חדשות

דף הפייסבוק "וידויים של מתמחים" חושף: התעמרות מצד בכירים

מאות עדויות על אינטראקציות פוגעניות, לחץ, דיכאון, פחדים ושגרת עבודה תובענית – עמוד הפייסבוק שנותן במה לחוויות המתמחים נפתח לקהל הרחב: "אם הציבור יידע מה קורה, אולי זה יביא לשינוי"

רופאה מתמחה. אילוסטרציה.

סטודנטית לרפואה בשנים הקליניות של הלימודים יצרה עמוד פייסבוק בשם "וידויים של מתמחים" כדי שיוכלו לתאר, אנונימית ומבלי לחשוש שיזוהו, מקרים שחוו כמו התעמרות בהם של בכירים, חרדות ומחלות כרוניות שהתפתחו אצלם עקב לחצים שהם חווים במהלך ההתמחות. על היוזמה של חן אלימלך, בת 28, ועל התגובות שקיבלה, דיווחה בסוף השבוע רוני לינדר ב"דה מרקר". ה"וידויים" הם חלק מהמאבק שמנהלים מתמחים על תנאי עבודתם, על קיצור משך התורנויות וגם מציגים את הפער הבין-דורי שקיים בין רופאים ותיקים ובכירים לבין הדור הצעיר.

לדף למעלה מ-11 אלף עוקבים ומטרתו, כפי שמציינים מנהליו: "לגשר על הפער בין חוויות היום-יום המורכבות של מתמחים לבין היעדר הלגיטימציה לדבר עליהם בצורה גלויה; לייצר סביבה בטוחה בה ניתן לדבר על הרגעים הקשים, על אינטראקציות פוגעניות, על פחדים וחששות, על דעות לא פופולריות, על חולי אישי והתמודדות עם שגרת חיים תובענית ללא טיפול ומענה מקצועי הולם".

בין התיאורים שעלו בעמוד הפייסבוק: רופא בכיר במחלקה שנוטה לצעוק על המתמחים בנוכחות אחיות ומטופלים ויוצר גם אווירת פחד: משפיל אותם ומפעיל רשת של מלשינים; תיאור של סטודנטים מתמחה על הפלה שחוותה במהלך התורנות; וידויים על דיכאון ובכי.

אלימלך סיפרה שהיו ימים שבהם הגיעו לידיה 60-50 וידויים שונים ובהם תיאורים קשים שחוו מתמחים ומתמחות שחיפשו דרך לפרוק תחושות קשות. לאחרונה החליטה שהאתר יהיה פתוח לקריאה ולתגובות של הציבור הרחב ולא יהיה סגור רק לרופאים. לדבריה, "אם אנשים יידעו מה קורה בתוך המערכת, אולי זה יביא לשינוי של המציאות. יש כאן עניין ציבורי גדול".

אלימלך ציינה: "כשמערכת הבריאות נראית ככה, אני נפגעת לא רק כרופאה לעתיד אלא כבת להורים שצריכים טיפול, או כמטופלת בעצמי. יש פה עניין ציבורי גדול כי לא משנה כמה ביטוחים פרטיים יש לי או אפשרות כלכלית לקבל טיפול במקום פרטי – כולנו נפגעים וכולנו צריכים לטפל במערכת הזאת".

בסקר שערך משרד הבריאות ב-2018 על תופעת השחיקה בקרב עובדי מערכת הבריאות, שבו השתתפו 7,317 רופאים ורופאות, 9% דיווחו על התעמרות מצד הממונים עליהם כאשר בקרב המתמחים שיעור ההתעמרות – 13.2% ומצד בכירים – 14.1%. כלומר, 27.5% מהמתמחים דיווחו על אירועי התעמרות תמיד או לעתים קרובות שחוו.

ד"ר סיגל שפרן-תקווה מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ערכה יחד עם יוליה לרמן ופרופ' אבי קלוגר סקר באמצעות שאלונים על מידת ההתעמרות, סוגיה והקשר עם הטיפול הניתן למאושפזים בבתי החולים. הסקר העלה כי התנהגות פוגענית יכולה להוביל לפגיעה פיזית, נפשית ולפגיעה בהרגלי שינה ותזונה. ההתנהגות הפוגענית השכיחה ביותר היתה חוסר הקשבה מופגן לדברי קורבן ההתעמרות, התעלמות, נידוי חברתי, צעקות ואיומים. יש לכל אלה השלכות על הטיפול בחולים, הסבירה עורכת המחקר.

בדיווח תוארה תלונה שהגיעה ללשכה לאתיקה בהר"י על מנהל חדש במחלקה שמונע מרופאים בכירים שעובדים במקום לבצע ניתוחים והם חשים מבוזים ומושפלים. דיון שנערך בפרשה הביא לפרסום נייר עמדה למניעת התעמרות בין רופאים והודגש בו שהנחת ידע רפואי היא חובה של הרופאים הנובעת משבועת הרופא. לינדר ציינה כי יו"ר ההסתדרות הרפואית, פרופ' ציון חגי, הודה שמעטים פונים לקבל סיוע בהר"י בנושא הזה. הר"י מציעה לרופאים מתלוננים סיוע משפטי כדי לטפל בתלונות. במועצה המדעית מתקבלות תלונות מתמחים שלעתים מטופלות מול הנהלות בתי החולים בצורה אנונימית. עם זאת, הודה, מעטים מחברי הר"י משתמשים בשירות זה.

אחת הבעיות שהציגה לינדר: בעוד שקיים כיום חוק למניעת הטרדה מינית במקום עבודה, אין חוק ביחס להתעמרות ובין השאר הדבר מוסבר בקושי להגדיר מהי התעמרות. באחרונה הוגשה הצעת חוק בנושא הזה אלא שהיא תקועה. פרופ' שרון טוקר, ראש ההתמחות במערכת הבריאות בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, ציינה שכבר עתה, למרות שאין חוק, בתי דין ובתי משפט מצטטים מתוך ההצעה וגם היו כמה פסיקות ברוח הצעת החוק.

נושאים קשורים:  פייסבוק,  שחיקה מקצועית,  מתמחים,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
14.06.2021, 16:41

גם רופאים בכירים וותיקים עשויים לחוות התעמרות. למחלקתנו הגיעה מנהלת חדשה שלמעשה החליטה לגרום לכל הבכירים הותיקים לעזוב בנוסף לשיירה של מתמחים שהתקבלו ונפלטו מהמחלקה באותה מהירות. סבלתי והתעמתתי איתה במשך מספר שנים אבל נשארתי בגלל התחום המקצועי שלי . כאשר היא מצאה תירוץ עלוב והדירה אותי מחדר ניתוח למרות שאני מנתחת מיומנת ומוערכת החלטתי פשוט לעזוב. למזלי אני מנתחת המון מחוץ לבית החולים ואיכות חיי השתפרה פלאים . המחלקה נשארה ללא מומחה בתחום שלי וזה פוגע קשות בחולים.

אנונימי/ת
14.06.2021, 22:51

אוי כמה שנהרסתי בהתמחות. זאת טראומה משמעותית, בלי שכביכול נעשתה כל עבירה. כנראה תמיד אהיה בי אי שקט. לשמחתי אין לי כבר סיוטים, שליוו אותי כמה שנים אחרי סיום ההתמחות. כן, ביטול, אי הקשבה, זה יכול להיות סוג של דיכוי ובוז לעובד כשזה מופנה יותר כלפי אדם מסוים ובקביעות. וצריך לקום ולחזור לזה ולשמור על המשרה. גם כשמבינים שזה נגמר, בפנים נשאר משהו לא טוב...

אנונימי/ת
16.06.2021, 12:46

הרגשתי הקלה כשקראתי שהרבה רופאים אחרים היו באותו מצב כמוני. אני עזבתי שתי התמכויות מאותם סיבות ונשארה איתי תחושת ערך עצמי נמוך כי לא הצלחתי לעמוד בזה. חשבתי שכדאי היה להוסיף לכל המבחנים בסוף בית ספר לרפואה גם מבחן להסרדות - פיזית ונפשית. אבל, אם באמת, זה היה אפשרי, כמה רופאים היו נשארים במקצועות קליניות כשגם בלי זה יש חוסר כזה גדול בהם?? אולי צריך להבין שמתמחים - בני אדם ולא רובוטים ולהתייחס עליהם לא כמו לקסטה של אבדים??