סוכרת

השפעה של empagliflozin בקרדיומיופתיה סוכרתית

במחקר נבחנה השפעת הטיפול באמפגליפלוזין על תפקוד חדר שמאל בשלבים שונים של קרדיומיופתיה סוכרתית

בדיקות מעקב ותרופות לחולי לב. אילוסטרציה

קרדיומיופתיה סוכרתית (Diabetes mellitus-related cardiomyopathy - DMCMP), המוגדרת על ידי הפרעה בתפקוד של חדר שמאל הנגרמת על ידי היפרגליקמיה בהעדר מחלת לב כלילית, מובילה בסופו של דבר להתפתחות של אי ספיקת לב. מחקרים קודמים הדגימו כי טיפול עם מעכבי SGLT-2 מפחיתים את הסיכון להחמרה אקוטית של אי ספיקת לב.

ההשפעה המיטיבה של מעכבי SGLT-2 על אי ספיקת לב תלויה לא רק בהשפעת התרופות על שיתון אוסמוטי אלא גם דרך השפעה ישירה על שריר הלב ושיפור התפקוד של חדר שמאל. עם זאת, נכון להיום לא ברור האם טיפול עם מעכבי SGLT-2 יעיל באותה מידה בשלבים השונים של DMCMP.

במחקר תצפיתי שתוצאותיו פורסמו בכתב העת BMC Cardiovascular Disorders החוקרים ביקשו להשוות את היעילות של טיפול עם מעכבי SGLT-2 על תפקוד חדר שמאל בשלבים מוקדמים ומתקדמים יותר של DMCMP.

במחקר השתתפו 35 חולים עם אי ספיקת לב סימפטומטית שאינה אסכמית ומקטע פליטה הקטן מ-40% אשר קיבלו empagliflozin ו-20 חולי ביקורת אשר לא קיבלו מעכבי SGLT-2. קבוצת המשתתפים שקיבלה empagliflozin חולקה לשניים:

  • חולים עם ECVי(extracellular volume fraction) השווה או קטן מ-30% הוגדרו כקבוצה עם DMCMP מוקדמת (16 חולים)
  • חולים עם ECV הגדול מ-30% הוגדרו כקבוצה של DMCMP מתקדמת יותר.

ECV מהווה מדד אמין של פיברוזיס לבבי וכימות מדד זה מתבצע בבדיקת MRI. המשתתפים ביצעו בדיקות אקוקרדיוגרפיה בתחילת המחקר ולאחר 12 חודשים.

במחקר נמצא כי ECV היה בקורלציה חזקה למשך הסוכרת. לאחר 12 חודשים, נמצא כי בקבוצת המשתתפים שקיבלה empagliflozin, ובמיוחד בחולים עם DMCMP מוקדמת, היה שיפור מרשים במספר מדדים של תפקוד חדר שמאל.

LV global longitudinal strain השתפר ב-2.9% בכלל המשתתפים שקיבלו empagliflozin לעומת 0.6% בלבד בחולים שלא קיבלו אמפגליפלוזין (p=0.005). במשתתפים עם DMCMP מוקדמת השיפור היה 4.6% ובחולים עם DMCMP מתקדמת 1.6% (p=0.003).

בנוסף, נצפה שיפור של -1.5 במדד E/e'י(early diastolic mitral inflow velocity to early diastolic mitral annular velocity) בחולים עם שקיבלו empagliflozin לעומת -0.3 בלבד בחולים שלא קיבלו מעכבי SGLT-2י(p=0.253) ושיפור של -3.4 בקרב החולים עם DMCMP מוקדמת לעומת שיפור של -0.1 בקרב מטופלים עם DMCMP מתקדמת (p=0.043).

החוקרים מסכמים כי ההשפעה החיובית של empagliflozin על תפקוד חדר שמאל בולטת יותר בשלבים המוקדמים של DMCMP ודבר זה מדגיש את החשיבות של טיפול מוקדם עם מעכבי SGLT-2 למניעת התפתחות של DMCMP.

מקור: 

Oka S, Kai T, Hoshino K, Watanabe K, Nakamura J, Abe M, Watanabe A. Effects of empagliflozin in different phases of diabetes mellitus-related cardiomyopathy: a prospective observational study. BMC Cardiovasc Disord. 2021 Apr 29;21(1):217. doi: 10.1186/s12872-021-02024-3. PMID: 33926386; PMCID: PMC8086321.

copyright©2021 Boehringer Ingelheim Israel Ltd. All rights reserved. SC-IL-00859

נושאים קשורים:  סוכרת,  אמפגליפלוזין,  SGLT2,  קרדיומיופתיה,  אי ספיקת לב,  מחקרים