מטרת מחקר זה הייתה להעריך את ההבדלים בתפקוד הלימפטי בידיים של מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית (RA) עם סינוביטיס פעילה ומטופלים בריאים באמצעות שימוש בצביעת ICGי(indocyanine green) והדמיית NIRי(near-infra-red).
עוד בעניין דומה
המחקר הוכללו שמונה מטופלים עם RA ו-13 מקרי ביקורת. בוצעה הזרקה של 0.1 מיליליטר של ICD בריכוז 100 מיקרומול. אחוז ה-ICG שנותר במרווח המפרקי הוערכה באמצעות הדמיית ה-NIR בתחילת המחקר וביום שבע לאחר ההזרקה.
במחקר נמצא כי אחוז ה-ICG שנותר במפרק היה גבוה יותר בידיים של מטופלים עם RA לעומת מקרי ביקורת בריאים (P<0.01). לא נמצא הבדל בתדירות כיווץ ה-ICG הממוצעת במטופלים ובמקרי הביקורת. אורך הכלים הלימפטיים במטופלים עם RA היה נמוך יותר לעומת מקרי הביקורת (58.3±15.0 ס"מ) לעומת 71.4±16.1 ס"מ ;p<0.001). בנוסף, נצפתה ירידה במספר הכלים הלימפטיים הבזיליים במטופלים עם RA לעומת נבדקים בריאים (p<0.05).
החוקרים מסכמים כי ניקוז לימפטי בידיים של חולי RA עם מחלה פעילה הינו פחות לעומת מקרי ביקורת. הפחתה זו קשורה בהפחתה באורך הכולל של הכלים הלימפטיים על הצד הדורסלי של הידיים אשר המשיך להתכווץ בשיעור דומה לזה שבנבדקים בריאים. ממצאים אלה מספקים מנגנון אפשרי המסביר התקפי סינוביטיס ונזק מפרקי ובפרט הצטברות של תאי דלקת ופקטורים קטבוליים במפרקים הנגועים ב-RA. הדמיית NIR/ICG במפרקים של חולי RA הינה אפשרית ודורשת בחינה נוספת שמדד של פעילות מחלה במחקרים עתידיים.
מקור:
Bell, R.D. et al. (2020 Arthritis and Rheumatology. 72(9), 1447