מחקרים COVID-19

מחקר מקיף ב"מכבי" מצא: חיסון הקורונה יעיל ובטוח גם בנשים בהריון

מחקר ראשון מסוגו בעולם, שכלל 15 אלף נשים ישראליות בהריון ונערך על ידי מכון המחקר של מכבי ואוניברסיטת תל אביב, קובע: 99% מהן לא דיווחו על תופעות לוואי חריגות

חיסון לקורונה בהריון. צילום: שאטרסטוק

עם תחילת מתן החיסונים לנשים הרות, רבים בישראל הביעו חשש מפני תופעות לוואי חריגות. מחקר חדש של KSM (קאהן-סגול-מכבי), מכון המחקר והחדשנות של מכבי שירותי בריאות ואוניברסיטת תל אביב, מפיג את החששות. המחקר בחן אוכלוסיה אשר לא נכללה בניסויים הקליניים ובכך השלים מידע חיוני חסר. המחקר קובע כי החיסון של חברת פייזר נגד נגיף הקורונה מגן ביעילות גם על נשים הרות וללא תופעות לוואי משמעותיות.

החוקרים מסבירים כי נשים הרות בכוונה לא נבחרו לניסויים הקליניים המקוריים של אף אחת מהחברות שפיתחו את החיסונים לקורונה. לכן, ארגוני הבריאות בארץ ובעולם חששו להמליץ לנשים בהריון להתחסן. ישראל היתה בין המדינות הראשונות בעולם ששינתה את ההחלטה, וכבר בינואר משרד הבריאות קרא לנשים הרות להתחסן נגד הנגיף. ההמלצה של משרד הבריאות יצרה הזדמנות לערוך ניסוי טבעי ראשון בעולם לבחינת מידת היעילות של החיסון ולשאלת תופעות הלוואי בקרב נשים הרות.

המחקר נערך בישראל על 15,060 נשים בהריון החברות בקופת החולים מכבי. את המחקר, שתוצאותיו התפרסמו בכתב העת Journal of the American Medical Association, ערכו ד"ר ענבל גולדשטיין ופרופ' גבריאל חודיק, ד"ר רן רותם וד"ר יעקב סגל ממכון המחקר והחדשנות של מכבי והחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף ד"ר דניאל נבו, פרופ' אמריטוס דוד שטיינברג ופרופ' מלכה גורפיין מהחוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב.

המחקר המותמם (ללא פרטים מזהים) עקב אחרי נשים בהריון שהתחסנו החל מ-19 בדצמבר 2020, והמעקב אחריהן נמשך עד 11 באפריל 2021. 7,530 נשים הרות שהתחסנו הוצמדו לקבוצת ביקורת של 7,530 נשים הרות ב"מכבי" שבחרו לא להתחסן, לפי מאפיינים כמו גיל, מגזר ושלב ההריון. הגיל החציוני של הנשים היה 31.1, כאשר 46% היו בשליש (הטרימסטר) השני של ההריון ו-33% בשליש האחרון.

כמו באוכלוסיה הכללית, שיעורי ההדבקה בנגיף היו דומים בשתי הקבוצות בעשרה הימים הראשונים לאחר קבלת החיסון הראשון (70 מקרים בקרב המחוסנות מול 73 אצל הלא-מחוסנות), אך החל משבוע אחד לאחר החיסון השני, שיעור ההדבקה היה נמוך בהרבה בקרב המחוסנות: עשרה מקרי הדבקה בקרב המחוסנות לעומת 46 מקרי הדבקה בקרב הלא-מחוסנות.

ד"ר גולדשטיין ציינה: "בהחלט מצאנו הדבקה בהיקף הרבה יותר נמוך בקרב הנשים המחוסנות. לאישה בהריון לא מחוסנת יש סיכוי גבוה פי חמישה להידבק בקורונה מאשר לאישה בהריון שהתחסנה נגד הנגיף החל משבוע לאחר המנה השנייה. יעילות החיסון נמצאה כמובהקת מבחינה סטטיסטית גם בקרב אוכלוסיה זו, על אף ההנחיות האוניברסליות לנשים בהריון להקפיד באופן מיוחד על ריחוק חברתי ועטיית מסיכות".

בהתייחס לתופעות לוואי, המחקר מצא כי מבין 7,530 נשים הרות שקיבלו את החיסון של פייזר, רק 68 נשים דיווחו על תופעות לוואי – ואף לא אחת דיווחה על סימפטומים חמורים. הסימפטומים המדווחים ביותר היו כאבי ראש (0.1% מהמתחסנות), חולשה כללית (0.1% מהמתחסנות), כאב כללי (0.1% מהמתחסנות) וכאב בטן (0.1% מהמתחסנות).

"אמנם מדובר במדגם קטן יחסית לתופעות לוואי, אבל לא מצאנו תופעות לוואי חריגות, לא מבחינת הסימפטומים ולא מבחינת ההיקף", אומר פרופ' שטיינברג. "תופעות הלוואי במחקר הגיעו מדיווחים של המתחסנות עצמן ויש להניח כי נשים בהריון היו מדווחות על כל סימפטום יוצא דופן".

נושאים קשורים:  חיסון בהריון,  חיסון לקורונה,  קופת החולים מכבי,  מכון המחקר ksm,  ד"ר ענבל גולדשטיין,  פרופ' דוד שטיינברג,  19-COVID,  מחקר ישראלי,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
27.07.2021, 01:46

לא ברור מהמאמר באיזה אופן נאסף המידע על תופעות הלוואי