חדשות

בפיתוח בישראל: תרופה ננו-טכנולוגית לטיפול בשושנת יריחו

לאחרונה התפשטה הלישמניאזיס מהנגב ואזור ים המלח ליו"ש והגליל התחתון | תכשיר שפותח באוניברסיטת בר אילן נגד הנגיף מחולל המחלה הוגש להליכי אישור במשרד הבריאות

לישמניאזיס (שושנת יריחו) (צילום: אילוסטרציה)
לישמניאזיס (שושנת יריחו) (צילום: אילוסטרציה)

במרכז המחקר לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים (BINA) באוניברסיטת בר אילן נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים תרופה בצורת קרם לטיפול יעיל בלישמניאזיס ("שושנת יריחו") – מחלה שמחולל טפיל. לאחרונה התפשטה המחלה מהנגב ואזור ים המלח ליו"ש והגליל התחתון. המחלה מטרידה את מערכת הרפואה הצבאית מאחר שרבים מהנפגעים הם חיילים המשרתים באותם אזורים. עבודת המחקר בבר אילן נועדה למצוא דרך יעילה לנטרל את הטפיל ואת מנגנוני הפעילות שלו.

"שושנת יריחו" נפוצה באזורים טרופיים וסוב-טרופיים. היא נגרמת על ידי טפיל חד תאי, ליישמניה. המאכסנים שלו הם שפני הסלע – בעל חיים מוגן בישראל - והוא מועבר מהם דרך זבוב החול, בעקיצה הדומה לזו של יתוש. הנפגעים הם לא רק בני אדם אלא גם עכברים, חולדות וכלבים. הטיפול הקיים במחלה מחייב לא אחת אשפוז ויש לו תופעות לוואי חמורות מאחר שהתרופות הניתנות הן ברמת רעילות גבוהה.

באתר מרכז BINA דווח בהרחבה על הפיתוח החדשני, אם כי הוא עדיין לא נבחן על בני אדם אלא על חיות מעבדה.

את התכשיר החדשני, מבוסס ננו-טכנולוגיה, מפתחים פרופ' שולמית מיכאלי, סגנית מנהל למחקר בבר אילן, יחד עם עמיתה פרופ' ז'ן-פול (משה) ללוש. הם ציינו כי להתפשטות הטפיל תרמה בנייה מואצת ונרחבת ביהודה ושומרון מאחר שכללה פיצוץ סלעים ואלה מהווים בית גידול לשפני הסלע. נקבת זבוב החול זקוקה, כמו נקבות יתושים אחרות, לדם של הנעקץ עבור הביצים שלה.

על פי הערכות, כ-550 מיליון בני אדם בעולם נחשפים לטפיל מחולל "שושנת יריחו". בין ארבעה מיליון ל-12 מיליון חולים וזקוקים לאשפוז ובין 20 ל-50 אלף מתים מהמחלה מדי שנה. בישראל, ככל הידוע, נחשפים למחלה מאות אנשים מדי שנה.

המחלה מופיעה כנגע עורי בגוונים אדום עז וסגול המתפשט במהירות. לא אחת הנגע הופך לכיב צלקתי מלווה בכאב המחייב התערבות כירורגית. כיום ידוע שהטפיל משגשג ומתרבה במהירות בטחול ובכבד של הנדבק.

מחקריה של פרופ' מיכאלי עוסקים בתחום הסעה ישירה של תרופות כנגד סרטן ושימוש במניפולציה ב- RNA כדי להשתיק גן. כך עלה הרעיון לבחון שיטה זו גם כנגד הטפיל מחולל הלישמניאזיס. במעבדה לננו-טכנולוגיה יצרו מיכאלי וללוש ננו-חלקיקים מבוססי תחמוצת ברזל שפני השטח שלהם נקשרים לפולימר, פוליתילנימין (Polyethylenimine).

במבחנה התברר שחומר הננו הזה חודר היטב לליזוזום lysosome - אברון עיכול תאי של הטפיל. בתוך פחות מ-20 דקות מחדירת הרכב חומרים זה, הלילוזום מתפוצץ והטפיל מושמד. בניסוי עלה שבדרך קטילה זאת לא נגרמים נזקים לתאים אחרים. השימוש בתרכובת הביא לירידה של 90% ברמות הטפילות ללא סכנת רעילות.

פרופ' מיכאלי מסרה כי התכשיר שפותח הוגש להליכי אישור במשרד הבריאות. כמו כן התברר שהחומר פעיל היטב בקטילת שני זנים של הטפיל לישמניה מייג׳ור ולישמניה טרופיקה. מאחר שהחומר התרופתי יהיה קרמי, הוא יהיה הרכיב הפעיל המרכזי במשחה למריחה על פני אזור העור הנגוע ועל פי הערכה, דרך התערבותית זאת תמנע כאב.

משפחת הטפילים שעליה נמנה מחולל מחלת שושנת יריחו - קינטופלסטידה - כוללת עוד טפילים חד תאיים: זן אחד גורם למחלת צ'אגאס הפוגעת באיברים פנימיים, וזן אחר גורם למחלת השינה האפריקאית הקטלנית ולמחלות נוספות.

נושאים קשורים:  שושנת יריחו,  פרופ' שולמית מיכאלי,  פרופ' ז'ן-פול (משה) ללוש,  פיתוח תרופות,  אוניברסיטת בר אילן,  לישמניאזיס,  חדשות
תגובות