מחקר: התמותה העודפת מקורונה נגרמה בשל עומס בבתי החולים

כ-20% מהישראלים שמתו מקורונה בשיא גל התחלואה השני "ייתכן שלא היו מתים אלמלא היתה זאת תקופת עומס ניכר בבתי החולים". כך לפי ניתוח נתונים שביצעו פרופ׳ ערן סגל ותלמידי המחקר חגי רוסמן, תומר מאיר וד"ר סמדר שילה ממכון ויצמן, יחד עם פרופ' מלכה גורפיין ואסף בן אריה מאוניברסיטת תל אביב וד"ר אורי שליט, יהונתן זומר ורום גוטמן מהטכניון. על ממצאי המחקר דיווחה הבוקר (ג') רוני לינדר ב"דה מרקר".

החוקרים בדקו סיבות למותם של 620 ישראלים מקורונה בבתי החולים בין 9 בספטמבר ל–28 לאוקטובר – שיא הגל השני של המגיפה בישראל, והעלו את ההערכה שייתכן כי 130 מתו "שלא לצורך - מספר המתים העודפים היה גבוה יותר בשבועות שבהם העומס על בתי החולים היה כבד יותר".

לפי הדיווח, התמותה היתרה החלה כאשר מספר החולים במצב קשה וקריטי הגיע ל–500 ומספר המאושפזים הכולל במחלקות הקורונה בבתי החולים הגיע ליותר מ–1,000. התמותה עלתה משמעותית ככל שמספרי המאושפזים עלו. גם כעת, בגל השלישי הנוכחי, טוענים החוקרים "מתגלים סימנים של תמותה מיותרת ועודפת", דיווחה לינדר.

לצורך המחקר נאספו  כל הנתונים על המאושפזים ו"נעשה ניסיון לברר מה הסיכוי של אנשים לשרוד לפי גיל, מין, מגזר ומצב מחלה בעת הכניסה לאשפוז", הסביר פרופ' סגל. החוקרים למדו את סיכויי ההישרדות וההידרדרות של החולים בזמן שגרה, כשאין עומסים גדולים ויצרו מודל חיזוי לתמותה לכל שבוע שאחרי 9 בספטמבר. מספר המתים שהיו בפועל הושווה למספר החזוי לפי המודל.

"ראינו את ההפרשים שהלכו וגדלו: בשבוע אחד היו אמורים למות 70 אבל מתו 100 בתוך 14 יום. בשבוע אחר חזינו 80 מתים אבל מתו "105, אמר עוד פרופ' סגל. "הפרשים אלה מייצגים את מספר האנשים שמתו, אבל כנראה היו שורדים אלמלא העומס בבתי החולים. לדבריו, "מה שחיזק את מסקנת המחקר שהמודל מדויק היתה העובדה כי לאחר דעיכת הגל השני, מספרי המתים בפועל חזר להתלכד באופן מדויק ביותר עם מודל החיזוי" וכי "החל ב–28 באוקטובר ועכשיו, בגל השלישי, רואים שוב מצב של תמותה עודפת".