נפח האשפוזים בבית החולים קשור לתמותה לאחר ניתוח כריתת שלפוחית רדיקלית

מטרת החוקרים הייתה לתרום לחוסר ההסכמה בנוגע לכמות כריתות השלפוחית הרדיקליות המינימלית שעל בית חולים לבצע, על ידי הערכה של הקשר בין נפח האשפוזים לתמותה לאחר הניתוח.

החוקרים זיהו באופן רטרוספקטיבי מטופלים שעברו כריתת שלפוחית רדיקלית לסרטן שלפוחית ​​השתן, בין התאריכים 1 בינואר 2008 ל-31 בדצמבר 2018, ממרשם הסרטן בהולנד. על מנת לקבוע את אומדן בלתי תלוי לשנה קלנדרית, הם חישבו את נפח האשפוז למטרת כריתת שלפוחית רדיקלית עבור כל חולה, על ידי ספירה של כמות הכריתות שבוצעו באותו בית חולים, ב-12 החודשים שקדמו לניתוח. לאחר מכן, העריכו את הקשר בין נפח האשפוזים לתמותה במשך 30 ו-90 יום, באמצעות רגרסיה לוגיסטית עם פונקציית שיפוע לא ליניארית עם נפח אשפוז כמשתנה רציף, שהותאם לגיל, לשלב המחלה על סמך גודל הגידול, מעורבות בלוטות לימפה וגרורות ולטיפול נאו-אדג׳ובנטי.

החוקרים מצאו כי נפח האשפוזים החציוני בקרב 9,287 מטופלים שעברו כריתת שלפוחית רדיקלית היה 19 (טווח בין רבעוני 12-27, טווח 1-75). כמו כן, נמצא כי מתוך כלל החולים, 208 (2.2%) ו-518 (5.6%) נפטרו במהלך 30 ו-90 יום לאחר הניתוח, בהתאמה. החוקרים דיווחו כי לאחר התאמה לגיל, שלב המחלה וטיפול נאו-אדג'ובנטי, התמותה לאחר הניתוח עלתה מעט בין נפח אשפוזים של 0 לנפח של 25 כריתות רדיקליות וירדה בהתמדה החל מנפח אשפוזים של 30 ואילך. לבסוף, נמצא כי הסיכון הנמוך ביותר לתמותה לאחר הניתוח, נצפו בנפחי האשפוז הגבוהים ביותר.

החוקרים הגיעו למסקנה על סמך המחקר שביצעו, המבוסס על נתונים איכותיים מבוססי אוכלוסייה גדולה, הגדלת הקריטריונים לנפח אשפוזים לכריתה רדיקלית של השלפוחית ליותר מ-30 בשנה, עשויה להפחית עוד יותר את התמותה לאחר הניתוח. הם סבורים כי בהתבסס על התוצאות, ניתן לשקול מחדש את הקריטריונים לנפח מינימלי של 20 כריתות בשנה, כפי שהומלץ לאחרונה על ידי איגוד האורולוגים האירופאי.

מקור: 

Richters, A. et al. BJU International 2021; https://doi.org/10.1111/bju.15334