דעות

העומס בבתי החולים אינו תלוי מספרים בלבד, הוא גם בידינו

האם תחזור הממשלה מעתה ואילך ותקבל החלטה על סגר מלא בכל חורף כדי למנוע עומס על מערכת הבריאות? מעבר לתגבור הנחוץ בתקנים ובתקציב, יש צעדים שניתן לנקוט כבר עתה להקלת העומס

מחלקת קורונה. העלייה בתחלואה הנוכחית הובילה למספר שיא של חולים הזקוקים למכונות אקמו. צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

התחלואה מקורונה עלתה בעת האחרונה ואיתה גם העומס הרב על מערכת הבריאות. מספרים יש חשיבות תודעתית רבה. הדיווחים מונים מעל 1,000 חולים קשים. עם זאת, הגדרת חולה קשה בארץ אינה תואמת את זו של ארגון הבריאות העולמי ומבוססת בעיקר על קריטריון של רוויון חמצן 93% או פחות. נהיר לכל שחלק מהחולים המוגדרים באופן זה כקשים אינם קשים באמת, ועל כן המספר החשוב הוא מספר החולים המוגדרים קריטיים ומונשמים, וזה עומד על מאות בודדות, מספר שנושא עימו עומס רב אך יש ביכולת המערכת לטפל בו מבלי להגיע לקריסה.

מערכת הבריאות הוזנחה קשות על ידי הממשלה בעשור האחרון. התקינה היא משנת 1976, כוח האדם אינו מספיק והשחיקה, כפי שנמצאה בסקר השחיקה הגדול שערך משרד הבריאות ב-2017, עצומה. לשחיקת העובדים במערכת הבריאות, ובראשם הרופאים, מחיר עצום ברמה האישית, הנפשית והארגונית, והיא מעלה את הסיכון לטעויות בטיפול. שום התערבות מערכתית לא נעשתה מאז לתיקון המצב, המחמיר מדי חורף בחורפו.

בחורף הזה השתנה מהותית אופי העבודה במחלקות הפנימיות וברפואה הראשונית בקהילה אך העומס לא השתנה בהרבה. איכות הטיפול נפגעת לא רק השנה בשל הקורונה אלא נפגעת בכל חורף

לאחרונה "התבשרנו" על ידי חוקר מתחום מדעי המחשב כי השנה יש תמותה עודפת בגלל העומס - כך כותבים מי שנראה שלא מכירים איך נראות המחלקות והמרפאות בכל חורף.

הזקנה במסדרון, שסבלה מדי חורף מסיבוכי השפעת ונעלמה לה השנה למזלנו כי רב, הוחלפה השנה בזקנה חולת הקורונה בחדר המבודד, מוקפת בצוות עוטה חליפות חלל, שחוק ועייף.

בחורף הזה, אם כן, בשל מגיפת הקורונה, השתנה מהותית אופי העבודה במחלקות הפנימיות וברפואה הראשונית בקהילה אך העומס לא השתנה בהרבה. איכות הטיפול נפגעת לא רק השנה בשל הקורונה אלא נפגעת בכל חורף.

האם העומס על בתי החולים מצדיק הטלת סגר מלא על האוכלוסיה, בפרט כאשר מהספרות ידוע שסגר אינו מונע תחלואה ותמותה ממגיפה אלא רק דוחה אותה? האם תחזור הממשלה מעתה ואילך ותקבל החלטה על סגר מלא בכל חורף כדי למנוע עומס על מערכת הבריאות? את נזקי הסגרים בתחלואה הקולטרלית, בדיכאון, בחרדה, באיחור באבחון, ביציאה מאיזון, באלימות במשפחה ועוד, אנו, רופאי הקהילה, חווים מדי יום ביומו.

היחידות הלוחמות במערכה בקורונה מופקרות על ידי הממשלה אפילו בזמן מלחמה. היד, המשלמת מחד את העלות העצומה למשק של הסגרים, נותרת מאידך קפוצה כשמדובר בתקנים ובתקציבים למערכת הבריאות

במיוחד קשה לתפוס בעת הזאת איך היחידות הלוחמות במערכה בקורונה מופקרות על ידי הממשלה אפילו בזמן מלחמה. היד, המשלמת מחד את העלות העצומה למשק של הסגרים, נותרת מאידך קפוצה כשמדובר בתקנים ובתקציבים למערכת הבריאות. על משרדי הממשלה לדאוג שארגוני הבריאות יקבלו כל צרכם בעת הזאת, לדוגמה פיצוי מלא ומיידי על צמצום הפעילות הלא דחופה, הרווחית לבתי החולים, כדי שמנהלי בתי החולים יוכלו לקבל החלטה על צעד כזה, במידה שנדרש, מבלי לחשוש לתקציבו של המוסד שאותו הם מנהלים.

מעבר לתגבור הנחוץ בתקנים, בכוח אדם וביכולות טיפול נמרץ, יש בכל זאת צעדים שניתן לנקוט כבר עתה להקלת העומס, בחלקם באחריות המדינה ובחלקם באחריות בתי החולים וקופות החולים עצמן. המדובר בפתיחת צוארי בקבוק בתהליכי העבודה הקיימים, התורמים להגדלת העומס והשחיקה ללא צורך. אתן שלוש דוגמאות:

הקמת מערך אשפוז בית לחולי קורונה בינונים, באחריות משותפת של קופות החולים ובתי החולים. קופות החולים מוכנות זה מכבר למהלך של אשפוז בית ואף החלו בו הלכה למעשה עוד טרם פרוץ המגיפה. ניטור וטיפול בחולי קורונה בינוניים, דוגמת חולים עם סטורציה 90%-94% ללא קוצר נשימה משמעותי, יכול להינתן בבית בתנאים שייקבעו, ובכך להוריד את העומס האשפוזי. במאמר שנכתב בשיא הגל השני, כאשר העומס החל פוחת, קראתי להתארגן למהלך הזה בזמן כדי שנוכל לפגוש את הגל השלישי מוכנים יותר.

העברת חולי קורונה מאושפזים שעל פי בדיקות אינם מידבקים עוד, מטיפול מורכב במחלקות הקורונה לטיפול בחדרים נפרדים במחלקה פנימית רגילה על ידי צוות מחוסן תחת מיגון חלקי (מסיכה, משקף וכפפות ). מהלך זה יצמצם את הצורך במיטות/ מחלקות קורונה המעמיס מאוד על בית החולים והצוותים.

ביטול הצורך בקבלה ושחרור על ידי רופא לכל חולה קורונה קל בקהילה. מרבית החולים בקהילה הם אסימפטומטיים או עם סימני מחלה קלים ואין הצדקה לדרישה המכבידה הזו של משרד הבריאות, שהגיעה הזמן לבטלה.

מעבר לתגבור ההכרחי, בחינה מחדש של תהליכי עבודה עשויה להפחית עומסים שהעמסנו על עצמנו מבלי משים במו ידינו. שחרור מקבעונות חשיבתיים, חשיבה יצירתית ולקיחת סיכונים מחושבים הם מצרכים חיוניים בעתות משבר.

נושאים קשורים:  דעות,  ד"ר יואב יחזקאלי,  סגר,  קורונה,  מחלקות קורונה,  שחיקת הרופאים,  חדשות,  תקציב הבריאות
תגובות
21.01.2021, 22:26

ברור ופשוט ומובן ומועיל
(וספק גדול אם יבוצע במערכת הבריאות החבוטה והמאובנת)

אנונימי/ת
22.01.2021, 10:08

תודה על הכתבות המדויקות המנומקטת והכל כך חשובות שלך

מזמן לא הגבתי...
הנך, דר\' יחזקאלי , צודק מעל ל-100%...
אחזור ואדגיש , את מה שאמרתי וכתבתי למן 15.3.20 עת הוכרז ע\'י ממשלת מעבר על \"שעת חרום\"-- האם היה חשש קיומי למדינה ?
במגיפה נלחמים בקהילה בעזרת רופאי הקהילה וצוותה, ובעזרת הקמה מיידית של 3-4 \"בתי חולים-שדה\" (הרי אנו מפורסמים ומוכרים עולמית בכך!! ובצדק !!! ) הפזורים מרחבית, (נניח 1000מיטות בכל אחד והניתנים והרחבה/צמצום בהתאם לצורך)...
\"קו ראשון\" זה : קהילה + ביח\'שים לשם מיון וטיפול ב- 80-85% מן הנדבקים!
נשאלתי אז - מהיכן הצוותים ? והשבתי - פנייה לאלפי הפנסיונרים : רופאים ,אחיות , רוקחים ,טכנאים וכו\' לתת כתף בנשיאת \"האלונקה הלאומית\".(בחלקם בלתי כשירים, אך רובם יוכל...)
בתי החולים הקבועים הקיימים בכל ימות השנה, ימשיכו לטפל בכל חולה הזקוק לרמת טיפולם (הרי ה\"קורונה\" אינה מחלה \"מיוחסת\" כלל -- הרי מטפלים בה גם כרגע רק באמצאים שכבר קיימים (אולי למעט הזהירות לגבי הדבקה )
גם אחרי הנסיון הרב שרכשנו בענין--- אין אלפי מתים הצונחים ברחובות , אין ולא יהיו ...איננו בסכנת קיום לאומית ...! אנו ב- \"קורונה-דיקטורה\" מוסווית היטב ..!
צריך לחדול מיידית מהפחדת ההמונים התמימים ולהחזיר את החיים לשיגרה הרגילה, ועדיין כשרה השעה לפתיחה (לאחר תירגול מתאים את מערך ה\"ביח\'שים\"! ) המגיפה על המוטציות הצפויות אינה מאחורינו, ונצטרך ללמוד להתקיים בנוכחותה !
בברכה,ותוך תקווה שימצא המנהיג הנועז לאימוץ צעד זה !
פרופ\' תיאו דב גולן ,סא\'ל בעבר : מר\'פ צפון ב\"ששת הימים\" , ראש החטיבה רפואית ב\"יום הכיפורים\" ולאחריו, מנכ\'ל \"בני-ציון ,חיפה 1974-86 מנכ\'ל מ. בריאות 1986-7. (פנימאי ואימונולוג קליני 1965- 1998)

אנונימי/ת
23.01.2021, 12:53

רעיונות נחמדים.
בודאי בצריך לחשוב מחוץ לקופסא ולהתארגן אחרת אלה אמירות נכונות תמיד ולא רק בתקופת קורונה. אשפוז בית זה דבר נחמד כי הוא מעביר את האחריות למשפחה ומוריד עליות לקופות. האם מישהו (נציג הקופה שיש לה אינטרס כלכלי להוזיל עלויות, נציג בית חולים שרוצה לפנות מיטות ומרדימים לניתוחים מכניסי כסף, נציגי חברת סעוד עם אינטרס כלכלי ברור) בדק שהבית מוכן להחזיק חולה בקוצר נשימה שזקוק לעזרה בהאכלה רחצה והובלה לשרותים מאשתו המבוגרת עם מחלות רקע. מי ירים אותו מהריצפה כשיחליק בגלל קוצר נשימה או שעול פתאומי. מי ידאג לעלויות מיטה לחולה, עומס של כביסה ועוד ועוד.
אז לתת עצות מאד קל

אנונימי/ת
23.01.2021, 14:10

זה כבר נעשה
לצערי בחברה החרדית ברפואת צללים ללא בקרה

הצורך באשפוז בית קיים
ובמקרים המתאימים נדרש גם בחולי הקורונה המוגדרים קשה

אפשר לעשות זאת בבית עם רופאים ואחיות טובות להוריד עומס על בתח שקורסים ובסופו של דבר לתת רפואה אנושית טובה יותר עם פחות סיבוכים בבית לחולים המתאימים

אנונימי/ת
24.01.2021, 18:46

מערכת הבריאות כבר קרסה מזמן, 4000 מתים זו קריסה, חבל שהרופאים משתפים פעולה עם זה במקום להזדעק. פתחו מחלקות כדי שלא ימותו במסדרון ומחביאים שם את החולים עד שימותו.

אנונימי/ת
25.01.2021, 19:11

אתה באמת שואף שחולים יעברו תחת ידי המערכת בלי תיעוד? הקצאת זמן לא ריאלית למטופלים בקהילה ותיעוד לקוי הם חלק משמעותי מחוליי המערכת וגורם בסופו של דבר לכפל בדיקות, לבירורים לא ממוקדים, ולבזבוז של משאבים חומריים ושל כח אדם של המערכת. 15 דקות למטופל בקהילה והקפדה על תיעוד מסודר ותמציתי יפתרו חלק גדול של חוליי המערכת.