COVID-19 עולמי

הערכת מומחים: חיסוני הקורונה יעילים גם נגד הוריאנט האפריקאי

ארגון הבריאות העולמי, ה-CDC ומשרד הבריאות הבריטי: "אין ראיות המצביעות על כך שחיסוני הקורונה לא מגנים בפני המוטציות החדשות"

חיסון לקורונה. רוב נפגעי תופעת הלוואי הזאת היו גברים צעירים. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

על פי נתונים שהוצגו אתמול (ג') בישיבת המרתונית שקיימו שרי הממשלה, בסיומה הוחלט על הטלת סגר מלא וחמור החל ממחר (ה') בחצות למשך שבועיים, זוהו עד כה בישראל 32-30 מקרים ודאיים של נשאי המוטציה הבריטית של נגיף הקורונה – ב-15% מ-200 בדיקות-דיגום שפוענחו במעבדת הנגיפים המרכזית של משרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא.

מהבדיקה עלה כי 189 ישראלים מאומתים לכך שנדבקו מאותם נשאים ודאיים – כלומר כל אחד מהאחרונים הדביק לפחות שישה. שרשרת ההדבקה הזאת, מהירה יותר מגרסאות הנגיף שהיו מוכרות עד כה, מובילה על פי הערכה לכמה מאות חולי קורונה.

ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, הסבירה כי "המגעים שקיימו כל הם נשאי הוריאנט הבריטי של הנגיף מפוזרים בשלושה בתי ספר ובהם אותרו ה-32 הנ"ל. כמו כן הבהיר משרד הבריאות כי בין היישובים שבהם נמצאה המוטציה הבריטית עד כה: אשדוד, הרצליה, תל אביב, חולון, ירושלים, כפר יונה, מגדל העמק, נס ציונה, נתניה, עפולה, צור יצחק, קריית אונו, רמת גן ורמת ישי.

לפי נתונים שבידי קופות החולים, אם לפני שבועיים פחות מ-2% מכלל הנדבקים בנגיף היו נשאי הגירסה הבריטית, הרי שעתה כבר מדובר ב-15%-13%. עוד נמסר כי עוד 900 דגימות הן "חשודות" והן כרבע מכלל הדגימות החיוביות לנגיף עד כה.

במקביל מעורר חשש גם הוריאנט הדרום-אפריקאי, ולעניין זה התייחסה אתמול בתדרוך לתקשורת הבינלאומית ד"ר מריה ואן חרקובה, אפידמיולוגית שאחראית ב-WHO על פיתוחים טכנולוגיים הקשורים ל-covid-19. "כרגע", אמרה, "אין אינדיקציה לכך שגירסת הנגיף שאותרה בדרום אפריקה מידבקת יותר מזו המתפשטת בבריטניה".

בנושא הזה גם מסתמן כי חיסוני הקורונה שפותחו ב"פייזר" יחד עם "ביונטק" הגרמנית וב"מודרנה", בשיתוף ה-NIH, יגנו גם בפני המוטציות החדשות.

ד"ר ריצ'רד לסלס (Richard Lessells), מומחה למחלות זיהומיות בדרום אפריקה, החוקר את הגנומיקה של הוריאנט הדרום אפריקאי, אמר לסוכנות החדשות AP כי מריצוף גנטי של המוטציות הבריטית והדרום אפריקאית, "מסתמן שהחיסונים יגנו גם מפניהן". בסוף השבוע צפוי להתפרסם דו"ח מלא מהמחקר הראשוני שבחן את מידת עמידות המוטציות וההגנה החיסונית כנגדן. המומחה הדרום אפריקאי מילא תפקיד מרכזי בזיהוי הוריאנט המסומן 501Y.V2.

בדיווח ב-The Scientist נמסר כי עד כה זיהו החוקרים מעל 20 מוטציות, שינויים גנטיים, בגירסה הדרום אפריקאית של הנגיף, כמה מהן בחלבון המעטפת שבו משתמש הנגיף כדי להדביק תאים אנושיים. אחת המוטציות שנחשבה למשמעותית בהשפעה על נטרול נוגדנים נמצאת בזן זה אך איננה נמצאת בגירסה הבריטית.

ד"ר לסלס אמר: "החיסונים גורמים לתגובה חיסונית רחבה למדי המתמקדת באתרים שונים של חלבוני המעטפת של הקורונה ולא רק באחד. מסיבה זו, אנחנו חושבים כי למוטציות יש אמנם השפעה מסוימת אבל לא סביר שהשינויים שחלו בנגיף יבטלו לחלוטין את השפעות החיסונים".

הזן הדרום אפריקאי נושא באופן ספציפי שינוי בחלבון אחד של הספייק E484K ושינוי זה לא מוצג בזן הבריטי. התוצאה: הפחתה מסוימת בזיהוי נוגדנים ואולי מה שעוזר במידת מה לנגיף לתקוף את ההגנה החיסונית. לא נראה כי המוטציה הזאת יעילה במידה מספקת כדי לעקוף את יעילות תרכיב החיסון, כך לפי הערכה נוספת שפרסמו מומחים בלונדון.

גם משרד הבריאות הבריטי הודיע ש"אין ראיות עד כה המצביעות על כך שחיסוני הקורונה לא מגנים בפני מוטציות של הנגיף COVID-19". כאמור גם ה-CDC וגם ארגון הבריאות העולמי הצטרפו להערכה הזו.

מנכ"ל חברת הביוטכנולוגיה הגרמנית ביונטק, השותפה ל"פייזר" בפיתוח תרכיב החיסון המשתמש בטכנולוגיית ה-mRNA, אמר בתחילת השבוע שהתרכיב אמור להגן גם בפני הזן הבריטי.

נושאים קשורים:  חיסון לקורונה,  מוטציה,  וריאנט,  ארגון הבריאות העולמי,  19-COVID,  חדשות
תגובות