מחקרים

האם יש הבדל בשיטת הקצירה השונות של כלי דם לביצוע ניתוח מעקפים?

שיטת הקצירה Skeletonized של עורק השד לצורך ביצוע מעקף נמצא קשור לשיעורים גבוהים של חסימה חוזרת של כלי הדם ותוצאים קרדיו-וסקולריים קשים לעומת שיטת הקצירה המסורתית

25.07.2021, 17:53
ניתוח מעקפים. אילוסטרציה

במהלך ניתוח מעקפים (Coronary Artery Bypass Graft surgery- CABG) משתמשים בעורקי שד (Internal Mammary Artery). עד ביצוע מחקר זה, טרם נאסף מידע אודות היעילות והבטיחות של שיטות קצירה שונות (Skeletonized לעומת Pedicled) של עורקים אלו. מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין שיטות קצירה שונות של עורקי השד לבין יעילות השתל ותוצאים קליניים שנה לאחר ניתוח CABG.

המחקר בוצע בשיטת ניתוח post-hoc של מחקר מקרה-בקרת אינבו, אקראי, רב-מרכזי עם סמיות כפולה בשם COMPASSי(Cardiovascular Outcomes for People Using Anticoagulation Strategies). במחקר COMPASS גוייסו 27,395 מטופלים מ-602 מרכזים על פני 33 מדינות בין התאריכים מרץ 2013 ועד מאי 2016. קריטריוני הכללה במחקר זה כללו ניתוח CABG לטיפול במחלת לב כלילית עם לפחות שני שתלים ו-eGFR של 30 מ"ל/דקה, לפחות.

במחקר זה נכללו 1,002 מטופלים מתוך 1,448 אשר עברו הקצאה לזרוע הטיפול עם CABG במחקר COMPASS ועברו קצירה של עורק השד בשיטת Skeletonizedי(282; 28.1%) או Pedicledי(720; 71.9%). הנבדקים הללו עברו בדיקת אנגיוגרפיה שנה אחרי הניתוח. המידע נותח בין ה-11 לאוקטובר 2019 ועד ה-14 למאי 2020. התוצא העיקרי שנבדק היה סתימה של השתל שנה לאחר הניתוח, בבדיקת CT אנגיוגרפיה.

הנבדקים שעברו קצירה בשיטת Skeletonized (28.1%) היו בגיל ממוצע של 65.9±8.1 שנים, מתוכם 229 גברים (81.2%), ו-194 ממוצא אתני לבן (68.8%). הנבדקים שעברו קצירה בשיטת Pedicledי(71.9%) היו בגיל ממוצע של 64.8±7.6 שנים, מתוכם 603 גברים (83.8%) ו-455 ממוצע  אתני לבן (63.2%).

תוצאות המחקר הדגימו כי שיעורי החסימה של השתל שנלקח מעורק השד לאחר שנה היו גבוהים בקבוצה שהעורק נקצר בשיטת Skeletonized לעומת Pedicled (33/344 [9.6%] לעומת 30/764 [3.9%]; יחס סיכויים מתוקנן ברמת השתל של 2.41, רווח בר-סמך של 95%, 1.39-4.2, p=0.002). תוצאות אלו כללו גם ניתוח מעקף של עורק שד שמאלי (LIMA) ל-LADי(Left Anterior Descending) (21/289 [7.3%] לעומת 25/725 [3.4%]; יחס סיכויים מתוקנן ברמת השתל של 2.1, רווח בר-סמך של 1.14-3.88, p=0.02).

לאחר תקופת מעקב ממוצעת של 23 חודשים, קצירה של עורקי שד בשיטת Skeletonized נמצא קשור גם לעליה בשיעורי אירועים קרדיו-וסקולריים (20 [7.1%] לעומת 15 [2.1%], יחס סיכויים מתוקנן של 3.19; רווח בר-סמך של 95%, 1.53-6.67; p=0.002), וצורך בפתיחה חוזרת של עורקים כליליים חסומים (14 [5%] לעומת 10 [1.4%], יחס סיכונים מתוקנן של 2.75, רווח בר-סמך של 95%, 1.1-6.88, 0.03).

מסקנת החוקרים הייתה כי קצירה של עורקי שד בשיטת Skeletonized לצורך ניתוח מעקפים בלב (CABG) נמצאה קשורה לשיעורים גבוהים יותר של חסימה חוזרת של העורק, ותוצאים קליניים עגומים יותר ביחס לשיטת הקצירה המסורתית (Pedicled). על מנת לבסס את יעילות ובטיחות השימוש בכלי דם שנקצרו בשיטת Skeletized יש לבצע מחקרים קליניים אקראיים נוספים.

מקור: 

Lamy A, et al. (2021) “Skeletonized vs Pedicled Internal Mammary Artery Graft Harvesting in Coronary Artery Bypass Surgery: A Post Hoc Analysis From the COMPASS Trial”. JAMA Cardiology, Published online June 16, 2021. doi:10.1001/jamacardio.2021.1686

נושאים קשורים:  מחקרים,  ניתוח מעקפים,  קצירה,  תוצאים קרדיווסקולריים
תגובות