חדשות

הרופאים בראש טבלת השכר במשק: כ-37 אלף שקל בממוצע לחודש

דו"ח השכר לשנת 2019: 81% מעובדי מערכת הבריאות משתכרים יותר מהממוצע במשק | שכר הרופאים המבוגרים גבוה כמעט פי חמישה משכר הצעירים | רופאים גברים משתכרים 27% יותר מרופאות

שכר רופאים. אילוסטרציה

הממונה על השכר במשרד האוצר פרסם היום (ג') את הדו"ח השנתי שלו על השכר בשירותי המדינה ובגופי הביטחון. הפרק המתמקד בנעשה במערכת הבריאות הציבורית, בתי החולים ובשכר הרופאים והרופאות מצביע על כך שהרופאים מובילים את טבלת השכר עם כ-37 אלף שקל בממוצע בחודש, לעומת 10,478 שכר סטאז'רים.

הדו"ח מתייחס לשנת 2019, כלומר לפני משבר הקורונה. בעוד שהשכר הממוצע במערכת הממשלתית עמד על 16,991 שקל, במערכת הבריאות השכר החודשי הממוצע 18,990 שקל.

נתונים נוספים מהדו"ח הנוגעים לעובדי מערכת הבריאות והרופאים: רק 7% מהרופאים המתמחים גרים בפריפריה למרות התמריצים שקיבלו. 81% מעובדי מערכת הבריאות משתכרים יותר מהממוצע במשק ושכר הרופאים המבוגרים גבוה כמעט פי חמישה משכר הצעירים. בטבלת עשירוני השכר הגבוה ביותר שנכללת בדו"ח, רופאים ורופאות הנמצאים בעשירון העליון השתכרו 79,080 שקל ברוטו חודש בממוצע. שכר הרופאים הגברים גבוה ב-27% מהשכר הממוצע של הרופאות.

תכנית תמרוץ הרופאים לעבודה בפריפריה נכשלה

הדו"ח מתייחס גם לתכנית תמרוץ רופאים להגיע להתמחות בבתי החולים בפריפריה. היא יצאה לדרך ב-2011 נוכח ההכרה שקיים מחסור ברופאים בבתי החולים בפריפריה. כדי לתמרץ ובמיוחד מתמחים לעבור ממרכז הארץ לפריפריה, הוחלט לתמרץ אותם במענקים חד פעמיים, בתוספות שכר למתמחים וכן הוגדלה התקינה. לשם כך הועמד תקציב בסך שני מיליארד שקל. אלא שלמרות העלאה בשכר, התכנית לא השיגה את המטרה ורוב הרופאים הללו לא המשיכו להתגורר ולעבוד ביישובי הפריפריה גם בתום ההתמחות. שכר הרופאים בבתי החולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי החולים במרכז – 41,400 שקל לעומת 33,400 שקל, בהתאמה.

רק 7% מהמתמחים שלא גדלו בערי הפריפריה וקיבלו את התוספת בין 2011 ל-2014 המשיכו לפעול בבתי החולים הפריפריאליים גם ב-2019, לאחר סוף ההתמחות. המקצועות שהוגדרו במצוקה - הרדמה, גריאטריה ומיילדות – נותרו פחות נחשקים והמתמחים לא רוצים להגיע אליהם.

הרפורמה בשכר הרופאים שעברו לפריפריה כללה הגדלת שכרם בבתי החולים לפי דרגותיהם: ב-25% למתמחים בתחומים מוגדרים, 17% לרופאים מומחים ו-8% למנהלי בתי החולים ולסגניהם. ככל שהרופא עובד באזור פריפריאלי יותר זמן, שכרו גבוה יותר.

בנוסף, באוצר מבינים כי יש צורך בתכנון מפת התמחויות מרכזית ארוכת טווח, על פי תחזיות מצבת כוח האדם הרפואי בישראל לשנים הבאות. תכנית זו צריכה לכלול תחזיות גידול דמוגרפי, תמורות בעולם הרפואה וחיזוק המענים הטכנולוגיים בפריפריה.

פערי שכר גילאיים ומגדריים

יותר מ-78% מהעובדים במערכת הבריאות הממשלתית מרוויחים שכר חודש שבין 25 אלף שקל ל-9,000 שקל, ופחות מ-5% מרוויחים פחות מהסכום הזה. שכרם של כ-15% מעובדי מערכת הבריאות בשירות המדינה גבוה מ-25 אלף שקל.

במערכת הבריאות יש עדיין פערי שכר גבוהים כאשר הפערים המובהקים הם בין הרופאים לבין הרוקחים שבדרגים המקבילים. שכר הרופאים גבוה הרבה יותר. הצוותים הרפואיים מסווגים לפי דרגות. השכר עולה בהתאם לדרגה, ותק, תפקידי ניהול, תגמול על שעות נוספות, משמרות, תורנויות וכוננויות.

הדו"ח מצביע על פערי שכר משמעותיים נוספים: פי 4.9 בשכר בין רופאים מבוגרים לצעירים. נתון זה נכון גם לגבי רוקחים ועובדי מעבדות. שכר האחרונים הוא הנמוך ביותר. שכרם הרופאים שהחלו לעבוד בשנת 2010 עלה ב-123.6% בעשור החולף מיום כניסתם לתפקיד.

כ-68% מעובדי מערכת הבריאות הן נשים אולם שכרן הממוצע נמוך ב-27% משכר העובדים הגברים. פערי השכר נובעים בין היתר מבחירת מקצועות שונה, אך גם בחלוקה למקצועות נשאר פער בשכר בין גברים לנשים.

הדו"ח מצביע על הגורם המרכזי לפערי השכר המגדריים במערכת הבריאות: הפער בתגמול על עבודה נוספת. בשכר היסוד ובתוספות קבועות, גברים ונשים מרוויחים בממוצע שכר כמעט זהה. לעומת זאת, רכיבי העבודה הנוספת מהווים יותר מ-40% משכר הרופאים והרופאות. נשים נוטות פחות לעבודות נוספות, בשל אילוצים אישיים, ולכן משתכרות פחות. רופאים בתפקידי ניהול זכאים למכסה מוגדלת של כוננויות. רופאים גברים משתלבים בשיעור גבוה יותר בתפקידי ניהול לעומת נשים, ולכן מקבלים יותר שכר על כוננות. ב"מקצועות הנשיים" כמו סיעוד, השכר נמוך יותר מהמקצועות המזוהים עם גברים.

שכר ממוצע לעובד מערכת הבריאות: 18,990 שקל

כ-67% מהעובדים בשירות הממשלתי נמצאים בסכסוך עבודה עם המעסיק. במערכת הבריאות מדובר ב-92% מכלל העובדים. כ-49% מסכסוכי העבודה במגזר הממשלתי נשארים פתוחים יותר משנתיים. זאת על אף הביטחון התעסוקתי שממנו נהנים העובדים, המתבטא בוותק ממוצע של 13 שנה לעומת ותק ממוצע של חמש שנים במגזר הפרטי.

במערכת הבריאות הממשלתית 33,675 עובדים בשכר ממוצע של 18,990 שקל למשרה מלאה. עובדי המערכת מובילים את השכר בסקטור הממשלתי, ולצד ביטחון תעסוקתי, העבודה במערכת הבריאות הממשלתית מאופיינת גם בשכר גבוה ביחס למקביליהם במגזר הפרטי. 81% מהעובדים מרוויחים מעל השכר הממוצע במשק. עובדים בדירוג הרופאים הם בעלי ההכנסה הממוצעת הגבוהה ביותר במערכת הבריאות, בפער משמעותי מיתר הדירוגים.

נושאים קשורים:  שכר רופאים,  דו"ח השכר,  חדשות,  עובדי מערכת הבריאות,  מענק פריפריה
תגובות
אנונימי/ת
10.02.2021, 19:23

האוצר ממשיך בדיסאינפורמצייה. יש להבחין בין שכר ובין השתכרות. האוצר מפרסם נתוני השתכרות הכוללים תורנויות וכוננויות. ההשוואות צריכות להיות של השכר הבסיסי ל 8 שעות עבודה ביום

אנונימי/ת
10.02.2021, 20:23

כל רופא מומחה שמצתרף
לצוות ממומן בחלקו הגדול ממשכורות הרופאים באותה מחלקה. שכר היסוד עלוב ועיקר המשכורת שבנויה מכוננויות מתחלקת ליותר רופאים ושכר כולם נפגע. האוצר לא משלם ולו בעד כוננות נוספת אחת. תראו לי עוד מקצוע שבו תוספת כח אדם ממומנת משכר העובדים הארים.

אנונימי/ת
11.02.2021, 10:59

לא שמעתי את תגובת הר\'\'י לדיסאיפורמציה המבישה הזו.
למה?
האוצר יצא למלחמה נגדינו לקראת המאבקים על הסכמי השכר, והר\'\'י שוב מעמידה את עצמה בצד הלא נכון של המאבק הזה.
לא ייתכן שהרכיב העיקרי בשכר של רופא הוא השעות הנוספות.

אנונימי/ת
19.02.2021, 18:10

פעם אחר פעם יוצאות ההודעות על שכר הרופאים הגבוה ללא כל התיחסות לשעות העבודה הרבות, עבודה נוספת כמו תורנות, כוננות, שר\"ן וזה כמובן מבלי למנות את אינספור שעות העבודה בבית על הכנת הרצאות , בחינות ועוד שאינן מתוגמלות כלל ועיקר. שכר היסוד לשעת עבודת רופא עדיין נמוך לעומת מירב המקצועות האקדמאים כולל מורה או אחות.
הפער בשכר יסוד בין מתמחה, מומחה או מנהל יחידה הוא מגוחך.
אם אכן משכורות היסוד היו גבוהות ומתגמלות כפי שראוי בדרגת ההכשרה והאחריות הנילוים למקצוע, פחות רופאים היו \"רודפים\" אחרי תעסוקה נוספת , שמטרתה אינו להתעשר אלא רק לדאוג לעתיד כלכלי בטוח.