COVID-19 בישראל

ביקורת חריפה על השימוש באיכוני שב"כ בשיא משבר הקורונה

דו"ח חדש של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים טוען: האמצעים שנקט השב"כ היו פולשניים והמידע שנאסף בעזרתם לא היה מדויק

תושבים מתל אביב במהלך מגיפת הקורונה בישראל. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

דו"ח חדש של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים קובע כי האמצעים שנקט השב"כ בשיא משבר הקורונה בקיץ שעבר היו פולשניים והמידע שנאסף בעזרתם לא היה מדויק.

בדו"ח שבחן את "מערכת האיזונים בעתות משבר לאומי" נכתב: "הממשלה שגתה כשהעדיפה את אמצעי המעקב של שב"כ ואפשר היה לחייב שימוש ביישומון (אפליקציה) 'המגן' במסגרת התקנות שהסדירו יציאה מהבית בעת משבר הקורונה. 'המגן' נתן הגנה אופטימלית על פרטיותם של האזרחים, לעומת אמצעי השב"כ שלא יצר איזון טוב בין פרטיות לבין המטרה שנועד לשרת.

הדו"ח מבקר את פעולות הממשלה הקודמת שלא עודדה את השימוש באפליקציית ה"מגן" - ואכן לא השתמשו בה, אף שהיא נכתבה בקוד פתוח ואפשרה לחוקרי אבטחה בלתי תלויים לבחון אותה.

"הבעיה היתה שלבד מהמקצוענים בתחום האבטחה בישראל, לא רבים ידעו על כך, ובעקבות זאת מספר האנשים שהתקינו אותו (את היישומון) במכשיריהם הניידים היה זניח. בעתיד כדי לאזן בין פרטיות לבין שמירה על הביטחון; להעדיף אמצעים שקופים לציבור ולהתבסס על קוד פתוח".

מחברי הדו"ח מטעם האקדמיה הלאומית למדעים תובעים לחשוף בעתיד לציבור הרחב את תוצאות הבדיקות של אנשי אבטחה בלתי תלויים ולפרסמן בכל דרך אפשרית; ליצור תמריצים לשימוש ביישומונים בטוחים יותר. "אם זה לא ייעשה, תימשך פריסת אמצעי מעקב פולשניים יותר - כמו אלה שבהם משתמש השב״כ - הקלים יותר להתקנה ולשימוש", נכתב.

בדו"ח שהוגש למשרדי הממשלה גם נאמר כי ההיערכות לקראת מצבי חירום מצריכה גיבוש תכניות סיוע כלכלי, תוך התחשבות בחלשים בחברה. יש לגבש תכניות תמיכה בבעלי עסקים קטנים ותוכניות הכשרה מקצועית והסבה מקצועית של עובדים שאיבדו את מקום עבודתם, כדי שתהיינה ישימות ביום פקודה.

נושאים קשורים:  איכון שב"כ,  חדשות,  19-COVID,  האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
תגובות