השמנת יתר

תכונות הקשורות בהשמנת יתר והקשר להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית

במחקר זה נמצא קשר בין מדד BMI גנטי חזוי וסיכון מוגבר לדלקת מפרקים שגרונית

אילוסטרציה: השמנת יתר

במחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology, חוקרים בחנו את הקשר בין תכונות הקשורות בהשמנה והסיכון לדלקת מפרקים שגרונית (RA).

במסגרת המחקר בוצעו ניתוחי מתאם גנטי ורנדומיזציה מנדליאנית (MR) דו-מדגמית, תוך שימוש במאגרי מידע גנטיים כלל גנומיים המבוססים על נתונים של מעל 850,000 פרטים ממוצא אירופאי. נתונים סטטיסטיים נאספו ממבחני האסוציאציה הכלל גנומיים הנרחבים ביותר שנעשו עד היום, עבור מדד מסת גוף (BMI; n=806,810), יחס מותן-אגן (WHR; n=697,734), WHR מותאם ל-BMIי(WHRadjBMI; n=694,649) ודלקת מפרקים שגרונית (n קבוצת מחקר = 14,361, n קבוצת ביקורת = 43,923).

כמו כן, על מנת לכמת את המתאם הגנטי עבור צמדים של תכונות (חפיפה סיבתית), נעשה שימוש במודל רגרסיה למדידת תאחיזה לא שוויונית ואנליזת ρ‐HESS. עבור כל חשיפה מקושרת השמנה, החוקרים השתמשו בפולימורפיזמים חד-גרעיניים כלל גנומיים, בלתי תלויים ומובהקים (P < 5 × 109), ככלים לביצוע רנדומיזציה מנדליאנית (קשר סיבתי). הקשר הסיבתי נחקר גם בקרב האוכלוסיה הכללית וכן כתלות במין, עבורם נמדדו יחסי הסיכויים (ORs) ורווח בר-סמך של 95%. מבחני רגישות נערכו על מנת לתקף את הנחות מודל הרנדומיזציה המנדליאנית.

החוקרים מצאו כי למרות הקשר הגנטי הכללי הזניח שהודגם בין שלושת התכונות הקשורות בהשמנה ודלקת מפרקים שגרונית, קיימים קשרים גנטיים מקומיים במספר איזורים על כרומוזום 6 (במיקומים 28-29M, 30-35M ו-50-52M). בנוסף לכך, החוקרים הבחינו בעליה בסיכון לדלקת מפרקים שגרונית עם כל עליה בערך סטיית התקן (4.8 ק"ג\מטר בריבוע) של BMI גנטי חזוי (יחס הסיכוי 1.22 [רווח בר-סמך 95% 1.09-1.37]). השפעה זו היתה עקבית בכל מבחני הרגישות ובת השוואה בין המינים (יחס הסיכוי 1.22 [רווח בר-סמך 95% 1.04-1.44] בזכרים ויחס הסיכוי 1.19 [רווח בר-סמך 95% 1.04-1.36]  בנקבות). אף על פי כן, לא נמצאה עדות שתומכת ב-WHR (יחס הסיכוי 0.98 [רווח בר-סמך 95% 0.84-1.14]) או WHRadjBMI (יחס הסיכוי 0.90 [רווח בר-סמך 95% 0.79-1.04]) כגורמים סיבתיים לדלקת מפרקים שגרונית.

החוקרים סיכמו כי מדד BMI גנטי חזוי מעלה באופן מובהק את הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית. יש צורך במחקרים נוספים על מנת להבין את המנגנונים הביולוגיים העומדים בבסיס הקשר.

מקור: 

Tang B, Shi H, Alfredsson L, Klareskog L, Padyukov L, Jiang X. Arthritis Rheumatol. 2020;10.1002/art.41517. doi:10.1002/art.41517

נושאים קשורים:  השמנת יתר,  דלקת מפרקים שגרונית,  גורמי סיכון,  מחקרים,  BMI מדד מסת הגוף
תגובות