דעות

מגיפת הקורונה והתמונה העגומה המתמשכת במערך בריאות הנפש

תמונת מצב 2021: עלייה ניכרת במטופלים פסיכיאטריים חדשים שמצבם הנפשי הידרדר עקב המגיפה מול מחסור חמור בשעות מטפל ובמיטות אשפוז פסיכיאטריות וזמני המתנה בלתי נסבלים

02.02.2021, 07:43
"את שארית הלימון של הטלת הפחד והאימה - אסטרטגיה בלתי מקובלת בניהול המשבר בה בחרה הממשלה, בדמות הפחדות על וריאנטים חדשים - כבר לא ניתן עוד לסחוט". צילום: יוסי אלוני/ פלאש 90

ערב הקורונה, הפסיכיאטריה הישראלית נערכה לציין חמש שנים לתחילת הרפורמה בבריאות הנפש והתכוננה להסכם הרופאים שנפתח בינואר 2020. הרפורמה בבריאות הנפש העבירה את אחריות לטיפול בבעיות הפסיכיאטריות של המבוטחים לקופות החולים כפי ששאר המחלות היו תחת אחריותן מ-1995. הקופות התחייבו לטפל ב-4.5% מאזרחי המדינה תוך הקפדה על שירות מקצועי וזמין מבחינת מרחק וזמן.

הסכם הרופאים משנת 2011, שלראשונה תיגמל מקצועות מסוימים שהוגדרו כמקצועות מצוקה, הביא להסתה של כוח אדם למקצועות כמו הרדמה, נאונטולוגיה ופנימית. השנים שלאחריו הביאו להעמקת הבור של החוסר ברופאים הפונים להתמחות בפסיכיאטריה. השילוב של הרפורמה והסכם הרופאים יצרו מצב של מחסור עצום בפסיכיאטרים בקהילה ובבתי החולים, שהוביל לתורי המתנה בלתי נסבלים - עד מספר חודשים למפגש ראשוני ועד שנה המתנה לפסיכותרפיה.

המחסור וחוסר העדכון בתקני רופאים, סיעוד ומטפלים פארא רפואיים, יחד עם גדילת האוכלוסיה וחוסר עדכון מיטות האשפוז, הביאו לצפיפות בלתי נסבלת במחלקות האשפוז ולחוסר בשעות מטפל למטופל. הצפיפות, יחד עם העדר הפרדה של חולים מכאלה שהופנו כחלק מהליך משפטי, הגבירה את אירועי האלימות בין מאושפזים למאושפזים אחרים ובין מאושפזים לאנשי צוות.

כמו כל מערכת הבריאות, הפסיכיאטריה בארץ קידמה את פני הקורונה בחרדה מהלא נודע. מרפאות התרוקנו מפונים ומחלקות מיהרו לשחרר מאושפזים כדי להיערך לרע מכל. התסריט הראשוני של הרע מכל היה בהתחלה מחלקות שלמות שנדבקות בקורונה, בשל מחסור באמצעי מיגון, חוסר הקפדה על ריחוק ובהמשך אי-עטייה של מסיכות על ידי מרבית החולים.

ההערכות כי כ-10% מהאוכלוסיה יזדקקו לטיפול נפשי (מיליון נפש) ושהעלות של הטיפול בלבד (בלי לחשב נכות או השלכות אחרות) תגיע ל-2.7 מיליארד שקל

החשש היה שוירוס שיגיע למחלקה, מן הסתם על ידי איש צוות, יתפשט כאש בשדה קוצים. כדי למנוע תסריט בלהות זה פעלנו, איגוד הפסיכיאטריה, לספק אמצי מיגון הולמים ויותר מאוחר להקצות בדיקות להימצאות הוירוס; פעלנו להגדיר מחלקות ייעודיות לטיפול בחולים פסיכיאטריים הזקוקים לאשפוז וכשהתגלה שהם חיוביים לוירוס הקורונה, ולהגדיר שחולה פסיכיאטרי, כמו כל אדם אחר, יאושפז במחלקות קורונה אם מצבו הגופני יצריך זאת.

הניסיון להיערך למניעה ולטיפול במטופלים חדשים, שמצבם הנפשי הידרדר עקב המגיפה וצורת הטיפול בה (חל״ת וסגר), הביא אותנו לאמוד את ההיקף והמחיר של הנזק הצפוי ב״מגיפה שאחרי המגיפה״. ההערכה התבססה על נתונים של קטסטרופות קודמות ונתונים שהחלו לזרום מסין ומאירופה. ההערכות כי כ-10% מהאוכלוסיה יזדקקו לטיפול נפשי (מיליון נפש) ושהעלות של הטיפול בלבד (בלי לחשב נכות או השלכות אחרות) תגיע ל-2.7 מיליארד שקל.

המספרים לא איחרו לבוא: בתחילה הוכפלו הפניות לשירותי הקו החם של ער״ן וסה״ר, בהמשך פורסמו סקרי הלמ"ס שדיווחו על כ-30% המוסרים כי מצבם הנפשי הוחמר וכי הם חשים דיכאון או חרדה; נתונים של סקר מנהלי מרפאות ונתונים מקופות החולים דיווחו על עלייה דומה בפניות לפסיכיאטריה וזאת על רקע ירידה בפניות לרפואה יועצת במקצועות אחרים. עלייה זו מלווה בצריכת מוגברת של תרופות הרגעה, נוגדות דיכאון וממריצים למיניהם. למזלנו וכצפוי, לא אירעה עלייה במספר המתאבדים. ההיסטוריה מלמדת אותנו שבעתות משבר, אין עלייה בהתאבדויות. עלייה זו מופיעה עם היציאה מהמשבר.

הפונים הרבים המציפים את המרפאות לבריאות הנפש מתקבלים, אולם בשל החוסר הקודם בשעות מטפל, הם מתקבלים לפי דחיפות מצבם הקליני ובכך כמובן דוחקים את המטופלים שכבר מטופלים במערכת

כדי להקדים תרופה למכה יצרנו, יחד עם האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, מערך שייתן שלושה מפגשים טיפוליים, מפגשים מקוונים, לכל דורש, ללא טופס 17 או הוכחה של אבחנה פסיכיאטרית. הפרויקט הושק ותוקצב אולם לא גובה בקמפיין תקשורתי ולכן עדיין לא מנוצל דיו.

מובן שאין די בכך. הפונים הרבים המציפים את המרפאות לבריאות הנפש מתקבלים, אולם בשל החוסר הקודם בשעות מטפל, הם מתקבלים לפי דחיפות מצבם הקליני ובכך כמובן דוחקים את המטופלים שכבר מטופלים במערכת, שממילא זמני ההמתנה העומדים לרשותם הם בלתי נסבלים.

דרישתנו החד משמעית והדחופה היא לתגבר לאלתר ב-30% את שעות הטיפול במרפאות הפסיכיאטריות וב-10% את עמדות טיפולי היום ומיטות האשפוז כדי להוות גיבוי למקרים שזקוקים ליותר מטיפול מרפאתי. הפנייה מכוונת בראש ובראשונה למשרד האוצר. אסור לתת יד למחדל בבריאות הנפש עקב הקורונה. חייבים להציל חיים.

ד"ר צבי פישל הוא יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל

נושאים קשורים:  פסיכיאטריה,  ד"ר צבי פישל,  דעות,  בריאות הנפש,  משרד הבריאות,  חדשות,  מגיפת הקורונה
תגובות
אנונימי/ת
02.02.2021, 14:28

בגלל המצב הנוכחי של ביקוש הולך וגובר לטיפול נפשי מצד אוכלוסיה רבה ומגוונת שלא צרכה לפני כן טיפול נפשי, ובגלל שהממסד בכלל והאוצר בפרט לא ימהרו להזרים משאבים, יש להרבות ולפתח יותר את הטיפולים הקבוצתיים במרפאות ובאמצעות הזום, ובמהלכם ובאמצעותם לשלוף המקרים היותר בעייתיים לטיפול אקוטי ופרטני לפי הצורך. יש לטיפולים הקבוצתיים יתרונות רבים כולל היותם חסכוניים יותר בכוח אדם מקצועי.
כמובן שדרישות ומשאלות האיגוד לעוד משאבים עבור בריאות הנפש, עקב המצב שעוד יחמיר עם תום המגפה, מוצדקות לחלוטין.

אנונימי/ת
03.02.2021, 18:18

מקווה שמקבלי ההחלטות יפנימו כבר את חשיבות בריאות הנפש בקהילה! אבל לצערי נדמה שבשביל זה צריך להחליף את מקבלי ההחלטות.