אנדומטריוזיס

מעקב ארוך טווח אחר תוצאות ניתוחים לטיפול באנדומטריוזיס

מעט מטופלות אנדומטריוזיס אשר עוברות ניתוח לכריתת הרחם נדרשות לניתוח חוזר, בניגוד למטופלות לאחר ניתוחים משמרי רחם

מתמחים בחדר ניתוח. צילום אילוסטרציה

במחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology, חוקרים אפיינו את התוצאות לטווח הארוך, כולל הישנות סימפטומים, פוריות וצורך בניתוח חוזר, של מטופלות אנדומטריוזיס לאחר התערבות ניתוחית.

במחקר השתתפו נשים קנדיות בין הגילאים 18-50 שעברו ניתוח לטיפול באנדומטריוזיס בין 2002-2018. ניתוח הוגדר כלפרוסקופיה אבחנתית, ניתוח משמר רחם/שמרני (מינורי או מאג'ורי, עם וללא שימור שחלות) וכריתת רחם (עם וללא שימור שחלות). נבדקו תוצאים שהתרחשו 30 יום לאחר הניתוח ועד תום תקופת המחקר או עד צנזורה. נעשה שימוש במודל רגרסיית קוקס לסיכונים פרופורציוניים להערכת יחס הסיכונים בין חשיפות ותוצאים לאחר תקנון לערפלנים. סך של 84,885 נשים (3.2% לפרוסקופיה אבחנתית, 25.4% ניתוח שימור מינורי, 2.5% ניתוח שימור מאג'ורי ללא שימור שחלות, 25.5% כריתת רחם עם שימור שחלות ו-9.9% כריתת רחם ללא שימור שחלות) השתתפו במחקר לתקופת מעקב חציונית של 10 (טווח בין רבעוני: 6-13) שנים.

החוקרים מצאו כי בשנה הראשונה לאחר הניתוח, נשים שעברו לפרוסקופיה אבחנתית נדרשו לניתוח חוזר בשיעור גבוה יותר באופן מובהק (יחס סיכון 1.68, רווח בר סמך 95% 1.51-1.87). נשים שעברו ניתוח משמר מאג'ורי נמצאו עם סיכון נמוך יותר לניתוח חוזר (עם שימור שחלות יחס הסיכון 0.44, רווח בר סמך 95% 0.41-0.48 וללא שימור שחלות יחס הסיכון 0.05, רווח בר סמך 95% 0.03-0.09). בקרב נשים שלא נדרשו לניתוח חוזר בשנה הראשונה, לאלה שעברו לפרוסקופיה אבחנתית (יחס הסיכון 0.85, רווח בר סמך 95% 0.76-0.95) וניתוח משמר מאג'ורי ללא שימור שחלות, היו סיכויים נמוכים יותר לצורך בניתוח חוזר (יחס הסיכון 0.12, רווח בר סמך 95% 0.09-0.18), בהשוואה למטופלות שעברו ניתוח מינורי. בהשוואה למטופלות שמלכתחילה עברו ניתוח מינורי, לנשים שעברו טיפולים מסוגים שונים היו סיכויים נמוכים יותר לעבור כריתת רחם (לפרוסקופיה אבחנתית יחס הסיכון 0.85, רווח בר סמך 95% 0.75-0.95, מאג'ורי עם שימור שחלות יחס הסיכון 0.60, רווח בר סמך 95% 0.57-0.64, ומאג'ורי ללא שימור שחלות יחס הסיכון 0.05, רווח בר סמך 95% 0.03-0.08). לאחר ניתוח משמר מינורי ומאג'ורי עם שימור שחלות, 38.6% ו-33.3% מהמטופלות פנו לייעוץ בשל אי-פוריות, בהתאמה. עד לתקופת זמן של חמש שנים לאחר הניתוח, 29.4% מהמטופלות שעברו ניתוח משמר מינורי ו-20.7% שעברו ניתוח משמר מאג'ורי עם שימור שחלות, ילדו לפחות פעם אחת.

החוקרים סיכמו כי מעט מטופלות שעוברות כריתת רחם נדרשות לניתוח חוזר. אולם, עד 1 מ-4 אשר עוברות  ניתוח מינורי ועד 1 מ-5 שעוברות ניתוח משמר מאג'ורי עם שימור שחלות, נדרשות לניתוחי אנדומטריוזיס נוספים. עד 1 מ-3 מטופלות שעוברות ניתוח משמר רחם פונות לייעוץ בשל אי-פוריות. הממצאים הללו עשויים לתרום לייעוצים טרום ניתוחיים בהיבטים של הישנות תסמינים, פוריות עתידית וצורך בניתוחים חוזרים. מחקרים עתידיים צריכים לשקול תוצאים של שביעות רצון המטופלות ואיכות חיים תחת הטיפול המקובל כיום באנדומטריוזיס.

מקור: 

Bougie O, McClintock C, Pudwell J, Brogly SB, Velez MP. Am J Obstet Gynecol. 2021;S0002-9378(21)00467-1. doi:10.1016/j.ajog.2021.04.237

נושאים קשורים:  אנדומטריוזיס,  כריתת רחם,  ניתוח משמר רחם,  אי-פוריות,  ניתוח חוזר,  מחקרים
תגובות