיב את סדר היום הלאומי? הממשלה הקודמת גמגמה בנושא זה והממשלה הנוכחית ממשיכה את המסורת. שמענו את נפתלי בנט מבקש מכולם להתחסן. מדוע עליו לבקש? מדוע הממשלה אינה פועלת כדי שיתחסנו? יש המון אמצעים, כולם דמוקרטיים, ויש בהם מידתיות של שמירה על זכויות הפרט.
דמוקרטיה זכאית להתגונן מפני אלה המבקשים להרוס אותה. הציבור בישראל זכאי לבקש מהממשלה הגנה מפני אלה המדביקים אותו במחלה.
מנכ"ל משרד הבריאות מאיים עלינו בסגר. למה? מיליון הבלתי מחוסנים חייבים בסגר, לא המחוסנים. מדוע אין הוראה שכניסה לכל מקום מחייבת הצגת אישור חיסון. קניון, מרכול, תיאטרון, רכבת, אוטובוס. מורה שאינו מחוסן לא ילמד, תלמיד מגיל 12 ומעלה שאינו מחוסן לא ייכנס לכיתה. כמו שאסור לעשן בקולנוע כי אחרים ניזוקים, כך אסור להיכנס לקולנוע ולכל מקום אם אינך מחוסן כדי שלא תפיץ מחלה. אלו תקנות חובה שהיו גורמות לרבים רבים לקבל חיסון.
במדינות דמוקרטיות מובהקות כמו בריטניה וארה"ב, ילד שפנקס החיסונים שלו אינו מושלם, לא ייכנס לגן או לבית ספר וזאת בימים רגילים. איש אינו רואה בכך פגיעה בדמוקרטיה. אין חובה לחסן את הילדים אבל אם לא חוסנו, ילמדו בבית ולא יסכנו ילדים אחרים. מדוע לא ייעשה כך אצלנו?
פחות מחודש לפני פתיחת שנת הלימודים עדיין אין תכנית פעולה. הכרזה ברורה כי מכיתה ו' ומעלה רק ילדים מחוסנים ילמדו בכיתות היתה מאפשרת פתיחה מסודרת של הלימודים. הילדים הצעירים יותר כמעט ואינם נפגעים והם יכולים ללמוד ללא הפרעה אם כל המורים שלהם יהיו מחוסנים.
אפשר להכיל את המגיפה ולקיים חברה פתוחה וכלכלה פועלת. אין צורך בסגרים שממילא ההשפעה שלהם קצרת טווח. מכל האמצעים לשלוט במגיפה יש שניים שהתועלת שלהם אינה שנויה במחלוקת: החיסון והמסיכות
אם כל ההורים וכל הסבים והסבתות וכל האחאים הגדולים יהיו מחוסנים, הילדים לא יזיקו לאחרים. ביניהם תיווצר, בסופו של דבר, חסינות עדר. לבודד אותם אין טעם ואין צורך. המטרה המוצהרת של בידוד הילדים היא כדי שהם לא ידביקו מבוגרים. חסנו את כל המבוגרים ואל תבודדו את הילדים.
אפשר להכיל את המגיפה ולקיים חברה פתוחה וכלכלה פועלת. אין צורך בסגרים שממילא ההשפעה שלהם קצרת טווח. מכל האמצעים לשלוט במגיפה יש שניים שהתועלת שלהם אינה שנויה במחלוקת, החיסון והמסיכות. לממשלה יש כלים יעילים לגרום לכך שכל מי שחייב בחיסון אכן יחוסן ושכולם יעטו מסיכות במקומות סגורים. במקום לקיים ברברת ותחינות וקריאות לציבור להתחסן ולעטות מסיכות, ראוי שהממשלה תתקין מיד תקנות שייגרמו לכולם לעשות את הנדרש. כאמור, כניסה למקומות ציבוריים רק למחוסנים, קנס של 10,000 שקל למי שאינו עוטה מסיכה כנדרש, אכיפה מדגמית ופרסום.