כמחצית מהציבור: מומחים המבקרים את הטיפול בקורונה מסכנים את הקריירה שלהם

מה חושב הציבור על מומחי הבריאות שמופיעים מאז שפרצה מגפת הקורונה בישראל לעתים קרובות מאד באולפני הטלוויזיה, הרדיו, בראיונות לתקשורת המודפסת – ומשמיעים בהם, איש-איש על פי השקפת עולמו, את דעותיהם על אופי המחלה החדשה ועל החיסונים?

מחקר חדש וראשון מסוגו שבוצע באוניברסיטת חיפה ופורסם אתמול בכתב העת המקצועי לנושאי ניהול ומדיניות בריאות Risk Management and Healthcare Policy העלה כי 47% מהציבור בישראל אמנם חושבים שלגיטימי שמומחי הבריאות השונים ישמיעו את דעותיהם המגוונות ואף ימתחו ביקורת על ההחלטות שמתקבלות – אבל בכך הם גם מסכנים את הקריירה שלהם. 41% מהציבור מאמינים באופן שווה למומחי הבריאות המייעצים למשרדי הממשלה בנושא הקורונה ולמומחים המבקרים אותם, בעוד ש-11% אינם מאמינים לאף אחד מהם.

את המחקר הובילה פרופ' ענת גסר-אדלסבורג, העומדת בראש מגמת קידום הבריאות בבית הספר לבריאות הציבור ומשמשת יו"ר מרכז המחקר לתקשורת בריאות וסיכונים באוניברסיטת חיפה.

הבוקר (א') אמרה פרופ' גסר-אדלסבורג ל"דוקטורס אונלי": "לציבור הרחב עשוי להיות קושי להבחין בין מומחי הבריאות, אשר עבורו הם נוטים להראות, להישמע ולייעץ באופן דומה – אבל להשאיר את הציבור לנווט את דרכו בתוך הקקופוניה."

חוסר הוודאות בעת ניהול משבר הקורונה, הגישות השונות שננקטו לשם ניהולו וההחלטות שנתקבלו, עוררו מחלוקות מדעיות בקרב מומחי הבריאות בישראל, כמו גם בעולם כולו.

"בימים אלה ממש של חזרה לשגרה קיימות עדיין מחלוקות בקשר למדיניות הקורונה כאשר הבולטת ביניהן היא על מתן חיסון כנגד קורונה לילדים בגיל 12 עד 15, שעד לא מכבר נאסר לחסנם, אבל רק באחרונה הוצע להורי הילדים לחסן אותם.

מחלוקות אלה היו בין אנשי משרד הבריאות, בין חברי הוועדות המייעצות למשרד ולממשלה, בקבינט הקורונה ובוועדה המייעצת למטה לביטחון לאומי (מל"ל) בנושא הקורונה ("מומחי הקואליציה"), לבין קבוצות או יחידים, בין אלו היו "מודל היגיון בריא", "מועצת החרום הציבורית למשבר הקורונה" פרופ' יורם לס וד"ר מיכל הרן (שהצטיירו כ"מומחי האופוזיציה"). הם הגיעו בזה אחר זה לאולפנים והתראיינו עד כדי חילופי האשמות קשים ואישיים ביניהם, ואף איימו בתביעות משפטיות. כל זאת התנהל באופן חשוף – ואף מעורר השתאות – לעיני הציבור הרחב, צרכני התקשורת וגם ברשתות החברתיות.

את המחקר הנוכחי ערכה פרופ' גסר-אדלסבורג יחד עם הדוקטורנטית רנא חג'אזי ומומחית הסקרים ד"ר מינה צמח. לשם כך השתמשו בכלים משולבים ומגוונים מאד – כמותית ואיכותית. נעשה מעקב אחר כל ההופעות והראיונות שהעניקו אותם מומחים בין חודש נובמבר 2020 לבין פברואר 2021. הוצגו שאלות במתכונת סקר ל-924 משתתפים שמהם נבנה מדגם המייצג את האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הראיונות עם משתתפי המחקר נערכו על ידי iPanel, בפנייה טלפונית או דרך האינטרנט. אולם בנוסף נדגמו 435 ידיעות ממסיבות העיתונאים, מראיונות בתקשורת, מהודעות ופרסומים רשמיים, מראיונות ברדיו, מכתבות שעלו ברשתות החברתיות, ממאמרי דעה ומההנחיות הרשמיות של הממשלה לציבור – וכל זאת כדי לנתח, לאפיין ולמפות את השיח בין מומחי הבריאות סביב נושאי הקורונה שגם יצרו מחלוקות מדעיות, ולבחון את עמדות הציבור בכל הנוגע לעמדות המומחים השונים.

פרופ' גסר-אדלסבורג: "מהמחקר עלה באופן ברור שלא התקיים דיאלוג בין 'מומחי האופוזיציה' ל'קואליציה'. יתר על כן: המומחים הקואליציוניים תייגו את המומחים שמתחו עליהם ביקורת כ"מכחישי קורונה" ו"מתנגדי חיסונים".

כך נמצא במחקר שהמחלוקות העיקריות בין המומחים השונים היו בנושאים רבים מאד: על מדיניות הסגרים, על עריכת בדיקות הקורונה, האם ילדים מהווים קבוצת סיכון, על סגירת בתי הספר, על שיעורי התמותה מהמחלה ועל מקדם ההדבקה R, על מדיניות החיסונים וענישת אותם אזרחים שלא התחסנו, גם בסוגיית 'הדרכון הירוק' ועל הצורך לדרוש מהמורים בבתי הספר להתחסן. והיו עוד נושאים מהסוג הזה.

כמו כן עלה מהמחקר כי אלו שניתן לשייכם כ"מומחי הקואליציה" שינו במהלך הזמן את דעתם בנושא אחד בלבד – בסוגיית מדיניות הסגר – מאחר שזו, לדעתם, מיצתה את עצמה. אבל גם משום שתחזיות התחלואה והתמותה שפרחו באוויר עם התפשטות המגפה, היו שגויות – עניין שאותו "מומחי האופוזיציה" טענו לכל אורך המשבר.

עוד עלה מתוך ממצאי המחקר שבחן את עמדות הציבור, כי הנושאים שעבורם הציבור נוטה לתמוך במדיניות הממשלה (קרי: עמדות מומחי הקואליציה) היו שונים באופן ברור מאלה שעבורם הציבור נוטה לתמוך ב"עמדות האופוזיציה". באופן ספציפי יותר: התמיכה בממשלה הייתה והינה בנושאים הקשורים למתן החיסונים, בעוד שהתמיכה בעמדת המומחים שהשתייכו ל"אופוזיציה" היא בנושאים הקשורים להשלכות של הסגרים ולשקיפות.

לעומת זאת, עמדות המשקפות שוויון או שוויון קרוב בין התומכים במדיניות הממשלה לבין המתנגדים לה, נפרשות על פני מגוון נושאים ביניהם: סוגיית הצורך בהגנה על האוכלוסייה המבוגרת לעומת מתן אוטונומיה לאזרחים הקשישים בחייהם החברתיים.

פרופ' גסר-אדלסבורג: "ממצאי המחקר גם מצביעים על כך שמשתנים אישיים וסוציו-דמוגרפיים יכולים להשפיע על האופן שבו הציבור מגיב לוויכוח שלא אחת היה סוער מאד, המתנהל בין המומחים השונים. המשתנים המבדילים העיקריים היו: התכונה האישית של שמרנות, מוקד שליטה, גיל ואף לאום. כך נמצא כי אנשים שמרנים נוטים להסכים עם הדעות שהשמיעו 'מומחי הקואליציה' התומכים במדיניות הממשלה, בעוד שאנשים שהם שמרנים פחות, נוטים להסכים עם דעותיהם של 'מומחי האופוזיציה'.

"בנוסף גם עלה כי אנשים שמרנים, בגיל 45 ומעלה, נוטים לתמוך בדעותיהם של 'מומחי הקואליציה' בעוד שאנשים בגילאי 44 ומטה – נוטים לתמוך דווקא בעמדות ה'אופוזיציה'.

"באשר לאנשים שמרנים פחות – הוברר מהמחקר שיהודים נוטים להסכים עם הדעות של מומחי הקואליציה התומכים במדיניות הממשלה, בעוד שהערבים, נוטים להסכים דווקא עם הדעות של מומחי האופוזיציה. שמרנים מבוגרים, בעלי הכנסה ממוצעת ומעלה, נוטים לתמוך בדעות של מומחי הקואליציה בעוד שבקרב מבוגרים שמרנים בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע, הנטייה היא לתמוך באופוזיציה. שמרנים צעירים – בעלי 'מיקוד שליטה פנימי' גבוה, תומכים בדעות של מומחי האופוזיציה אך יותר מאשר אלה שהם 'בעלי מיקוד שליטה פנימי' נמוך יותר.

"במהלך משבר בריאותי כמו שחווינו עתה, הכולל אלמנטים רבים של חוסר וודאות, יש לבחון את המצב מכמה נקודות מבט. האתגר הגדול במהלך משבר כמו הקורונה, הוא: כיצד לתרגם מדע להנחיות קונקרטיות עבור האזרחים.

"בספרות המקצועית נראה כי יש להתייחס לסוגיית האמון שבין פוליטיקאים לבין מומחים ולהיפך בין מומחים לפוליטיקאים וגם בין אזרחים לפוליטיקאים – על מנת לבנות חוסן בקרב האזרחים. דווקא המחלוקת המדעית בין המומחים השונים יכולה לתת לפוליטיקאים את הכלים להבין את מורכבות הבעיה. התמיכה במדיניות של כל אחד מהמומחים הללו מייצגת גם עולם אחר של ערכים. אלא שהפוליטיקאים נדרשים לזהות את הערכים האלה.

"ההכרה בכך שהבעיה או הפתרון לה אינן רק "מדע טהור", מאפשרת לפוליטיקאים לגלות גמישות מחשבתית ולשנות מדיניות גם בהתאם למציאות."