מגיפות שפעת היו ונותרו גורם מוביל לתחלואה ותמותה ברחבי העולם. במחקר שפורסם בכתב העת European Respiratory Journal בחנו החוקרים את ההשפעה של גיל מבוגר על המטבוליזם של טריפטופן בתגובה לזיהום בשפעת.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר נבחנה נוכחות תוצרי פירוק (מטבוליטים) שונים בפלזמה שנדגמה מחולי שפעת קשים וזוהה כי המסלול המטבולי של הטריפטופן הינו חשוב ונמצא בשימוש באופן מיוחד בתגובה לזיהום בשפעת. שימוש במודל עכברי לזיהום בשפעת לצורך בירור הממצאים העלה כי חלה ירידה בייצור של קינאורנין (kynurenine) בריאה מבוגרת באופן התלוי באינולומין-פירול 2,3-דיו-אוקסינאז (indoleamine-pyrrole 2,3-dioxygenase). ירידה זו הייתה מקושרת לתגובה דלקתית מוגברת ולבקרה מופחתת. באופן ספציפי, במהלך 7 הימים הראשונים לשפעת, חלה ירידה במסלול המטבוליזם מתווך הקינאורנין של טריפטופן, מה שהביא לעלייה בקטבוליזם של גופי קטון במקרופאגים מבוגרים. טיפול בעכברים מבוגרים בעזרת מיטוקווינול (mitoquinol), נוגד חמצון ממוקד למיטוכונדריה, הביא לשיפור בתפקוד המיטוכונדריה והחזיר את מטבוליזם הטריפטופן לפעילות תקינה.
לסיכום, הנתונים העולים מן המחקר מידע נוסף באשר לשאלה מדוע אנשים מבוגרים רגישים יותר לשפעת, ופותחים פתח לטיפול אפשרי לשיפור התגובות החיסוניות באוכלוסיה זו.
מקור: