ידוע כי לחולים עם דמנציה יש תסמינים עם נטל משמעותי ומהלך הדרגתי של ירידה בתפקוד. בחולים אלו, הפנייה למומחה לטיפול פליאטיבי עשויה להועיל, אך לא ברור כיום למי יש להפנות את המטופלים ובאיזה שלב. החוקרים ערכו סקירה שיטתית של הספרות הקיימת, על מנת לבחון את הקריטריונים להפניה לטיפול פליאטיבי בקרב חולים עם דמנציה.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו חיפוש במאגרי המידע Ovid MEDLINE, Ovid Embase, Ovid PsycInfo, ספריית Cochrane, PubMed ו-CINAHL מתאריך הקמתם ועד ה-3 בדצמבר 2019. הם חיפשו מאמרים הקשורים להפניית חולים עם דמנציה למומחה לטיפול פליאטיבי. שני חוקרים בחנו באופן עצמאי את הציטוטים להכללה, לאר מכן חילצו את הקריטריונים להפניה וסיווגו אותם לפי נושא.
החוקרים מצאו כי מתוך 1,788 ציטוטים, 59 מאמרים התאימו להיכלל במדגם הסופי. הם זיהו 13 קטגוריות של קריטריונים להפניה, כולל 6 קריטריונים הקשורים למחלה ו-7 קריטריונים הקשורים לצרכי המטופל. החוקרים דיווחו כי הקריטריון הנפוץ ביותר היה "שלב הדמנציה" (ב-43 מאמרים, 73%), ואחריו "אבחון חדש של דמנציה" (ב-17 מאמרים, 29%), "סיבוכים רפואיים של דמנציה" (ב-12 מאמרים, 20%), "פרוגנוזה" (ב-11 מאמרים, 19%), ו-"תסמינים גופניים" (ב-11 מאמרים, 19%). כמו כן, נמצא כי בקטגוריית ״שלב הדמנציה״, 37 מתוך 44 (84%) מאמרים המליצו על הפנייה לטיפול פליאטיבי בדמנציה מתקדמת. זאת ועוד, החוקרים דיווחו כי דלקת ריאות (6 מאמרים, 10%), נפילה/שבר (4 מאמרים, 7%) ופצעי לחץ (4 מאמרים, 7%) היו הסיבוכים הנפוצים ביותר שהביאו להפניה לטיפול. לבסוף, נמצא כי בקטגוריית הפרוגנוזה, טווח הזמן להפניה נע בין תוחלת חיים של פחות משנתיים ועד פחות מ-6 חודשים וכי 3 (5%) מהמאמרים המליצו על "שאלת הפתעה" כטריגר פוטנציאלי.
החוקרים הגיעו למסקנה כי אין הסכמה חד משמעית בנוגע לקריטריונים להפניה לטיפול פליאטיבי בחולים עם דמנציה. הם סבורים כי יש צורך לזהות טריגרים המיושמים בזמן, על מנת להפוך את ההפניה לדבר שגרתי.
מקור:
Mo, L. et al. Journal of the American Geriatrics Society 2021; https://doi.org/10.1111/jgs.17070