מחקרים

אמבוליזציה פרוקסימלית לעומת אמבוליזציה דיסטלית של הטחול

חוקרים סבורים כי אין הבדל משמעותי בין אמבוליזציה פרוקסימלית לבין דיסטלית של עורק הטחול בחולים עם טראומה קהה

מטרת החוקרים הייתה להשוות בין התוצאים של אמבוליזציה פרוקסימלית לעומת דיסטלית של עורק הטחול, בתור טיפול בפגיעות מוקדיות בעורקי הטחול הדיסטליים, משנית לטראומה לטחול.

החוקרים הכלילו במחקר את כל החולים שעברו אמבוליזציה של עורק הטחול, משנית לטראומה קהה לבטן, מה-1 בינואר 2009 ועד ה-1 בינואר 2019. חולים שעברו אמבוליזציית טנדם (כלומר גם אמבוליזציה דיסטלית וגם פרוקסימלית) או כאלו שלא הייתה להם עדות לפגיעה אקוטית בכלי הדם, על סמך בדיקת אנגיוגרפיה, לא הוכללו במחקר. החוקרים אספו את הנתונים הדמוגרפיים של המטופלים ותיעדו את סוג הפציעה או דרגת ה-AASTי(American Association for the Surgery of Trauma), את שיטת האמבוליזציה ואת התוצאים. כמו כן, תיעדו את הסיבוכים ושיעורי כריתת הטחול, עד 30 יום מביצוע הפעולה.

החוקרים מצאו כי 136 מתוך 232 חולים עברו אמבוליזציה בגלל פגיעה בכלי הדם הדיסטלי (כולל דימום עורקי פעיל), פסאודו-מפרצת או פיסטולה בין עורק לווריד. הם דיווחו כי הגיל הממוצע של החולים היה 41 (טווח 16-84). כמו כן, נמצא כי דרגת ה-AAST הממוצעת הייתה 4 (טווח 3-5), הציון הממוצע של חומרת הפגיעה היה 22 וכי אמבוליזציה פרוקסימלית בוצעה ב-79.4% מהחולים ואמבוליזציה דיסטלית ב-20.6% מהחולים. החוקרים דיווחו כי סיבוכים משמעותיים התרחשו ב-12 חולים (12 שעברו פעולה פרוקסימלית – 11 חולים ו-0 שעברו פעולה דיסטלית, P> 0.05), כאשר 6 חולים שעברו פעולה פרוקסימלית נזקקו לכריתת טחול. (5.6%). לבסוף, החוקרים לא דיווחו על הבדל מובהק בתוצאים בין שתי הקבוצות, גם לא על פי דירוג ה-AAST.

החוקרים הגיעו למסקנה כי אין הבדל מובהק בין הטכניקות השונות לביצוע אמבוליזציה של עורק הטחול (פרוקסימלי או דיסטלי), בחולים עם טראומה קהה ופגיעה בעורק הדיסטלי, בכל הנוגע להצלחה הטכנית והקלינית.

מקור: 

Venn, G. A. et al. Journal of Medical Imaging and Radiation Oncology 2021; https://doi.org/10.1111/1754-9485.13263

נושאים קשורים:  מחקרים,  אמבוליזציה,  טחול
תגובות