COVID-19 בישראל

מגיפת הקורונה בישראל – האם הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש?

אחרי מבצע החיסונים ואל מול העלייה המחודשת בתחלואה, האם הגיע הזמן לראות בקורונה עוד מחלה נשימתית, להתייחס אליה כאל שפעת וללמוד לחיות איתה באורח חיים שגרתי? המומחים חלוקים בדעתם

מגיפת הקורונה בישראל, קיץ 2021. צילום ארכיון: מרים אליסטר/פלאש 90

במשרד הבריאות וגם בקרב מומחי רפואה שמחוץ למשרד - כמה מהם משמשים יועצים לוועדות מקצועיות העוסקות בתרכיבי החיסון, בזני הנגיף ובאופי מחלת הקורונה - מסתמן שינוי בגישה למחלה: ניתן כבר לראות בה מחלה שיש ללמוד לחיות איתה ובהתאם לנהל את אורח החיים וההתנהגות. כל זאת, נוכח יעילות החיסונים. כך מדווח הבוקר (א') עידו אפרתי ב"הארץ".

גם פרופ' עידית מטות, מנהלת מערך ההרדמה ב"איכילוב", חברת הנהלת בית החולים סבורה, לפי ראיון לאדיר ינקו ב"ידיעות אחרונות" הבוקר, ש"יש לשנות דיסקט" וכי "בגלל החיסונים, התגובה המערכתית למחלה חייבת להיות אחרת מכפי שנקטו מקבלי ההחלטות קודם לכן". מטות מתנגדת לחידוש ההגבלות ומציעה לפתוח את בתי הספר בתחילת שנת הלימודים הקרובה.

לדברי מטות, "אנחנו היום במקום שונה מתחילת המגיפה, המחלה שונה מאחר שהנגיף פועל על מחוסנים בעוד שדפוס ההתנהגות של המחלה בקרב לא מחוסנים מוכר. עתה יש ללמוד יותר על המחלה בקרב מחוסנים שכרגע נראה שרובם הם חולים קל ורובם לא מגיעים לאשפוז ולמצב קשה. עם זאת, לא ברור עדיין באופן מלא מדוע יש גם חולים במצב קשה כאשר אצל חלקם נובע הדבר מפגיעה אימונולוגית כלשהי או שהם ממילא סובלים ממחלות רקע מורכבות ולכן יותר פגיעים".

פרופ' מטות סבורה שמעתה יש להתמקד בחולים קריטיים הזקוקים לעזרה נשימתית. לדבריה, "יש חולי קורונה שהם במצב קשה-קריטי אבל לא בגלל נגיף הקורונה. אני נגד ניהול מגיפת הקורונה בצורה חרדתית".

פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, חבר בפורומים המייעצים למשרד הבריאות, אמר ל"הארץ" ובראיונות בערוצי הטלוויזיה: "ישראל ניצבת עתה בפני החלטה האם להמשיך ולנהוג במגיפה על פי המדדים הישנים, ובראשם מקדם ההדבקה. נוכח הצלחת החיסונים, הגיע הזמן 'לחשב מסלול מחדש' כיצד להתייחס לקורונה, ללמוד לחיות איתה או לצידה כשגרה, מבלי שיהיה לכך מחיר כלכלי-חברתי-נפשי. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו עד מתי, אם חיינו ייראו כך מעתה והלאה, ומה צריך לקרות כדי שהמציאות הזו תשתנה".

משרד הבריאות מעריך ששיעור החסינות בישראל הוא עתה כ-65%, עם כ-55% מחוסנים והיתר מחלימים, ו-ב-90% בקרב קבוצות הסיכון השונות. הרוב המוחלט של לא-מחוסנים הם ילדים ומבוגרים בני פחות מ-50. עם זאת נמסר הבוקר כי קמפייין מקבלי החלטות והרופאים שהופיעו בתשדירי הטלוויזיה וקראו לבני 15-12 להתחסן לא השיג את מלוא יעדו: כ-20% מבני 12 חוסנו עד אמש וכ-50% מבני 15-13 – ובסך הכל רק חוסנו כשליש מקבוצת הגיל שאליה כוונה הקריאה.

רשמית, לא ייעשה שימוש מסוף החודש במה שייוותר ממלאי החיסונים בישראל, לאחר שאמש היה המועד האחרון לקבלת מנה ראשונה ולקראת סוף יולי, בטרם יפוג תוקף החיסונים, תינתן גם את המנה השנייה. הבוקר הודיע ראש הממשלה נפתלי בנט בישיבת הממשלה, כי סיכם עם מנכ"ל פייזר כי המשלוח הבא של תרכיבי חיסון לקורונה עבור ישראל יגיע ב-1 באוגוסט. בספטמבר גם תקבל ישראל בחזרה מדרום קוריאה את 700 אלף החיסונים שנשלחו אליה במסגרת עסקת חליפין.

ד"ר ליאון פולס, חבר הצט"מ, אמר ל"הארץ" כי "הפערים המסתמנים בבריטניה ובישראל בין המספר הגדול של מאובחנים חדשים לבין המספר הקטן של חולים במצב קשה שנדבקו בשבועות האחרונים, תומכים בשינוי עתידי במדיניות כלפי הנגיף והמחלה", אך הוא גם הביע הסתייגות מההשוואה של קורונה למחלות נגיפיות אחרות: "יש הבדלים לעומת השפעת - מחלה עונתית, לרוב קלה גם בקרב לא מחוסנים. הקורונה, בינתיים, איננה מתחשבת בעונות השנה. יש עדיין אי ודאות ביחס לאלימות המשתנה של הנגיף, גם לגבי השאלה עד מתי החיסון יעיל ומתי יהיה צורך במנת חיסון נוספת. עד שלא נהיה בטוחים יותר ומחוסנים יותר, לא נוכל לעבור 'לחיים עם הנגיף'".

פרופ' חגי לוין, עד לא מכבר יו"ר איגוד הרופאים לבריאות הציבור בהר"י, צוטט: "יש קווי דמיון עם שפעת אבל גם הרבה הבדלים. אנחנו עדיין בעיצומה של מגיפה עולמית". עוד אמר כי "הגיע הזמן להתייחס לשפעת ברצינות. היא איננה מחלה קלה וההתפרצות העונתית שלה הורגת רבים בארץ ובעולם. יש סכנה תמידית שגם היא תהפוך לפנדמיה".

פרופ' רן בליצר, מנהל מכון המחקר של שירותי בריאות כללית, הגדיר את "צמצום מעמד הקורונה לשפעת כמטרה ארוכת טווח. כיום, שינוי גישה למחלה הוא בעיני הימור פרוע".

פרופ' גילי רגב, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים ב"שיבא", העריכה כי גם בנתונים הקיימים ניתן לדון בשינוי במדיניות ההתמודדות עם המגיפה. אני בטוחה שנגיע להתנהלות מול הקורונה במושגים הקרובים יותר לשפעת, אבל לא משוכנעת שכבר עתה. יש עדיין אי ודאות אם אנחנו כבר ב'שפעת' אבל אולי קשה מהרגיל או בקורונה עם פחות תחלואה".

בין השאר מתנגדת פרופ' רגב "למדיניות הבידודים של כל מי שנחשפו לחולים, המשמשת מרכיב בולט בניסיון לקטוע את שרשראות ההדבקה ולבלום את התפשטות הנגיף". כיום יש בישראל כ-50 אלף מבודדים, לעומת רבע מיליון בשיא המגיפה, אולם נתון זה עולה עם ריבוי המקרים שבהם גם מחוסנים נדרשים להתבודד. "הגיע הזמן להשתמש בבדיקות המהירות והעצמיות שיהיו נגישות לציבור בבתי המרקחת", ציינה.

אחת הסוגיות שיהיה על אנשי משרד הבריאות לבחון עתה: תחלואת הילדים שכיום ניתן לחסן היא מגיל 12 ומעלה, ואין צפי מדויק להורדת הרף הזה. ניסויים במתחסנים צעירים נמשכים, בכלל זה גם בקרב קבוצות הגיל הנמוכות יותר. בשלב זה ידוע שילדים סובלים ברובם ממחלה קלה, אך לא ידועות במלואן השפעותיה ארוכות הטווח. מחלימים רבים מכל הגילים, גם כאלה שסבלו מתסמינים קלים ולא נזקקו לאשפוז, מדווחים על פגיעה מתמשכת במערכת הנשימה ובתפקוד היומיומי - עייפות כרונית, כאבי ראשי, קשיי ריכוז, פגיעה בזיכרון וטראומה נפשית, ונושא זה חייב להיבחן.

נושאים קשורים:  מגיפת הקורונה,  פרופ' עידית מטות,  פרופ' רן בליצר,  פרופ' חגי לוין,  פרופ' ערן סגל,  19-COVID,  שפעת,  פרופ' גילי רגב-יוחאי,  חדשות
תגובות