לוקמיה לימפוציטית כרונית

ההשפעה של הפסקת טיפול מוקדמת/שינוי מינון של ונטוקלקס בחולי CLL עמידה לטיפול או חוזרת

ממצאים ממחקר הפאזה 3, MURANO, מראים כי הפסקה מוקדמת של טיפול עם ונטוקלקס פוגעת בשרידות כללית ושרידות ללא התקדמות מחלה אך חזרה לטיפול מובילה לתוצאים דומים לאלו שנצפו בחולים עם טיפול רציף

14.01.2021, 12:41
לוקמיה (הדמיית אילוסטרציה)

טיפול בעל משך קבוע עם ונטוקלקס וריטוקסימאב (VenR) הוא בעל פרופיל בטיחות ניתן לניהול המשפר שרידות בחולים עם לוקמיה ליפוציטית כרונית חוזרת או עמידה לטיפול (R/R-CLL) במאמר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Haematologica מוצגים ממצאים ממחקר הפאזה 3, MURANO ,שבו נבדקה השפעת שינוי במינון או הפסקה מוקדמת של הטיפול עם ונטוקלקס על תוצאים בחולים עם R/R-CLL.

החוקרים השתמשו במודל רגרסיה תלוי זמן על שם Cox, עם ריבוד (סטרטיפיקציה) לפי מחיקה של 17p וסטטוס סיכון על מנת להעריך את ההשפעה של הפסקה/שינוי מינון של ונטוקלקס על שרידות ללא התקדמות מחלה ושרידות כוללת.

72% מהחולים בזרוע VenR של המחקר (149/194), השלימו שנתיים של טיפול בעוד ש-28% מהחולים (54/194), הפסיקו את הטיפול טרם סיומו המתוכנן.

תוצאות המחקר הדגימו כי בקרב המטופלים שהפסיקו את הטיפול  עם ונטוקלקס מוקדם (מכל סיבה מלבד התקדמות מחלה), שרידות ללא התקדמות מחלה הייתה נחותה לעומת מטופלים שסיימו שנתיים של טיפול (p<0.0001). ממצא זה היה בולט במיוחד במטופלים שהפסיקו את הטיפול כתוצאה מתופעות לוואי (p<0.0001).

הסיכון לאירוע של התקדמות מחלה או תמותה הופחת באופן מובהק סטטיסטית עם כל חודש נוסף של טיפול עם ונטוקלקס (p=0.0263 לשרידות ללא התקדמות מחלה ו-p<0.0001 בעבור שרידות כוללת).

עוד נמצא כי 69% מהחולים (134/194) הפסיקו זמנית את הטיפול בשל תופעות לוואי, כאשר הנפוצה מבינהן הייתה נויטרופניה (43%, 84/194). עם זאת, הפסקה זמנית בטיפול לא השפיעה על הישרדות ללא התקדמות של המחלה או על שרידות כללית, ללא קשר לזמן שארכה. ב-23% מהחולים (45/194) נדרשה הפחתת מינון, אשר לא השפיעה באופן מובהק על התוצאים.

החוקרים סיכמו כי לאור תוצאות המחקר, ניתן להסיק כי הפסקה מוקדמת של הטיפול עם ונטוקלקס, ללא חזרה לטיפול בהמשך, קשורה לתוצאים לא אופטימליים. זאת בשונה משינוי במינון של ונטוקלקס. הממצאים ממחקר זה, מדגישים את החשיבות של שליטה אפקטיבית ברעילות הטיפול, על מנת לממש את התועלת המקסימלית מטיפול עם ונטוקלקס.

מקור: 

Mato, A. R. et al. (2020) ‘The impact of early discontinuation/dose modification of venetoclax on outcomes in patients with relapsed/refractory chronic lymphocytic leukemia: post-hoc analyses from the phase III MURANO study’, Haematologica, Online ahead of print, p. 0. doi: 10.3324/haematol.2020.266486.

נושאים קשורים:  לוקמיה לימפוציטית כרונית,  ונטוקלקס,  ריטוקסימאב,  הפסקת טיפול.,  מחקרים