חדשות

43% מעובדי מערכת הבריאות מתלוננים על מחסור רב בכוח אדם

העומס בעבודה ומצוקת כוח האדם במערכת הבריאות בולטים גם בסקר חדש בנושא בטיחות ארגונית שנערך בקרב עובדי בתי חולים בישראל | 46% מהעובדים חוששים מגישה מענישה לדיווח על טעויות

צילום: אילוסטרציה

69% מעובדי מערכת הבריאות דירגו את סביבת העבודה שלהם כ"טובה מאוד" או "מצוינת" בנושא בטיחות המטופל. כך עולה מסקר "תרבות בטיחות ארגונית", שערכה המחלקה לייזום סקרים ומבדקים באגף בכיר לאיכות ובטיחות הטיפול במשרד הבריאות.

הסקר מבוצע מדי שנתיים החל משנת 2012 במטרה להעריך ולאמוד את רמת תרבות הבטיחות הארגונית בבתי החולים הכלליים בישראל ולבצע מעקב אחרי מגמות בזמן. הסקר מבוסס על שאלון ה- AHRQי(Agency for Healthcare Research and Quality) האמריקאי, המקיים סקרים שוטפים להערכת תרבות בטיחות במוסדות בריאות בעולם.

משרד הבריאות פועל ליצירת תרבות בטיחות לפיה עובדים ידווחו להנהלת בית החולים שלהם ולמשרד הבריאות על אירועים חריגים, לפי תפיסה כי מוסדות המובילים תרבות בטיחות פתוחה, המהווה בסיס ללמידה מערכתית, מגיעים לרמת בטיחות טובה יותר ממוסדות אחרים, המתמקדים בחיפוש אשמים. מדיניות זו מייצרת תפיסה של "ארגון לומד" המסוגל להביט על הטעויות ולצמוח מהן לכדי הסדרת תהליכי עבודה בטוחים יותר.

בסקר השתתפו 35 בתי חולים כלליים בארץ. השאלון הועבר לעובדים במהלך החודשים אפריל-דצמבר 2019. סך הכל השיבו לשאלון 6,194 אנשי צוות ובהם רופאים, אחיות, צוות פארארפואי, ניהול ותומכי שירות מכל הארץ.

ממצאי הסקר עולה כי בשנת 2019 בבתי החולים בארץ יש מודעות ופעילות לשיפור בטיחות הטיפול במידה בינונית (60% ממוצע חיובי). המשיבים מציינים כי יש יחסי צוות טובים ותומכים בתוך מחלקות בית החולים (82%) לעומת הצורך הרב בשיפור בנושא חילופי משמרות ומעברים בין המחלקות (42%) ומחסור רב בכוח אדם (43%).

העובדים חוששים ב"מידה רבה" ו"רבה מאוד" מגישה מענישה לדיווח על טעויות ואירועים חריגים (46%). זהו המרכיב שדורג בין הנמוכים מבין מרכיבי הסקר ומהווה פגיעה קשה בגיוס הצוותים הרפואיים לפעילות מערכתית למען בטיחות הטיפול.

בשנת 2019 שיעור הדיווח על לפחות אירוע חריג אחד ב-12 חדשים חולפים היה במובהק נמוך (62%) לעומת שנת 2015 (72%).

למרות המאמצים לקידום איכות הטיפול ויצירת סביבה בטוחה למטופל, רק 69% מהמשיבים דירגו את סביבת העבודה שלהם כ"טובה מאוד" או "מצוינת" בנושא בטיחות המטופל, אם כי חלה עלייה קלה אך לא מובהקת משנת 2015, בה 67% מהמשיבים נתנו ציון מסכם לסביבת העבודה שלהם באותו דירוג.

במודל רגרסיה לוגיסטית לניבוי הציון הכולל ל"סביבת העבודה" של הנבדקים בנושא בטיחות המטופל נמצא כי למרכיב "צוות (מספיק כוח אדם)", התרומה הגבוהה ביותר (O.R=3.4) לדירוג החיובי, וזהו אולי ההסבר לדירוג הנמוך. גם מניתוח ההערות הפתוחות של המשיבים, התלונה העיקרית שהתקבלה (34% מכלל ההערות) היתה על עומס עבודה והיעדר כוח אדם.

פרופ' ירון ניב, סמנכ"ל בכיר לאיכות ובטיחות במשרד הבריאות, אמר: "המשרד לא ינוח ולא ישקוט על השמרים בנושא חשוב זה. המשרד בנה לשם כך מודל תקצוב לאומי להגברת בטיחות הטיפול בבתי החולים הכלליים ומפעיל אותו החל משנת 2017. כמו כן, מצוקת כוח האדם במערכת הבריאות בולטת גם בסקר זה, מצוקה שאת זעקתה שמענו בשנת הקורונה החולפת, על כן יש לשים את מערכת הבריאות בעדיפות עליונה ברמה הלאומית".

ד"ר יפה עין-גל, מנהלת סקרים ומבדקי איכות, הוסיפה כי תמיכת מנהלי בתי החולים קריטית לפיתוח תרבות בטיחות ארגונית וכי המשרד ימשיך בקידום תרבות הבטיחות בבתי החולים במטרה לייצר למידה ארגונית בכלל ולמידה מטעויות בפרט למען שמירת שלומם ובטיחותם של המטופלים. "כחלק ממגמה זו ובכדי לאמוד את השיפור ואת המגמות בזמן בתחום, הסקר יופץ כשגרה אחת לשנתיים-שלוש בכל בתי החולים בישראל, כולל בתי החולים הפסיכיאטריים והגריאטריים".

נושאים קשורים:  ד"ר יפה עין-גל,  פרופ' ירון ניב,  בטיחות בבתי חולים,  סקר,  משרד הבריאות,  מחסור בכוח אדם
תגובות