מחקר חדש של מכון המחקר והחדשנות קאהן-סגול-מכבי (KSM) מייסודה של מכבי שירותי בריאות, מצביע על עלייה משמעותית של אבחון מקרים חדשים של מחלת הצליאק בישראל בתשע שנות מחקר. מניתוח הנתונים עולה כי עיקר העלייה היא בילדים בגילאי 1-18 שנים ובמיוחד בילדים בגילאים 1-10 שנים.
עוד בעניין דומה
המחקר, שבדק נתונים של כלל חברי "מכבי" (ילדים ומבוגרים) מצא כי כמות המקרים החדשים באוכלוסיה הכללית של מחלת הצליאק הוכפלה בין השנים 2007-2015, אך מניתוח הנתונים עולה כי בעוד שכמות האבחונים החדשים בקרב מבוגרים (ל-100,000 איש) נותרה דומה, כמות המקרים החדשים שאובחנו בקרב ילדים כמעט ושולשה.
המחקר, בהובלת ד"ר אמיר בן טוב, גסטרואנטרולוג ילדים וחוקר בכיר במכון המחקר KSM, ופרופ' גבי חודיק, מנהל היחידה האפידמיולוגית ב-KSM , פורסם לאחרונה בכתב העת AP&T.
מחלת צליאק היא מחלה אוטואימונית המתווכת על ידי חשיפה לחלבון הגלוטן - מרכיב מרכזי בחיטה, בשיפון ובשעורה - אצל אנשים המועדים לכך גנטית (כ-30%-40% מהאוכלוסיה). בצליאק, הנוגדנים שהגוף מייצר בתגובה לחשיפה לגלוטן מובילים לדלקת ולפגיעה ברירית המעי הדק. כתוצאה מכך מתרחשת הפרעה בספיגה ותסמינים רבים ומגוונים. תזונה ללא גלוטן מובילה ברוב המכריע של המקרים לריפוי מלא של רירית המעי.
משמעותה של עלייה באבחון בילדים לאורך זמן היא עלייה משמעותית בשכיחות המחלה בציבור הכללי בעתיד ולכך משמעויות בריאותיות וכלכליות, שכן מרגע האבחנה, הטיפול במחלה, הכולל תזונה נטולת גלוטן, הוא לכל החיים.
ד"ר בן טוב: "ככל ששיעור האבחונים הנוכחי יימשך, ניתן להעריך כי שכיחות מחלת צליאק בעשור הבא בקרב בוגרים צעירים, בגילאי 20-40, תהיה למעלה מ-2%. כלומר, אחד מכל 50 אנשים בישראל יאובחן עם מחלת צליאק".
מניתוח המשך של נתונים מהשנים 2015-2019 (שטרם פורסמו עד כה) נראה כי לאחר העלייה הגדולה שהתרחשה עד שנת 2015, הנתונים מתייצבים על ערכים גבוהים של אבחון מדי שנה (ראו גרף), כאשר שיעור החיוביים מקרב הנבדקים נשאר גבוה אף הוא.
ד"ר בנג'מין לבהול, מהמרכז לחקר מחלת צליאק באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, מוסיף במאמר דעה נלווה למאמר של מכון המחקר קאהן-סגול-מכבי כי הממצאים ממחקר זה מחזקים את התחושה בקרב חוקרים מובילים בתחום כי מתרחשת עלייה אמיתית בשכיחות המחלה ברחבי העולם וכי הקהילה המדעית צריכה כעת להפנות את מאמציה לחיפוש אחרי הסיבות לעלייה זו כמו גם למציאת פתרונות תזונתיים ותרופתיים לאוכלוסיית החולים.
עוד מוסיף ד"ר בן טוב: "ניתן לשער כי לשינויים במרכיבי התזונה ולאיכותה, כגון השימוש ההולך וגובר במזון מעובד, וכן לגילאים בהם פעוטות נחשפים למוצקים בכלל ולמזונות המכילים גלוטן בפרט, עשויה להיות השפעה".
יחד עם זאת הוא אומר כי "שורה של מחקרים בינלאומיים שבחנו חשיפה למזונות המכילים גלוטן בתזונת פעוטות, בגילאים שונים ובכמויות שונות, לא הצליחו להדגים השפעה משמעותית על התפתחות המחלה. ההמלצות העדכניות של האיגוד האירופאי לגסטרואנטרולוגיה ותזונת ילדים (ESPGHAN) הן לחשיפה ראשונית לגלוטן בין גילאי ארבעה חודשים ל-12 חודשים. בחודשים הראשונים לאחר החשיפה הראשונית, מומלץ שלא לצרוך כמויות גדולות של גלוטן".
ד"ר בן טוב מסכם כי "ללא ספק, יש צורך במחקרים נוספים ומבוקרים על מנת לאפיין את התזונה המיטבית בתחילת החיים העשויה להפחית את הסיכון להתפתחות מחלת צליאק".
מכון המחקר KSM מוביל בימים אלה מחקרי המשך, באמצעות שימוש בכלי בינה מלאכותית, למטרת זיהוי קשרים בין אירועים בתחילת החיים להתפתחות מחלת צליאק.
השתתפו בביצוע המחקר: פרופ רויטל קריב, מנהלת תחום גסטרו במכבי שירותי בריאות, פרופ' רענן שמיר, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ילדים בבית החולים שניידר לילדים, פרופ' שלומי כהן, מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה ילדים בבית החולים דנה ב"איכילוב", והגב' ניבה לכטמן כחלק מעבודת המאסטר שלה בבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת תל אביב.