חדשות

בג"צ למדינה: "זעקת בתי החולים מהשטח דחופה"

בעקבות עתירה של "הדסה", דורשים שופטי בג"צ מהמדינה למצוא פתרון מיידי לבתי החולים הציבוריים במנגנון הקאפ ולהמשיך ולהזרים אליהם מקדמות על מנת ש"התרופה מצילת החיים תגיע אליהם בעודם בחיים"

מחלקת קורונה בהדסה עין כרם. צילום ארכיון: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

שלושה שופטי בג"ץ לא קיבלו בשבוע שעבר את עמדת המדינה וגם לא דחו על הסף את העתירה שהגיש בית החולים הדסה נגד האוצר, משרד הבריאות והכנסת. בעתירה נטען ש"הדסה" ובתי החולים הציבוריים האחרים שאינם ממשלתיים או משויכים לשירותי בריאות כללית מופלים לרעה בכל הנוגע למנגנון ההתחשבנות (הקאפ).

יתרה מכך: בג"צ אף קבע בהחלטתו הראשונית "סד זמנים קשוח", על פיו על המדינה לעדכן את בית המשפט עד 1 בספטמבר מה יהיה מנגנון ההתחשבנות העתידי אותו היא רוצה לעגן לשנת 2021.

בנוסף הורו השופטים לצרף לעתירה גם את כל קופות החולים, "במטרה להבין לעומק את בעייתיות המצב". בג"צ דרש לקבל נתונים פיננסיים מ"הדסה" לשנים 2021-2020 ובין היתר נתונים בנוגע לגירעון הנובע מהגירעון המבני הקיים במערכת הבריאות כיום.

עד 5 באוגוסט אמורה להתקבל החלטת המדינה לגבי חוק ההסדרים והתקציב. לכן, משמעות ההחלטה הראשונית של בג"צ היא שבית המשפט מאותת למדינה באופן חד וברור שעליה לקחת לתשומת ליבה את נושא בתי החולים הציבוריים ה"יתומים" וליישם פתרון עבורם בחוק ההסדרים. עוד הורה בג"צ לאוצר להמשיך ולהזרים מקדמות לבתי החולים הציבורים על מנת ש"התרופה מצילת החיים" תגיע אליהם בעודם בחיים.

במהלך הדיון בעתירה התבטא השופט יצחק עמית, שישב בדין עם השופטים ג'ורג' קרא ועופר גרסקופף, כי המצב הקיים מכניס את בתי החולים הציבוריים לגירעונות ו"הזעקה מהשטח דחופה".

בית החולים הדסה עתר נגד משרד הבריאות המחייב את בתי החולים לגבות מחיר מופחת על שירותים שהם מעניקים. הרכב השופטים בראשות יצחק עמית המליץ לצדדים להגיע להסכמה בהידברות.

השופט עמית התבטא בדיון: "אנחנו כמובן ממליצים ומייעצים לעשות שולחן עגול בין בתי החולים לאוצר ליישוב המחלוקות". בפנותו לנציגי המדינה אמר: "אתם טוענים בדיון טיעון אקדמי תיאורטי, אך ברור שיש זעקה מהשטח, זעקה דחופה. יושבים פה אנשי האוצר, זה הזמן לחבוש את הפצעים ולשתף בהליך… שבו איתם (עם בתי החולים), שימו לב שכל בתי החולים יצטרפו. כנראה שיש בעיה".

"העתירה שלפנינו", העירו השופטים, "מעוררת שאלות נכבדות הנוגעות למערכת הבריאות - ובפרט לבתי החולים הפרטיים (הכוונה לציבוריים שאינם ממשלתיים או של הכללית) ולהתחשבנות שבינם לבין קופות החולים. בהינתן שהממשלה החדשה אך החלה לפעול, ובהינתן שטרם נקבע מנגנון ההתחשבנות לשנת 2021, על משרדי הממשלה שנגדם הוגשה העתירה יהיה לעדכן את בית המשפט בנוגע להסדרה המעודכנת של ההתחשבנות בין קופות החולים לבין בתי החולים עד 1 בספטמבר".

עוד נקבע שעל "הדסה" לצרף לעתירה נתונים אודות הגירעון שנגרם לה במהלך 2020 ובמחצית הראשונה של 2021 עקב הסדר ההתחשבנות עם הקופות. בנוסף נקבע שקופות החולים מאוחדת, מכבי ולאומית יצורפו לעתירה בנוסף לכללית.

ליבת העתירה נוגעת לשתי סוגיות: תוקפו של החוק הקיים הקובע את מנגנון ההתחשבנות שבין בתי החולים הציבוריים לבין קופות החולים ל-2020 ובאין הוראת חקיקה אחרת, המשיך להיות מיושם בפועל גם ב-2021.

המדינה טוענת בכתב ההגנה שהחוק כבר איננו בתוקף, וממילא בחודשים הקרובים ייחקק חוק תקציב מדינה חדש וחוק קאפ חדש. הסוגיה השנייה היא: האם המחיר הנורמטיבי, כלומר התעריף ליום אשפוז שקובעת ועדת הפיקוח על מחירי שירותי הבריאות המשותפת למשרדי הבריאות והאוצר, הוא מחיר שמתן הנחה עליו מהווה הפסד לספק השירות, כפי שטוענים בתי החולים, או שזהו מחיר מומלץ שניתן להפחית ממנו, כפי שטוענת המדינה.

"הדסה": "המדינה מטילה עלינו את עלות שירותי סל הבריאות"

העתירה הוגשה עוד בינואר 2021. "הדסה" דורש שבג"ץ יורה למשרדי הבריאות והאוצר ולכנסת לבטל את החוק הקיים לפיו קופות החולים ישלמו לבתי החולים על שירותים רפואיים מחיר הנמוך ב-18.5% מהמחיר הנורמטיבי שקבע משרד הבריאות עצמו, ומחיר קבוע מראש לשנת 2020 ללא קשר לכמות השירותים שהוענקו בפועל.

לחלופין דורש "הדסה" החרגה מהחוק, או פיצוי מלא על הנזק הנגרם לבית החולים בעקבות החובה לגבות את המחיר הנמוך. לעתירה צורפו כל ששת בתי החולים הציבוריים האחרים - שערי צדק, לניאדו בנתניה, מעייני הישועה בבני ברק ושלושה בתי החולים בנצרת וגם ה"כללית".

תזכורת: החוק שבמרכז העתירה, חוק הקאפ, המסדיר את ההתחשבנות שבין בתי החולים לבין קופות החולים, נחקק ב-2014 כהוראת שעה אבל במשך הזמן עודכן בגרסאות שונות. בית החולים הדסה דורש לבטל את הוראת השעה שנחקקה ב-2017 למשך שלוש שנים, שבה נקבעה הפחתה גורפת של 18.5% בתשלום שקופות החולים יעבירו ל"הדסה" על השירותים הרפואיים שבית החולים מעניק – כלומר הנחה ביחס למחיר הנורמטיבי שנקבע על ידי ועדת המחירים של משרדי האוצר והבריאות.

"המדינה", נכתב בעתירת "הדסה", המחויבת על פי החוק לממן את עלות שירותי הבריאות שבסל הבריאות, מטילה עלות זו על העותרת - ולא רק עליה - באופן שאיננו חוקי ואינו חוקתי".

עוד נטען בעתירת "הדסה" כי החובה לגבות מחירי הפסד על שירותי הבריאות חלה על כל בתי החולים, אך הממשלה דאגה לפצות את בתי החולים שבבעלות המדינה וקופות החולים. לעומת זאת, לא נקבעו הסדרי פיצוי דומים לבתי החולים הציבוריים ו"הפגיעה הכלכלית בעקבות ההכרח לגבות מחירים נמוכים היתה קשה."

בית החולים הדסה גם תובע לבטל את הוראת השעה שנחקקה ל-2020, לפיה תקרת התשלום במנגנון ההתחשבנות שבין בתי החולים לבין קופות החולים בשנה זו תהיה זהה לסכום ששולם לכל בית חולים בשנת 2019, ללא קשר להיקף הטיפולים שבוצעו בפועל. משרד הבריאות הסביר את ההוראה הזו בצורך לתת יציבות כלכלית לבתי החולים בשנת הקורונה, עקב הפחתה בטיפולים האלקטיביים והגברת הטיפול בחולי הקורונה.

אולם, בעתירה נכתב כי "מנגנון תקרת התשלום ל-2020 קובע כי שירותי רפואה ציבוריים בעלות של עשרות מיליוני שקלים ימומנו באופן מלא על ידי 'הדסה'. השירותים שסיפקה 'הדסה' הבאים בגדרי מנגנון תקרת התשלום הם ברובם המכריע שירותי אשפוז קורונה. המדינה דרשה מ'הדסה' להקים מחלקות קורונה; 'הדסה' התגייסה באופן מלא למאבק הלאומי בנגיף וכעת דורשת המדינה מ'הדסה' באמצעות החקיקה לממן שירותים אלה מכיסה. קשה לחשוב על מקרה מובהק יותר של גזלת קניין שלטונית".

מאבק שבעת בתי החולים הציבוריים החל בינואר 2021 והוא כלל גם שביתה בדרישה שמשרד הבריאות יתמוך בהם כלכלית לאחר שנקלעו למשבר תקציבי חמור בעקבות ההוצאות שנגזרו עליהם ממשבר הקורונה. בסופו של המאבק סוכם שבתי החולים יקבלו תוספת תקציב נקודתית בסך של כ-920 מיליון שקל. אך במהלך המאבק ובסיומו הדגישו בתי החולים שהקורונה רק הקצינה את מצבם הבעייתי ממילא, בגלל התקצוב הגרעוני של השירותים שהם מספקים למטופלי קופות החולים במחיר מופחת, ללא פיצוי ממשלתי.

המדינה: "הדסה קיבל ב-2020 יותר מ-400 מיליון שקל"

בתגובה לעתירה, שאותה דחה בג"צ, טענה המדינה שיש לדחות את העתירה כיוון שהוגשה באיחור רב ביחס להחלטות שאותן היא תוקפת בעוד הטענות המובאות בעתירה ביחס לעתיד הן תיאורטיות בלבד. עוד נטען כי: "מנגנון ההתחשבנות מסדיר את הצריכה של סך פעילות רכש שירותי האשפוז שבין קופות החולים לבין בתי החולים. מטרתו היא לאסדר את משק האשפוז, תוך שמירה על יציבותם הפיננסית של קופות החולים ובתי החולים, על ידי ריסון הגידול בהוצאות האשפוז של קופות החולים והבטחת רמת הפעילות בבתי החולים".

עוד נאמר בתגובת המדינה לעתירה: "אי קביעת הסדר התחשבנות בחוק, משמעותו גידול בהיקף התשלום שמעבירות קופות החולים לבתי החולים בגובה של מאות מיליוני שקלים בשנה, ומאידך גיסא מתן אפשרות לקופות החולים להעביר פעילות בשיעור של עשרות אחוזים מבתי חולים מסוימים לבתי חולים אחרים, שעשויה להוביל לפגיעה קשה בהכנסותיהם של בתי החולים ולסכן את יציבותם, בעיקר של בתי החולים הקטנים ואלו המצויים באזורי הפריפריה".

עוד ציינה המדינה בתגובתה שבשנת 2020 קיבלה הדסה תמיכות בסך של יותר מ-400 מיליון שקל, וזאת "בשים לב למצבו הפיננסי של בית החולים".

אתמול (א') נחלצו לעזרת "הדסה" בתי החולים הממשלתיים ברזילי באשקלון ואסף הרופא-שמיר שנענו לקריאת מנכ"ל "הדסה", פרופ' זאב רוטשטיין, להגיש סיוע דחוף בציוד רפואי ובכלל זה חומרי חבישה. פרופ' רוטשטיין אמר על התרומה שקיבל: "זו הצלה של ממש אבל פתרון זמני בלבד עד שהמדינה תעביר תקציבים שיאפשרו לבית החולים לשלם לספקים". "הדסה" התריע כי בהעדר תמיכה מצד בתי החולים שנענו לבקשת הסיוע הדחוף, יאזל בתוך ימים אחדים ציוד מתכלה ובית החולים לא יוכל לבצע ניתוחים.

נושאים קשורים:  הדסה,  עתירה לבג"ץ,  מנגנון הקאפ,  בתי חולים ציבוריים,  גירעון תקציבי,  פרופ' זאב רוטשטיין,  משרד האוצר,  קורונה,  חדשות
תגובות