דעות

לא רק בקורונה: האיום היומיומי על בריאותם של צוותים רפואיים

רופא מנתח יידקר במחט לא סטרילית יותר מ-200 פעם במהלך חייו המקצועיים וייחשף עקב כך להדבקה ב-HIV, בהפטיטיס B ו-C ובמחלות נוספות. כיצד ניתן לאתר מראש את הסכנות ולשמור על בטיחות המטפלים?

גזות לספיגת דם בחדר ניתוח. אילוסטרציה

אין צורך לפרוש בפני אוכלוסיית עובדי הבריאות את כלל הסיכונים והאתגרים התעסוקתיים העומדים בפניהם. לצד העבודה המרתקת, תחושת השליחות והסיפוק העז, ניצבים תנאי העבודה התובעניים, המחסור בשינה, שעות העבודה הארוכות, החשיפה לגורמים זיהומיים, חומרים כימיים, קרינה מייננת, שחיקה נפשית וגורמים רבים נוספים.

בעת התפרצות פנדמיית הקורונה העולמית, הפגינה מערכת הבריאות את חוסנה העצום, יכולתה להתמודד עם משימות מורכבות והתגייסותה חסרת העוררין למען בריאות תושבי ישראל. עם זאת, המגיפה חשפה גם את מצוקות המערכת וצרכים שלא קיבלו מענה מספק. יתרה מכן, היא הדגישה את אחת האקסיומות המוכרות של עובדי הבריאות – הענקת הטיפול הטוב ביותר, לעתים אף במחיר של סיכון בריאותו של המטפל.

בסיכון גבוה במיוחד נמצאים עובדי הכירורגיה, רפואת השיניים, המיילדות וההרדמה, הנדרשים לפעולות שבהן לא ניתן לשמור על קשר עין קבוע עם היד המבצעת את הפרוצדורה

החשיפה הפוטנציאלית לפתוגנים שונים בעת מגע עם הפרשות, אארוסולים ונוזלי גוף אדם והידבקות במחלות זיהומיות עקב דקירות ממחטים וכלים חדים אחרים, היא אחת החשיפות הייחודיות לעובדי הבריאות. מדובר באחד הסיכונים התעסוקתיים השכיחים ביותר בתוואי הטיפולי, אך כזה הטומן בחובו נזק פוטנציאלי למטפל וסביבתו, אובדן ימי עבודה ולעתים גם פגיעה משמעותית ומתמשכת בבריאות העובד.

בעוד שכמעט כל עובדי הבריאות חשופים, במידת מה, לנוזלי גוף ולסכנה של דקירה תאונתית ממחט או כלי חד, עובדים המבצעים פעולות פולשניות מועדות לחשיפה (פפמ"ח) נמצאים בסיכון גבוה במיוחד. מדובר בעיקר בעובדי מקצועות הרפואה הכירורגית, רפואת השיניים, המיילדות וההרדמה, הנדרשים לפעולות בהן לא ניתן לשמור על קשר עין קבוע עם היד המבצעת את הפרוצדורה. במצב כזה, הסיכוי להידקר בעת ביצוע פרוצדורה עולה באופן משמעותי.

רופא מנתח צפוי להידקר במחט לא סטרילית למעלה ממאתיים פעמים במהלך חייו המקצועיים ולהיחשף עקב כך להדבקה פוטנציאלית ב-HIV, הפטיטיס B, הפטיטיס C ומחלות נוספות העוברות במגע עם דם. אמנם כל עובד בריאות הנמצא בסיכון להיחשף לנוזלי גוף נדרש להתחסן להפטיטיס B, חיסון המקטין משמעותית את התחלואה במחלה זו בקרב העובדים, אך טרם קיימים בשוק חיסונים לכלל הזיהומים הרלוונטיים.

על כל מיליון פרוצדורות פולשניות המבוצעות על ידי הצוות הרפואי, צפויות להתרחש כמעט 2,500 הדבקות בנגיף הפטיטיס B, עד 500 הדבקות בנגיף הפטיטיס C וכמעט 250 הדבקות בנגיף האיידס. הסיכוי של רופא מנתח להפוך לנשא של הפטיטיס C במהלך הקריירה המקצועית שלו קרוב ל-7%. הפגיעה הצפויה בבריאות, בכושר, בעבודה וביכולת ההשתכרות – ברורה.

חרף התאוצה בפיתוחים הטכנולוגיים, הטיפולים החדשניים ואף הבינה המלאכותית, אל לנו לשכוח שהמשאב היקר והחשוב ביותר של מערכת הבריאות הוא המשאב האנושי. תזכורת נוקבת לעובדה זו עלתה אף היא בעת התפרצות הפנדמיה, כאשר תחילה הושקעו משאבים רבים ברכישת ציוד – מכונות הנשמה, קיטים לבדיקה, ציוד החייאה מתקדם ועוד - אך במהרה התחוור כי חיוני לא פחות מכל אלה הוא צוות רפואי זמין, כשיר ומיומן, שבלעדיו אין לכל הציוד הרפואי יקר הערך כל תוחלת.

בתקופה האחרונה אנו עדים לפריחתן של יוזמות רבות וברוכות העוסקות בבריאות, חוסן ובטיחות המטפל. פורומים מקצועיים, דוגמת הפורום לבריאות וחוסן הרופאים, מגויסים על ידי הר"י; החברה הישראלית לניהול סיכונים ולבטיחות הטיפול ברפואה (​נסב"ר) מקדישה כנסים ופעילויות לנושא תוך שיתופי פעולה עם חברות מקצועיות המתמחות בתחום, כגון חברת BD.

מדדי הבטיחות והבריאות של הצוות המטפל צריכים להפוך לחלק ממדדי האיכות, שלפיהם תיקבע האיכות והמצוינות של כל ארגון רפואי

ברקע ממשיכים גופים רבים בפעילותם הקבועה לקידום בריאות העובד, החל מביצוע סקירות אקדמיות ומחקרים, דרך גיבוש קווים מנחים ועד להפצת המלצות והנחיות – האיגוד הישראלי לרפואה תעסוקתית, המועצה הלאומית לבריאות העובד והמחלקה לבריאות העובד במשרד הבריאות ובנושאים מסוימים, גם איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל וגופים נוספים. כל אלה פועלים לשם העלאת הנושא לתודעה הציבורית ולפתחם של מקבלי ההחלטות וקובעי המדיניות. הדרך אמנם ארוכה עדיין, אך המטרה ברורה וחשובה מאין כמותה.

הפתרון הנדרש לבעיות דוגמת דקירות מחטים בקרב עובדי בריאות אינו נקודתי, אלא רב תחומי ויסודי, ועיקרו בשינוי תרבות הבטיחות בכלל ארגוני הבריאות בארץ. בראש ובראשונה נדרשת הבנתם של הדרגים הבכירים אודות חשיבות נושא בטיחות המטפל ונכונות לפתח תרבות של חינוך לבטיחות ובריאות, פתיחות ושקיפות ארגונית. ביצוע הדרכות מקצועיות עיתיות לצוותים, התאמת הציוד ובחירה באופציות בטיחותיות הקיימות בשוק, גישה מהירה, נוחה וקלה לבדיקות בעת דקירה ובעיקר – עידוד דיווח, תחקירי מהימנים של אירועי "נפגע" ו"כמעט ונפגע", הפקת מסקנות ויישומן בשטח.

עלינו להעביר את הדגש מהמניעה השלישונית ובקרת הנזקים אל המניעה הראשונית, זו הממפה ומאתרת את הסיכונים מבעוד מועד ומקדימה לפעול ולטפל בהם. מדדי הבטיחות והבריאות של הצוות המטפל צריכים להפוך לחלק ממדדי האיכות, שלפיהם תיקבע האיכות והמצוינות של כל שירות וארגון רפואי.

הכותבת היא חברת ועד האיגוד הישראלי לרפואה תעסוקתית

נושאים קשורים:  ד"ר יעל סהר קוסטיס,  בטיחות המטפל,  דעות,  חדשות,  סיכון מקצועי,  כירורגיה,  חשיפה לפתוגנים,  מחלות זיהומיות
תגובות