במחקר עוקבה שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Arthritis Care and Research, חוקרים העריכו את השכיחות ואת גורמי הסיכון לאי-ספיקת לב בקרב מטופלים אשר סובלים ממחלת הספחת (פסוריאזיס). כמו כן, הם תיארו את הממצאים האלקטרו-קרדיוגרפיים והאקו-קרדיוגרפיים של 1,994 המשתתפים במחקר, אחריהם בוצע מעקב פרוספקטיבי בין השנים 1978-2018. המטופלים עברו הערכה לפי פרוטוקול אחיד כל 6-12 חודשים.
עוד בעניין דומה
התוצא העיקרי שנבדק היה הזמן עד אירוע ראשון של אי-ספיקת לב, שסווג בהמשך כאי-ספיקת לב על רקע איסכמי או לא-איסכמי (תוצאים משניים). הקשר בין גורמי סיכון קרדיווסקולריים, מדדי פעילות מחלה ואירועי אי-ספיקת לב נותח באמצעות מודל הסיכונים הפרופורציונליים (רגרסיית קוקס). ממצאים אלקטרו-קרדיוגרפיים ואקו-קרדיוגרפיים שנמצאו בקשר עם אי-ספיקת לב תוארו גם כן.
החוקרים מצאו כי 64 מתוך 1,994 המטופלים חוו אירוע של אי-ספיקת לב (38 על רקע איסכמי, 26 על רקע לא איסכמי). השכיחות לאירוע ראשון של אי-ספיקת לב עמדה על 2.85 לכל 1,000 שנות מטופל. בכל המקרים, הממצאים האלקטרו-קרדיוגרפיים השכיחים ביותר היו פרפור פרוזדורים (22%) וחסמי צרורות הולכה (29%). אקו לב חשף מקטע פליטה ירוד ב- 37% מהמקרים ומקטע פליטה שמור ב-63% מהמקרים. בניתוח רב-משתנים נמצא כי גורמי הסיכון הבלתי תלויים לכל האירועים של אי-ספיקת לב היו מחלת לב איסכמית, ממוצע מותאם של מספר מפרקים רגישים, ממוצע מותאם של מספר מפרקים עם נפיחות, ממוצע מותאם של קצב שקיעת דם, ממוצע מותאם של ערכי C-reactive protein ותפקוד פיזי (לפי שאלון להערכת מצב בריאותי) (עבור כולם p<0.05). פעילות מחלה שהוגדרה כמינימלית היוותה גורם מגן עבור כל סוגי האירועים של אי-ספיקת לב (p<0.05).
החוקרים סיכמו כי סיכון מוגבר לאי ספיקת לב נמצא בקשר עם מגוון גורמי סיכון קרדיווסקולריים ומדדי פעילות מחלה, בייחוד בקרב מטופלי אי-ספיקת לב על רקע שאינו איסכמי. ההשפעה של מצב דלקתי על אי-ספיקה לבבית יכולה להיות בלתי תלויה באופן חלקי במחלה טרשתית של העורקים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
