בעידן הנוכחי של ערב רב של מידע בערוצים שונים, אנשי צוות רפואי נתקלים במטופלים המביעים הסתייגות מפני קבלת חיסונים או מתן חיסונים לילדיהם. ישנן סיבות רבות בגינן מטופלים מפתחים פחד או התנגדות לחיסונים. במאמר זה יפורטו חמש תפיסות שגויות בעניין החיסונים.
עוד בעניין דומה
ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization) ערך מחדש רשימת מיתוסים נפוצים אודות חיסונים אשר הוכנה במקור ע"י המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (Centers for Disease Control and Prevention), על מנת שהרשימה תספק מידע שימושי הן עבור רופאים אשר מחסנים מטופלים במרפאותיהם והן עבור הורים המהססים לחסן את ילדיהם. בעוד שבחלק מהמקרים הסירוב לקבלת החיסון נובע משיקולים דתיים או פילוסופיים, אחרים מודאגים מבטיחות או יעילות של חיסונים, או ייתכן ומאמינים כי מחלות הניתנות למניעה ע"י חיסונים אינן מהוות סיכון בריאותי משמעותי.
להלן חמש התפיסות השגויות הנפוצות בנוגע לחיסונים:
- מחלות החלו להיעלם מן העולם עוד לפני פיתוח חיסונים, הודות לשיפור היגיינה וסניטציה
מדובר בהצהרה נפוצה מצד מתנגדי חיסונים, כאשר המסר מאחורי הטענה הנ"ל הוא שלמעשה אין צורך בחיסונים. אין ספק כי שיפור התנאים הסוציו-אקונומיים השפיע באופן עקיף על התחלואה. תזונה טובה יותר, לצד פיתוח תרופות אנטיביוטיות וטיפולים אחרים הובילו לשיפור הישרדות חולים רבים. כמו כן, תנאי מגורים פחות צפופים הפחיתו את שיעורי ההדבקה במחלות, לצד שיעורי ילודה נמוכים יותר אשר הובילו להפחתה במספר האנשים העלילים הבאים במגע באותו משק בית. עם זאת, כאשר בוחנים את שיעורי ההיארעות של מחלות לאורך השנים עולה תמונה ברורה של ההשפעה המשמעותית הישירה שיש לחיסונים, גם בעידן המודרני.
לדוגמה, על אף התנודות לאורך השנים בשיעורי חצבת, הירידה האמיתית והממושכת בשיעורי המחלה הופיעה במקביל לאישור ולשימוש הנרחב בחיסון כנגד הוירוס החל משנת 1963. מחלות אחרות הניתנות למניעה באמצעות חיסונים הדגימו דפוס היארעות די דומה, כאשר בכל המקרים, פרט ל-Hepatitis B, תועדה ירידה משמעותית בשיעור המקרים במקביל לפיתוח החיסון. דוגמא נוספת היא היעלמותם של זיהומי Haemophilus Influenza type b, זיהומים אשר היו נפוצים עד אמצע שנות התשעים של המאה הקודמת. מאחר ותנאי הסניטציה כיום אינם טובים יותר משהיו בשנות התשעים של המאה הקודמת, לא ניתן לייחס את היעלמות הזיהומים הללו בשנים האחרונות בקרב ילדים במדינות אשר הכלילו את החיסון כנגד הזיהום בשגרת החיסונים, לגורם אחר מלבד החיסון.
בנוסף, ניתן ללמוד רבות מנסיונן של מספר מדינות מפותחות לאחר שאיפשרו לשיעורי הההתחסנות לצנוח. בבריטניה, בשבדיה וביפן צומצם השימוש בחיסון נגד שעלת בשל חשש מפני החיסון. ההשפעה של צעד זה הייתה דרמטית ומיידית עם עליה ניכרת בשיעורי התחלואה של שעלת. בבריטניה, לאחר ירידה משמעותית בהיקף ההתחסנות כנגד שעלת בשנת 1974, נרשמה מגיפה של למעלה מ-100,000 מקרים של שעלת ו-36 מקרי תמותה בשנת 1978.
מנסיונן של המדינות הללו עולה כי לא רק שמחלות לא היו נעלמות ללא חיסונים, אלא שבמידה והחיסונים יופסקו, אותן מחלות עלולות לחזור.
- מרבית החולים שמפתחים מחלה זיהומית חוסנו קודם לכן כנגד הזיהום
טענה נפוצה נוספת של מתנגדי חיסונים, אשר נועדה לחזק את טענתם לכך שחיסונים אינם יעילים. במקרים רבים של התפרצות מחלה זיהומית, מספר החולים המחוסנים אכן עולה על מספר החולים לא-מחוסנים. פרדוקס זה נובע משני גורמים: ראשית, אין חיסון בעל יעילות של 100% ולא כל אלו שקיבלו את החיסון מפתחים חסינות. מרבית חיסוני הילדות הינם יעילים ב-85%-95% מהמחוסנים. שנית, במדינות מסוימות, דוגמת ארצות הברית, מספר המחוסנים גדול לאין שיעור ממספר הלא-מחוסנים ולכן לא מדובר בהוכחה לכך שהחיסון אינו יעיל, אלא שהמספר האבסולוטי של מקרי מחלה בקרב מחוסנים הרבה יותר גדול בגלל האוכלוסיה הגדולה של אלו שחוסנו לעומת אלו שלא חוסנו.
- חיסונים עלולים להוביל לתופעות לוואי רבות, לתחלואה ואף לתמותה
חיסונים למעשה בטוחים מאוד לשימוש ומרבית תופעות הלוואי של חיסונים הן קלות וחולפות, כמו למשל כאב בזרוע או חום קל. תופעות לוואי חמורות יותר מופיעות לעיתים נדירות, כאשר מדובר בסדר גודל של מקרה בודד על כל אלפי או מיליוני מנות חיסון. בכל הנוגע לטענות כי חיסונים עלולים להוביל למות המטופל, מקרי התמותה אותם ניתן כביכול לייחס לחיסונים הם כה נדירים כך שלא ניתן לבחון סטטיסטית את הסיכון הנ"ל.
אחד המיתוסים העיקשים נוגע לטענה כי החיסון כנגד דיפתריה-טטנוס-שעלת (DTaP) עלול לגרום לתסמונת מוות בעריסה (Sudden Infant Death Syndrome). המקור לטענה הוא בעקבות מספר מקרי תמותה כאלו של ילדים זמן קצר לאחר קבלת החיסון. עם זאת, דבר זה אינו מוכיח כי מדובר בקשר סיבתי ואם לוקחים בחשבון כי מרבית מקרי המוות בעריסה מופיעים בטווח הגילים בו ניתנות שלוש מנות של החיסון נגד דיפתריה-טטנוס-שעלת, סביר להניח כי מנה כלשהי של החיסון קדמה למקרה של מוות בעריסה. למעשה, מספר מחקרים מהימנים בנושא שנערכו במהלך שנות השמונים של המאה הקודמת הראו כי ילדים אשר קיבלו את החיסון היו בסיכון נמוך יותר לתסמונת מוות בעריסה.
בנוגע לבעיות רפואיות אחרות הנקשרות לחיסונים, אין הוכחות המצביעות על קשר בין חיסונים ובין סיכון מוגבר לאוטיזם, אסתמה או מחלות אוטואימוניות. חשוב להסביר להורים כי הופעת תסמיני אוטיזם לעיתים קרובות מקבילה למועד מתן החיסונים, אך למעשה אין להם קשר לחיסונים.
- אין צורך לחסן כנגד מחלה שכבר אינה קיימת באזור
במדינות רבות, חיסונים הובילו לירידה לשיעורים נמוכים מאוד של מרבית המחלות הניתנות למניעה ע"י חיסון. עם זאת, חלק מהזיהומים הללו עדיין די שכיחים באזורים אחרים בעולם. מטיילים עלולים שלא ביודעין להעביר את המחלות הללו לכל מדינה אחרת ובמידה והאוכלוסייה באותה מדינה אינה מוגנת דיה ע"י חיסונים, אזי מחלות אלו עשויות להתפשט במהירות באוכלוסיה ולהוביל למגיפה.
כמו כן, מקרי המחלה המעטים יחסית בכל מדינה עלולים להפוך במהירות לעשרות או מאות אלפי מקרים ללא ההגנה המתקבלת מחיסונים. לאור זאת, גם אם סבורים כי הסיכוי להדבקה בכל מחלה הוא קטן, המחלות עדיין קיימות ועדיין תתכן הדבקה של אנשים שאינם מוגנים. בנוסף לכך, חשוב להגן גם על האנשים בסביבתנו, כאשר יש לקחת בחשבון כי ישנם אנשים אשר אינם יכולים להתחסן מסיבות שונות (למשל, בשל תגובות אלרגיות למרכיבי החיסון).
- מתן של מספר רב של חיסונים בו-זמנית לילד מעלה את הסיכון לתופעות לוואי ועלול להעמיס על מערכת החיסון
ילדים נחשפים על-בסיס יומי לאנטיגנים זרים רבים, החל מאכילת מוצרי מזון המחדירים חיידקים חדשים לגוף ועד כמות רבה של חיידקים המצויים בחלל הפה והאף, כך שמערכת החיסון נחשפת לאנטיגנים רבים בו זמנית. המידע הקיים בספרות הרפואית מעיד על כך שלמתן של מגוון חיסונים בו-זמנית אין השפעה שלילית על מערכת החיסון של ילדים.
מחקרים שונים בחנו את השפעות מתן משלבים שונים של חיסונים בו-זמנית ומצאו כי יעילות החיסונים דומה בין אם ניתנים בצורה משולבת, או אם ניתנים בנפרד וכי שילובים אלו אינם כרוכים בסיכון מוגבר לתופעות לוואי.
קיימות שתי סיבות עיקריות לתעדוף מתן מספר חיסונים בו זמנית לילד. הראשונה היא הרצון לחסן את הילד מוקדם ככל הניתן על מנת לספק לו הגנה כבר במהלך החודשים הראשונים לחיים בהם הוא חשוף לזיהומים. השנייה היא שמתן מספר חיסונים במקביל משמעו הפחתת מספר הביקורים במרפאה הנדרשים עבור קבלת חיסונים. ע"י כך ניתן לחסוך להורים זמן וכסף, לצד הפחתת החוויה הטראומית עבור הילד.
מקורות:
WHO: Vaccines and immunization: Myths and misconceptions
CDC: Preparing for Questions Parents May Ask about Vaccines
התכנים המופיעים במאמר נועדו לשם אספקת אינפורמציה רפואית כללית בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, המלצה לטיפול רפואי, תחליף לשיקול דעתך הרפואי או תחליף להתייעצות עם מומחה על בסיס אישי ופרטני.
העושה שימוש במידע ובתכנים המופיעים במאמר, עושה זאת על אחריותו המלאה והבלעדית.
למידע נוסף יש לעיין בעלון לרופא.
המאמר נועד לעיונך בלבד ואין להעתיק, להפיץ, לשכתב, לפרסם או להשתמש בדרך אחרת במאמר, מלבד לשימוש המותר האמור
Copyright Merck Sharp & Dohme (Israel-1996) Company Ltd., 2020. All rights reserved IL-GSL-00185
IL-GSL-00077
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
