יום הזיכרון לשואה ולגבורה

רופאים ומנהלי בתי חולים ישתתפו במצעד החיים לזכר קורבנות השואה

האירוע המסורתי שיתקיים מחר במתכונת וירטואלית מוקדש לרפואה בשואה ובין המשתתפים רופאים דור שני ושלישי לשואה וגם מנכ"ל חברת פייזר, בן לניצולי שואה

מצעד החיים באוושויץ. ייערך השנה במתכונת וירטוואלית. צילום: יוסי זליגר/ פלאש 90

מנכ"ל חברת פייזר, ד"ר אלברט בורלא, וכן פרופ' גליה רהב מבית החולים שיבא, פרופ' עידית מטות מ"איכילוב", הממונה על המאבק בקורונה בישראל פרופ' נחמן אש, מנהל בית החולים סורוקה ד"ר שלומי קדוש, מנהל "שערי צדק" פרופ' עופר מרין ומנכ"לי ארגוני ההצלה והסיוע הרפואי מגן דוד אדום ועזר מציון, אלי בין וחיים פרוינד, ישתתפו מחר בשעה 15:00 ב"מצעד החיים" הוירטואלי, אירוע מסורתי ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.

השנה, על רקע מגיפת הקורונה, איש מהם וכמו כן שאר המשתתפים לא יטוס לשם כך לפולין והמתכונת הווירטואלית, תוך שימוש בטכנולוגיה של הדמיה בתלת מימד, תאפשר לכל המשתתפים לצעוד בחדר רגיל, מול מצלמה מיוחדת, כאשר ברקע מסילת הרכבת שקישרה בין מחנות ההשמדה אושוויץ ובירקנאו לושער הכניסה לאושוויץ הנושא את הכתובת "העבודה משחררת".

אתמול (ג') השתתף ד"ר בורלא בכנס במתכונת "זום" שעסק במוסר ורפואה בשואה. כבן לניצולי שואה מסלוניקי, יוון, הוא אמר: "אני מאד נרגש שהשנה האירוע הזה מוקדש למי שהגישו עזרה רפואית במחנות. עלינו לזכור מה עלול לקרות כשנגיף הרוע תוקף".

הוריו של ד"ר בורלא היו מהמעטים בקהילת יהדות סלוניקי ששרדו בשואה. אביו הסתיר את זהותו היהודית ואמו ניצלה מהוצאה המונית להורג מול כיתת יורים. "ניצולים רבים לא דיברו על הסיוטים שעברו מרוב כאב, אבל הוריי דווקא דיברו על כך רבות. הם עשו זאת כדי שנזכור את החיים שהלכו לאיבוד ושנזכור את ערך חיי האדם. הוריי לא לימדו אותנו, ילדיהם, לשנוא או לנקום. להפך, הם לימדו אותנו כמה הם בני מזל על כך שנותרו בחיים. לכן, עלינו לחגוג את החיים".

עוד אמר ד"ר ברלא: "כמי שמוביל עתה חברה המשנה את חייהם של רבים וגם הביאה לעולם את תרכיב החיסון כנגד נגיף הקורונה, אני נרגש שהשנה מצעד החיים מוקדש לגיבורים שהגישו עזרה רפואית בגטאות ובמחנות ולכל אלה המגישים עזרה כיום".

את המצעד יובילו נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, יו"ר מועצת יד ושם הרב ישראל מאיר לאו ויו"ר הסוכנות היהודית יצחק (בוז'י) הרצוג. פרופ' רהב ופרופ' מטות הן דור שני לרופאים שפעלו בשואה.

פרופ' רהב, ששני הוריה היו רופאים בתקופת השואה, סיפרה: "היה לי ברור מגיל שנתיים שאהיה רופאה. אבא היה רופא הפרטיזנים ואני צועדת במצעד החיים לזכר משפחתי שנרצחה ולזכר כל הרופאים בשואה".

פרופ' מטות: "אמי, אירקה מוניס, חלמה להיות רופאה, התחילה ללמוד וברחה בגלל האקציות. את המלחמה היא שרדה בבור ברפת שבו הוסתרה על ידי איכר אוקראיני. היא היחידה ששרדה מכל המשפחה. קראה לעצמה 'בוגרת שואה'. אחרי המלחמה המשיכה בלימודי הרפואה ואת ההסמכה קיבלה אחרי שעלתה לישראל והשלימה את לימודיה באוניברסיטה העברית כרופאה היחידה במחזור הראשון של בית הספר לרפואה בירושלים".

ד"ר מוניס-חאס, ילידת 1925, הלכה לעולמה ב-2018. עבדה כרופאה מרדימה ברמב"ם ואז גם כתבה את יומנה על תקופת השואה. "אני צועדת במצעד החיים בשביל אמא שלי", ציינה פרופ' מטות.

לקראת השתתפותו במצעד החיים הוירטואלי, אמר פרופ' אש: "אני צועד לזכר הרופאים והאחיות שהצילו חיים בשואה, לזכר אבי שחווה את התופת בצעדת המוות ושרד ולזכר בני משפחתו שנרצחו בשואה".

מקרב הצוות הרפואי של "סורוקה" ישתתפו במצב החיים הוירטואלי פרופ' יעקב דרייהר, סגן מנהל בית החולים, דור שלישי לשואה; ד"ר עמית פרנקל מנהל היחידה לאיתור וניהול חולים בסיכון, רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ כללי ודור שלישי לשואה, ד"ר לואיזה פרס, רופאה מתמחה ברדיולוגיה ודור שלישי לשואה, ורונית רענן אחות אחראית אשפוז יום ילדים, דור שני לשואה.

פרופ' דרייהר סיפר: "סבתי דבורה לא שרדה את השואה. היא נורתה בגבה על ידי חייל גרמני בכפר סמוך ללודז׳ כיוון שלא היה לה טלאי צהוב. אבי, רק בן שלוש, נותר לבדו בעולם, גדל עם הפרטיזנים ביער ועלה לישראל בעליית הנוער. הניצחון שלנו על הגרמנים הוא שאנחנו כאן".

ד"ר פרס מסר: "אנו הדור עם הזכות להתייחד ולשמוע ישירות משורדי השואה - זכות שמגיעה עם אחריות. חובתנו לוודא שהסיפורים של השורדים וזוועות השואה לא יישכחו".

ד"ר פרנקל סיפר: "רוב משפחתו של אבי נספתה בשואה, בהם אחותו, רק בת חמש. משפחת אמי סבלה מפרעות יאסי ברומניה, מהפוגרומים האכזריים ביותר בהיסטוריה של יהודי אירופה. כנכד לניצולי שואה וכאיש רפואה אני רואה חשיבות עצומה בטיפוח דורות של צוותי רפואה שיטפלו במסירות בכל אדם באשר הוא".

האחות רענן סיפרה: "אני דור שני לשואה, שני הורי ניצולים. אבי היה במחנות ובצעדת המוות. אמי בגטו בבודפשט. אמי, היום בת 89, היתה אחות ב'סורוקה' ואני ממשיכה את דרכה ומורשתה".

מנכ"ל "סורוקה", ד"ר שלומי קודש, הוסיף: "אנשי הרפואה עמדו בשואה משני צידי הזוועה –אנשי רפואה גרמנים ואחרים שהיו שותפים למעשים הנוראים מכל ואף הובילו אותם. היו גם אנשי רפואה שהוכרו כחסידי אומות העולם וגם אנשי רפואה יהודים שלחמו בנאצים ובעוזריהם תוך סיוע רפואי והצלת חיים, וכמובן היו אנשי רפואה במחנות ובגיטאות שטיפלו בחולים בתנאים בלתי אפשריים. מכל אחד מאלה עלינו ללמוד וללמד את הדורות הבאים: מהראשונים – לזכור כדי שלעולם לא נידרדר עוד לתהומות האלו, אלא שלצערי זה כבר אירע גם לאחר השואה; ומהאחרונים - כדי ללמוד על גבורה, חוסן, אנושיות ומסירות שעלינו לשאוף אליהם ולעצב בדמותם את אנשי הרפואה של העתיד".

שמואל רוזנמן, המשמש כיו"ר האירוע השנתי: "על כולם לזכור - הרופאים והאחיות בשואה היוו קרן אור באפלה, רבים מהיהודים שניצלו חיו רק בזכות גבורתם".

במצעד הוירטואלי אמור להשתתף גם ד"ר אנתוני פאוצ'י, המשמש כיועץ בכיר לבית הלבן במאבק ארה"ב במגיפת הקורונה. בכנס אתמול אמר: "בשנה האחרונה אנו עדים לסבל שנגרם על ידי מגיפה איומה. עם זאת, ראינו גם אלפי גברים ונשים בעלי אומץ לב המטפלים בחולים. אנו זוכרים את אותם המיליונים. חשוב שלעולם לא נשכח".

נושאים קשורים:  ד"ר אלברט בורלא,  מצעד החיים,  יום הזיכרון לשואה ולגבורה,  פרופ' גליה רהב,  פרופ' עידית מטות,  פרופ' נחמן אש,  חדשות,  מגיפת הקורונה,  ד"ר שלומי קודש
תגובות
08.04.2021, 16:56

היום צפיתי בתוכנית \"מצעד החיים באושוויץ\" בטלויזיה . פרופ\' גליה רהב מספרת סיפור מזעזע על משפחת אביה. אביה ואשתו ( הראשונה) היו רופאים. כאשר הנאצים הגיעו אשתו הזריקה מורפיום לבן שלהם ואח\"כ לעצמה ושניהם מתו. כאשר האבא הגיע וראה את המראה הנורא לקח את שאריות המורפיום והזריק לעצמו. שלושתם הושלכו לערימת המתים. ואז הגיעו פרטיזנים שנוכחו שהאב לא מת , וצירפו אותו אליהם כרופא של יחידת הפרטיזנים. אני מניח שהאב שרד ,עלה לארץ נישא מחדש וביתו גליה נולדה ב1954. בתוכנית צולם גם פרופ\' עופר מרין שהיה מנהל המיון הכירורגי ב\"שערי צדק\" וכיום הינו מנהל בית החולים. אביו פרופ\' שאול מרין ז\"ל היה רופא עיניים בהדסה עין כרם ומומחה בעל שם עולמי למחלות רשתית העין,היה ניצול שואה.באם זיכרוני אינו מטעה אותי ,שני הילדים,שאול מרין ואחותו, ילידי פולין,נמלטו ממש ברגע האחרון מן הרכבת שנסעה למחנה ההשמדה בטרבלינקה.