הן מחלות חניכיים והן מחלות קרדיווסקולריות (CVD) מתייצגות ביתר בקרב חולים בדלקת מפרקים שגרונית (RA).
עוד בעניין דומה
במחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology, חוקרים בחנו את תרומתם של מחוללים שמקורם בחניכיים להתפתחות של CVD בקרב מטופלי RA. לצורך עריכת המחקר, מטופלי RA עברו הערכה להסתיידות העורקים הקורונריים (CAC), עובי שכבת האינטימיה של עורק התרדמה והימצאות פלאק, ובדיקת ankle-brachial index באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת (CT), אולטרסאונד ואולטרסאונד דופלר, בהתאמה. נסיובי המשתתפים נבדקו להימצאות נוגדנים מוכוונים ל-Porphyromonas gingivalis (PG), Aggregatibacter actinomycetemcomitans סרוטיפ Bי(Ae), ו-Aa‐derived leukotoxin A (LtxA). החוקרים בדקו קשר של נוגדנים כנגד אותם פתוגנים מהחניכיים עם מדדים של טרשת עורקים, תוך שימוש במודלים לינארים כלליים.
החוקרים מצאו כי מתוך 197 מטופלי RA,יanti-Pg זוהה ב-72 מטופלים (37%), anti-Aa ב-41 מטופלים (21%) ו-anti-LtxA ב-84 מטופלים (43%). לאחר תקנון לערפלנים ולדיווחים על אובדן שיניים, ממוצע ניקוד ה-CAC היה גבוה יותר ב- 90% בקרב מטופלים עם anti-Aa ו/או anti-LtxA, בהשוואה עם מטופלים ללא הימצאות נוגדנים כלל (19 יחידות לעומת 10 יחידות; p=0.033). הסיכויים המתוקננים ל-CAC ≥ 100 יחידות היו פי 2.23 יותר גבוהים בקרב מטופלים עם נוגדני anti-Aa ו/או anti-LtxA בהשוואה לאלה ללא נוגדנים כלל (p=0.040). סרולוגיה חיובית ל-Anti-Aa ו/או Anti-LtxA נמצאה בקשר מובהק עם כל שאר מדדי ההערכה לטרשת עורקים, למעט פלאק של עורק התרדמה. ספירה גבוהה יותר של נפיחות מפרקים נמצאה בקשר עם CAC אך ורק בקבוצה עם anti-Aa ו/או anti-LtxA.
החוקרים סיכמו כי תגובה חיסונית כנגד Aa וגורם האלימות העיקרי שלו LtxA נמצאו בקשר עם הימצאות טרשת עורקים במגוון מצעים ווסקולריים בקרב מטופלי RA, ואף הגבירו את ההשפעה של נפיחות מפרקים על טרשת עורקים כלילית. תוצאות אלה מרמזות על תפקידם החשוב של טיפול ומניעת מחלות חניכיים במניעת CVD במטופלי RA.
מקור: