מחקרים COVID-19

תופעות הלוואי הקשות של מחלימי קורונה אינן מדווחות בהתאם

מחקר שנערך במישיגן עומד על הצורך בשיקום מחלימי קורונה - כמעט במחציתם נפגע התפקוד היומיומי והם איבדו שיעור ניכר מהיכולות הגופניות שלהם

רבים מהחולים ששוחררו מאשפוז זקוקים לטיפולי שיקומי במרפאות חוץ ולמקל הליכה. צילום: אילוסטרציה

כמעט 18 חודשים חלפו מאז התפרצות מגיפת הקורונה בעולם ועדיין רוב השיח הציבורי מתרכז במספרים: כמה אנשים חלו, כמה שרדו, כמה מתו וכמה התחסנו עד כה. אלא שצוות מחקר בבית הספר לרפואה  של אוניברסיטת מישיגן בארה"ב אומר במפורש כי עדיין תופעות הלוואי ההרסניות של המגיפה אינן מדווחות בהתאם. מעת לעת מתבררות תופעות שטרם זכו להתייחסות ובין הקיצוניות ביותר שבהן הוא אובדן יכולת גופנית שגרם הנגיף.

במחקר שפורסם בכתב העת המקצועי PM&R: The Journal of Injury,יFunction and Rehabilitation, טוענים החוקרים כי 45% מקרב החולים שאושפזו בגלל הקורונה חוו ועודם חווים לאחר ששוחררו לבתיהם ירידה תפקודית מובהקת והם זקוקים לטיפול שיקומי שעלול להימשך זמן רב, מעבר לתחזיות שנעשו עד כה.

"אפשר לומר שטיפולי שיקום אמיתיים יהיו שכיחים מאוד עבור אותם חולים ששרדו את המגיפה", הדגישה המחברת המובילה של דו"ח המחקר, ד"ר אליסיה דואנטר, רופאה מומחית בשיקום ילדים. "הם אכן שרדו את המחלה, נחשבים למחלימים אבל הם עזבו את בית החולים כאשר מצבם הגופני גרוע בהשוואה לזה שהיה כאשר החלו בתקופות האשפוז שלהם. הם כולם זקוקים לטיפולים שיקומיים במרפאות חוץ ייעודיות או נזקקים למקל הליכה, ויש לכך השפעה על תכנית שחרורם מבית החולים".

במחקר בדק צוות החוקרים תיקים רפואיים של 288 בגירים מגיל 20 ועד 95 (גיל חציוני 66.8 לערך) שאושפזו בגלל קורונה במערכת הרפואית של מדינת מישיגן במהלך הגל הראשון של הפנדמיה, בין מארס לסוף אפריל 2020. הם שהו בבתי חולים שאינם קרובים למקומות מגוריהם ושוחררו מהם או הועברו מהם בשלב האחרון של המחלה למקום אחר מזה שקלט אותם.

במהלך ניתוח הנתונים בוצעה בדיקה קפדנית היכן אושפזו החולים והיכן שוחררו, מה היו צורכי הטיפול שנזקקו לו בעת השחרור מבית החולים, האם היה צורך בכך, ובאיזה ציוד רפואי עליהם להמשיך ולהשתמש או אילו שירותים עליהם לקבל בהמשך תהליך ההחלמה בבית.

מבין שורדי המחלה שחוו ירידה גדולה בתפקוד, 80% הופנו לטיפולים נוספים לאחר ששוחררו מבית החולים. כמעט 20% מכל החולים הללו איבדו יכולת גופנית כה גדולה, עד שלא יכלו לחיות ולהתנהל ביומיום באופן עצמאי לאחר שחזרו לבתיהם, ואת מצבם ניתן להגדיר כתת-חריף, כלומר בין כרוני לאקוטי. היה עליהם להיעזר בבן משפחה בכל תנועה והם לא יכלו לחזור לבתיהם בכוחות עצמם. למצב זה השלכות רגשיות ופיזיות ניכרות על המטופלים עצמם ועל המשפחות.

המחקר עצמו התנהל כאשר מגיפת הקורונה היתה עדיין ב"שלב הילדות שלה", כהגדרת הרופאים, כלומר בטרם התעצמה. שירותי הבריאות התמקדו בהדגשת חשיפה מינימלית לנגיף, לסכנת הידבקות עקב מגע חברתי והיה גם הצורך לנהל את זרם החולים שהלך וגדל. התוצאה: 40% מהחולים הללו לא זכו כלל להערכתם מצבם לצורך שיקום עוד בבית החולים ולפיכך לא הצטבר מהתקופה הזאת מספיק מידע בהקשר זה כיוון שלא דווח. בעת שאותם מחלימים שוחררו מהאשפוז, לא נעשתה הערכה מקצועית של מומחה שיקומי לגבי יכולתם הגופנית ולא נעשתה הערכה להשגת תפקוד מירבי כמו יכולת תנועתית, פעילויות יומיומיות ונושאים אחרים.

כיום כבר יודעים שהקורונה עלולה לגרום נזקים במערכות גוף רבות, לגרום לפגיעות נוירולוגיות נרחבות ולפגיעות שלד-שרירים. ועדיין, סבור ד"ר אדוארד קלפלין, שותף בכתיבת דו"ח המחקר, "גם כאשר נפתחות בתקופה האחרונה יותר ויותר מרפאות שיקום ליד בתי החולים או כאלו שיפעלו באופן עצמאי, האפקט של המחלה הנגיפית הזאת על תפקוד יומיומי פשוט לא מתואר מספיק ואסור להתעלם מהצורך הזה, משום שהוא משליך על עוצמת המשבר הבריאותי. נדרשת לכן פעולה שתגשר על הפער שנוצר בידע הנוגע למטופלי קורונה הזקוקים לתהליך התאוששות ושיקום".

עתה נערך צוות המחקר לבחון סוגיה זאת לגבי האפקטים ארוכי הטווח של המחלה בכל הנוגע לחזרה מלאה לתפקוד.

נושאים קשורים:  19-COVID,  מחלת הקורונה,  מחקר,  חדשות,  שיקום,  תופעות לוואי
תגובות
אנונימי/ת
28.05.2021, 10:13

ותופעות הלוואי של החיסונים נגד קורונה מדווחים אף פחות מכך

28.05.2021, 12:52

שטויות של מתנגדי חיסונים.

ייתכן ואתה צודק, אבל:
1. המדינה שלנו חזרה לתפקד - הכל פתוח וכיף לחזור לשמוע את הפילהרמונית
2. למה לפרסם תגובה מיללת תחת מעטה האנונימיות ?