גדילה מתמשכת באוכלוסיית הקשישים בעולם מביאה עמה עלייה משמעותית בהיארעות מחלות כרוניות כגון מחלת האלצהיימר (Alzheimer’s Disease-AD). חסרים בהבנת המנגנון בו מתפתחת מחלת האלצהיימר פוגעים בפיתוח וגילוי כלים אבחנתיים וטיפוליים יעילים. במחקרים קודמים ניסו לגלות סמנים ביולוגיים אמינים לזיהוי מחלת האלצהיימר, אך אלו שנמצאו ניתנים לדגימה רק בפעולות חודרניות (כגון סמנים ב-CSF) או בעלות גבוה מאוד (PET או MRI). מטבולומיקה הינה שיטת תפוקה גבוה אשר יכולה לזהות ולסווג כמות גבוה של מטבוליטים קטנים אשר יכולה להוות שיטה יעילה לסיווג AD וזיהוי של סמנים ביולוגיים.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו בספקטרומטריית כרומוטוגרפיית-מסה נוזלית בעלת ביצועי-על מבוססת מטבולומיקה לצורך מדידה של ריכוזים של מטבוליטים פלזמטיים בעוקבה של 44 מטופלים עם AD ו-94 מקרי ביקורת עם תפקוד קוגנטיבי שמור. תוצאות המחקר הדגימו כי בקרב קבוצת חולי AD נמצאו רמות נמוכות של חומצות שומן רב בלתי רוויות, אציל-קרניטינים, תוצאי פירוק של טריפוטופן, ורמות גבוהות של מלחי מרה ביחס לקבוצת מקרי הביקורת.
אישוש של תוצאות המחקר הראשוני, בוצעה על עוקבה נפרדת של נבדקים שכללה 30 חולים עם AD,י13 מטופלים עם ירידה קוגנטיבית קלה (Mild Cognitive Impairment-MCI), 43 מקרי ביקורת בריאים ו-31 חולים עם מחלה נוירולוגית שאיננה ADי(non AD neurological disease control-NDC). במחקר זה זוהו חמישה מטבוליטים אשר הצליחו להבדיל, ברגישות וסגולית מספקות, בין חולים מקבוצת AD לבין אלו מקבוצת מקרי הביקורת וקבוצת NDC. המטבוליטים שנמצאו היו; חומצה כולית, חומצה כנודאוקסיכולית, חומצה אלוכולית, חומצה אינדוכולית וטריפוטופן. רמות המטבוליטים נמצאו בקשר ישיר, באופן מובהק, לחומרת המחלה.
מסקנת החוקרים הייתה כי שינוי בפרופיל חומצות המרה בחולים עם AD או MCI יכול להוות סמן לתחלואה במחלת האלצהיימר. בעקבות ממצאים אלו ייתכן ויוכלו לפתח גישות חדשות באבחון AD ואפילו להוות נקודת פתיחה להמשך מחקר על הפתוגנזה של AD.
מקור: