דעות

התחלואה דועכת - הגיע הזמן להפקת לקחים, חזרה לשגרה ושיקום

המשך מצב החירום שלא לצורך פוגם ביכולת המנטלית והמעשית של מערכת הבריאות ושל הציבור להשתחרר מתחושת האיום הקיומי, להתפנות לעצירה וחשיבה כדי לשנות עכשיו, גם אם באיחור, את מה שדורש שינוי

"את שארית הלימון של הטלת הפחד והאימה - אסטרטגיה בלתי מקובלת בניהול המשבר בה בחרה הממשלה, בדמות הפחדות על וריאנטים חדשים - כבר לא ניתן עוד לסחוט". צילום: יוסי אלוני/ פלאש 90

במהלך חייו של משבר מגיע השלב שבו יש להפיק לקחים, לעסוק בשיקום ולחזור לשגרה. בהתפרצות הקורונה בארץ הגענו לשלב הזה. התחלואה דועכת הן בגלל ההדבקה הטבעית והן הודות לחיסון החשוב של האוכלוסיה הפגיעה, וראו זה פלא: בתי הספר אינם מדגרות קורונה למרות שהילדים אינם מחוסנים.

את שארית הלימון של הטלת הפחד והאימה - אסטרטגיה בלתי מקובלת בניהול המשבר בה בחרה הממשלה, בדמות הפחדות על וריאנטים חדשים - כבר לא ניתן עוד לסחוט. שוב, כבתחילת המשבר, עת הושאר נתב"ג פרוץ, הזקנים הפגיעים לקורונה הופקרו, מערכת הבריאות הוזנחה והכסף נשפך כמים על מכשירי הנשמה, מפקדות ומרכזי ידע ומידע מיותרים - הממשלה היא האחרונה לזהות. צוותי תחקור והפקת לקחים היו צריכים כבר מזמן לקום ולסיים את עבודתם ומסקנותיהם. לו מישהו במערכת היה באמת מעוניין בהם, היו אלה משמשים להמשך ההיערכות הנדרשת לתרחישי מגיפה ולשיקום בריאות הציבור, שנפגעה קשה במשבר.

אין צורך בבדיקות מטוש לנגיף באנשים שאין להם סימני מחלה, מפני שאנשים ללא תסמיני מחלה כמעט לא מידבקים ומפני שהבדיקה ברמת הרגישות הגבוהה המבוצעת אינה מתאימה לכך, ולא התאימה לכך מעולם

הגענו לשלב הזה חבולים ומצולקים עד מאוד. לא רק בתמותה ברת מניעה מהנגיף, אלא בנזקים הקולטרליים מעשי ידיה של הממשלה עצמה. מדיניות הסגרים וההפחדה ( "יהיו כאן מאה אלף מתים, שואה") המיותרת וההרסנית הביאה לעלייה בדיכאון, לחרדה, לבדידות, להזנחה של מחלות קשות וכרוניות, להשמנה, הפרעות אכילה, התמכרויות, חזרה לעישון ועוד. אבטלה כתוצאה מסגירה ממושכת מדי של הפעילות המשקית ידועה כגורמת לעלייה בתחלואה פיזית ונפשית. הסגירה הארוכה ביותר בעולם של מערכת החינוך, ללא צורך, גרמה נזקים רגשיים עצומים לילדים, במקביל לחסר החינוכי.

הניהול הכושל של המשבר פגע קשה באמון הציבור ברשויות. הפגיעה בזכויות הפרט אינה מידתית: להגבלות המוטלות היום על הלא מחוסנים, בדמות התו הירוק, אין כל סיבה רפואית ואפידמיולוגית. שחיקת צוותי הרפואה, הגבוהה מאוד גם בימי שגרה, הרקיעה שחקים בשנת הקורונה ועדיין אינה זוכה להתייחסות רצינית ממשרד הבריאות.

יש להסיר את כל ההגבלות מהאוכלוסיה ולחזור לשגרה, למעט הגבלות הגיוניות לפרק זמן נוסף: מניעת התקהלויות צפופות במקומות סגורים ובדיקת הבאים בשערי הארץ

על חוסר ההקפדה בחובת הזהירות ובאוטונומיה של המטופל במבצע החיסון, ועל ההנחיות השרירותיות והפגיעה בחשיבה הרפואית העצמאית - עולם הרפואה בארץ ישלם מחיר כבד עוד זמן רב.

לנוכח נתוני התחלואה אין עוד הצדקה רפואית ואפידמיולוגית להמשך מצב החירום. יש להסיר את כל ההגבלות מהאוכלוסיה ולחזור לשגרה, למעט הגבלות הגיוניות לפרק זמן נוסף: מניעת התקהלויות צפופות במקומות סגורים ובדיקת הבאים בשערי הארץ. יש לבטל כליל את חובת עטיית המסיכות, שלמעט במקומות סגורים וצפופים לא היה לה כל ערך מקצועי מלכתחילה, למעט יצירת תחושת איום ופחד בקרב הציבור.

אין צורך בבדיקות מטוש לנגיף באנשים שאין להם סימני מחלה, מפני שאנשים ללא תסמיני מחלה כמעט לא מידבקים ומפני שהבדיקה ברמת הרגישות הגבוהה המבוצעת אינה מתאימה לכך, ולא התאימה לכך מעולם. צריך להחזיר את ההקשר הקליני להתמודדות עם הנגיף על ידי בדיקות ברגישות נמוכה יותר שיתבצעו לאנשים סימפטומטיים.

יש לבטל כל אפליה בדמות תו ירוק בין מחוסנים ללא מחוסנים, מפני שהלא מחוסנים אינם מסכנים את המחוסנים. אין צורך והצדקה לחיסון ילדים נגד קורונה, מפני שילדים אינם פגיעים לקורונה, מפני שהאוכלוסיה המבוגרת והחולה מחוסנת ומוגנת ומפני שהצורך בחיסון צעירים ובריאים מפני מחלה שאינה מסכנת אותם מוטל בספק.

הבעייתיות בחיסון ילדים וצעירים הולכת ומתחוורת

בעניין חיסון הילדים מרגיש אני צורך להתייחס בקצרה למאמר התגובה של יו"ר האיגוד לרפואת ילדים בבמה הזו למאמר שכתבתי בנושא בו קראתי: "ראשית לכל - לא להזיק". במאמר התגובה אני מוזכר בשמי שבע פעמים, לרבות אמירה ש"במערכת השיקולים של ד"ר יחזקאלי חרדות ועומס רגשי אינם נחשבים כלל מדד שיש להתחשב בו, וחבל". הצטערתי מאוד שהתקפות אישיות ותיוג אנשים הפכו לנורמה גם בקרב קולגות. אני מוקיר תודה שאינני זקוק לאישור לביטויי החמלה שלי מהכותב.

נייר העמדה של האיגוד לרפואת ילדים המצדד בחיסון ילדים מחורר בשגיאות, בהן טעות בשני סדרי גודל בהיקף התחלואה הפוטנציאלית מקורונה בילדים

לגופו של עניין, ככל שחולף הזמן, הבעייתיות בחיסון ילדים וצעירים מתחוורת והולכת. נייר העמדה של האיגוד לרפואת ילדים המצדד בחיסון ילדים מחורר בשגיאות, בהן טעות בשני סדרי גודל בהיקף התחלואה הפוטנציאלית מקורונה בילדים. מומלץ לאיגוד לבחון מחדש את הנייר ולהרהר בכלל בחובתו של איגוד מקצועי להביע עמדה עצמאית, משוחררת מלחצים, גם אם מקורם בלב הממסד; ואולי חשיבותה של עמדה עצמאית פרופסיונלית ברפואה היא אחד הלקחים החשובים שלנו מהמשבר.

נדרש שיקום דחוף ורחב היקף

השיקום הנדרש עכשיו למגוון האתגרים שהוצגו לעיל הוא דחוף ורחב היקף. בראש ובראשונה דרושה מנהיגות מחוברת לעם, הרואה את קשייו וצרכיו ומקבלת החלטות על בסיס שיקולים מקצועיים ולא פוליטיים. יש צורך דחוף במערכת הבריאות בניהול מקצועי בעל עמוד שדרה שאינו כף את ראשו לגחמות פוליטיות.

דרושה הבנה שמערכת הבריאות היא "כיפת ברזל" מפני מגיפה ואסונות אחרים. השקעה אמיתית בהון האנושי הנהדר שבה, צוותי הרפואה שבדומה לחיילים הפשוטים במלחמת יום הכיפורים הצילו אותנו ממחדלי הממשלה, היא ההשקעה הכדאית ביותר לחירום ולשגרה. אלה הצוותים שמתמודדים בימים אלה עם צונאמי של המטופלים הסובלים מנזקי הסגרים, במערכת שהוזנחה והורעבה על ידי הממשלה בעשורים האחרונים והופקרה גם בשנת הקורונה.

בניהול המשבר הגיע הזמן להפקת לקחים, חזרה לשגרה ושיקום. המשך מצב החירום שלא לצורך פוגם ביכולת המנטלית והמעשית של אנשי המערכת ושל הציבור להשתחרר מתחושת האיום הקיומי, להתפנות לעצירה וחשיבה כדי לשנות עכשיו, גם אם באיחור, את מה שצריך לשנות.

הצוותים הרפואיים זכאים להרים ראש בגאווה על השנה שחלפה ולחזור לחשיבה הקלינית, הביקורתית והמדעית, לדיון הפתוח, הקשוב והמאפשר ביטוי עצמאי בין קולגות ולהטלת ספק מקצועי ושאילת שאלות שאת התשובות עליהן יש לדרוש מהמערכת בנוגע לכל הנחיה

חיזוק יכולות הטיפול הנמרץ והקמת מערך לאשפוז בית, בצד תקני כוח אדם לאיושם, ישנו את תמונת ההתמודדות עם המשבר הבא. יש להמשיך להיות מוכנים להתפרצות נוספת שצופן העתיד, של נגיף הקורונה או של מגיפה אחרת, חמורה יותר, אשר בוודאות תגיע מסיבות שלעולם לא נבין או בשל ההתחממות הגלובלית. עכשיו אפשר לתת לאיום הקיומי להתמוסס ולבוא שוב בענווה במגע עם אתגרי החיים ואי הוודאות.

הצוותים הרפואיים זכאים להרים ראש בגאווה על השנה שחלפה ולחזור לחשיבה הקלינית, הביקורתית והמדעית, לדיון הפתוח, הקשוב והמאפשר ביטוי עצמאי בין קולגות ולהטלת ספק מקצועי ושאילת שאלות שאת התשובות עליהן יש לדרוש מהמערכת בנוגע לכל הנחיה. אפשר לשוב ולהיכנס בנעליו של האחר ולחוש יותר חמלה ועדינות, ופחות גסות. אפשר לנשום לרווחה ולחזור לחבק איש את רעהו, בזהירות.

הכותב הוא רופא משפחה עצמאי, מומחה ברפואה פנימית ובמינהל רפואי; מרצה בתכנית לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב; כיהן כסגן מנהל בית חולים, כרופא מחוזי וכמנהל מחוז ומנהל אגף בקופות חולים

נושאים קשורים:  דעות,  חדשות,  ד"ר יואב יחזקאלי,  מערכת הבריאות,  תו ירוק,  חיסונים,  מצב חירום
תגובות