COVID-19 עולמי

האם המוטציה הבריטית עומדת לשנות את פני המגיפה העולמית?

"פייזר" ו"מודרנה" בודקות האם תרכיבי החיסון יעילים גם נגד המוטציה שעבר נגיף הקורונה באנגליה | ה-WHO דוחק לחסן מסה קריטית באוכלוסיה לפני שהמגיפה תשנה את פניה והמומחים חלוקים בדעותיהם

חיסון לקורונה. רוב נפגעי תופעת הלוואי הזאת היו גברים צעירים. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

החברות פייזר ומודרנה, שתרכיבי החיסון נגד קורונה שפיתחו אושרו לשימוש חירום על ידי ה-FDA, הודיעו הבוקר (ג') כי הן בודקות האם החיסונים שפיתחו יעילים גם כנגד המוטציה בנגיף שהתגלתה בבריטניה ובמדינות נוספות. כך דיווחה רשת CNN.

"בהתבסס על הנתונים שבידינו, אנו מצפים שהחיסון יגן גם מפני המוטציה. נבצע בדיקות נוספות בשבועות הקרובים כדי לאשר ציפייה זו", נמסר מחברת מודרנה. ב"פייזר" ציינו ש"כעת אנחנו בוחנים עד כמה דגימות מאנשים שהתחסנו בתרכיב שהגיע לשוק עשויות לנטרל גם את הזן החדש".

קודם לכן אמרה גם ד"ר דורית ניצן, בכירה בצוות החירום האירופאי של ה-WHO, בשיחה עם מערכות החדשות של ערוצי הטלוויזיה בישראל: "החיסונים נגד קורונה שפיתחו 'פייזר' ו'מודרנה' יעילים, בסבירות גבוהה, גם נגד המוטציה החדשה של הנגיף". אתמול קיים ה-WHO תדרוך לתקשורת בעקבות הדיווחים על המוטציה החדשה שעבר הנגיף ומתפשטת במהירות בעולם.

ד"ר ניצן אמרה כי כי ארגון הבריאות העולמי "דוחק במדינות השונות להתקדם במהירות עם מבצעי החיסונים כיוון שכל זמן שהנגיף עודנו קיים ומסתובב, הוא ממשיך להשתנות וייתכן שנראה שינוי שיהפוך אותו לעמיד בפני תרכיבי החיסון".

עוד ציינה כי "ה-WHO מעוניין שמסה קריטית של האוכלוסיה תתחסן לפני שהמגיפה תשנה את פניה. הנחת העבודה היא שהמוטציה כבר יצאה מגבולות בריטניה. בארגון הבריאות העולמי נערכים לתרחיש שבו הנגיף עלול להיות קטלני יותר".

מהי "המוטציה הבריטית"?

מה שידוע עד כה על המוטציה שהתגלתה בבריטניה הוא שהיא גורמת לנגיף הקורונה להתפשט במהירות רבה יותר, כדי 70%-40% לעומת מהירות התפשטותו של הנגיף בגירסתו האחרת. כמו כן נמצא שהוא מעלה את מקדם ההדבקה ב-0.4.

מומחי ה-WHO מעריכים כי המוטציה הזאת, כמו מוטציות אחרות שעבר הנגיף מאז שפרץ מסין לפני שנה והתפשט ברחבי העולם, מצליחה כנראה לחמוק מחלק מבדיקות המטושים, לכן ייתכן שיש מקרים שמי שנבדק והוא למעשה חיובי, יקבל תוצאה שלילי של הבדיקה. ה-WHO הודיע שבימים הקרובים יועברו מטעמו הנחיות חדשות למדינות חברות הארגון כיצד להימנע מטעויות מסוג זה בבדיקות קורונה.

אמש מסר פרופ' ניל פרגוסון, מומחה לאפידמיולוגיה ומחלות זיהומיות ומידבקות מ"אימפריאל קולג'", לונדון כי "יש רמזים לכך שלמוטציה נטייה חזקה יותר להדביק ילדים".

סמנכ"ל משרד הבריאות, הוירולוג פרופ' ירון ניב שהתראיין אתמול באולפן ערוץ 12, הסביר כי בגרסת הנגיף שהתגלתה בבריטניה ועושה עתה כותרות בתקשורת העולמית התגלו שלוש מוטציות שיש להן משמעות קלינית. שתיים קשורות ליכולת ההדבקה של הנגיף שבגרסה המוטציונית שלו עתה היא מהירה יותר וגם חל שינוי ביכולת ההיצמדות המשופרת של וריאנט זה של הנגיף לקולטני התא בגוף האדם שנדבק.

"יש לווריאנט המוטציוני אנזים 'חותך' שמאפשר לו להיכנס מהר יותר לתוך התא, אבל מבחינת חומרת המחלה בעקבות הדבקה בגירסה זאת, כנראה ולפי מה שידוע עד כה מהדיווחים מאנגליה, אין לו השפעה לרעה וניתן לומר די בביטחון לפי שעה שהתמונה הקלינית אינה מציגה הבדל לעומת הווריאנט האחר, הקודם".

המוטציה השלישית שנתגלתה בנגיף, הוסיף פרופ' ניב, מתבטאת בשינוי בשתי חומצות אמינו בחלבון הספייק שמשמש את הנגיף לצורך חדירה לתא של הנדבק".

במעבדת הנגיפים המרכזית של משרד הבריאות, כמו במוסדות מחקר נוספים בעולם, נעשה עתה ריצוף גנטי של הוריאנט החדש כדי לברר אם אמנם הובא לישראל עם נוסעים שהגיעו באחרונה מאנגליה וגם תיבדק השפעת השינוי על תרכיב החיסון.

מומחים נוספים בעולם, שהתבקשו לספק הסברים על הגירסה המוטציונית של הנגיף, הוסיפו את הפרטים הבאים: מוטציה אחת קיבלה את הסימון N501Y וזו נוגעת לשינוי, הנחשב לחשוב ביותר, שהתחולל באותו ספייק: יכולת ההיצמדות לקולטן. השינוי העניק לו יתרון ביכולת החדירה לתא הנדבק.

המוטציה השנייה מסומנת כ-deletion H69/v70 – גם היא חוללה שינוי קטן בספייק, אבל נראתה כבר גם בזן הנגיף שתקף את החורפנים, בעלי החיים שמטופחים בדנמרק לתעשיית פרוות המינק, ולאחר שזן הקורונה התגלה אצלם, הושמדו מיליוני פרטים מהם כדי למנוע התפשטות זן זה לבני אדם. מוטציה זאת "מוחקת" או מקטינה במידה מסוימת את יעילות הנוגדנים כנגד הנגיף.

לצד הסבר זה הוסיף אתמול פרופ' גבי ברבש: "החשש הוא ששבע מתוך המוטציות החדשות שהתגלו מכוונות נגד חלבון ה'כתר' של נגיף הקורונה, אלא שהחיסון שפותח מייצר נוגדנים כנגד כל החלבון, כך שהסבירות שהחיסון יעיל נגד המוטציה הזאת היא אכן גבוהה. אם בכל זאת ייאלצו לעשות התאמות שונות לחיסון כדי לוודא שהוא יעיל גם נגד המוטציה, ניתן לעשות זאת במהירות על ידי הכנסת הרצף הגנטי החדש למחשב – רצף שכולל את המוטציה – ואחרי שבועיים-שלושה ניתן לייצר חיסון בפורמט חדש".

האם המוטציה כבר נמצאת בישראל?

פרופ' מורן גלעד, מומחה למיקרוביולוגיה קלינית ובריאות הציבור מאוניברסיטת בן גוריון, העריך אמש כי "ייתכן כי שמוטציה דומה כבר נמצאת בישראל". עוד אמר כי "ייתכן שיתגלו מוטציות ספונטניות נוספות, גם בתוך שרשראות ההדבקה בישראל הגורמות לאפקט דומה, ועניין זה אמור להתגלות בריצוף הגנטי שמבוצע במשרד הבריאות – תלוי בהיקפו – וייתכן שעדיין לא פגשנו את השינוי הזה.

"בישראל יש כיום שרשראות הדבקה פעילות", הוסיף פרופ' גלעד. "חייבים לזכור שמוטציה כזו יכולה לקרות גם מחר בבוקר. לכן, אני קורא להגביר את מאמצי הריצוף הגנטי של הנגיף בישראל".

בריטניה היא כיום מהמובילות בעולם במאמץ לאיתור מוטציות של נגיף הקורונה. מבצעים בה כיום ריצוף גנטי לכ-15% מכלל המקרים המאומתים של נדבקי קורונה מאובחנים. משרד הבריאות, הוסיף פרופ' גלעד, עורך באופן נקודתי בדיקות שונות שהתמקדו בנושא הזה – וכעת העלו הילוך. עם זאת ציין כי "בישראל עדיין לא מבצעים ריצוף שיטתי של הנגיף".

אישור לכך סיפק גם פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור וחבר הצוות המייעץ לפרויקטור הקורונה. הוא אף הטיל ספק במאמצי ניטור ואיתור המוטציות הנעשה בישראל. "לא הוצגה בפני הצוות המייעץ תכנית ניטור. לא הצלחנו לקבל תשובות ברורות כמה בדיקות ריצוף גנטי מתבצעות כיום ומהו גודל המדגם.

"נדרשת השקעה בהקמת מערך ניטור וריצוף גנטי של הנגיף", הוסיף פרופ' לוין. "במעבדה המרכזית של משרד הבריאות ובחלק מבתי החולים יש את היכולת לשם כך ועכשיו צריך להפעיל אותה. זו עוד סיבה מדוע יש לבצע בדיקות קורונה כבר בנתב"ג לכל מי שחוזר מחו"ל. זה יכול לשרת את הריצוף הגנטי של הנגיף ולעזור להבין מאיפה מגיעות מוטציות שלו".

ממה שידוע עד כה מתברר עוד כי המוטציה התגלתה בדגימה שגרתית. המוטציה התחוללה בנגיף בתהליך השתכפלותו ואז עבר את השינויים הגנטיים הקלים. השינוי יוצר מצב שבו למעשה מופיע תת זן חדש של הנגיף המקורי. לפי פרסומים שונים שהופיעו אתמול, עד כה התגלו כבר יותר מ-4,000 רצפים גנטיים שונים של הנגיף.

עוד הוברר כי למעשה כבר בספטמבר התגלה בדרום-מזרח אנגליה, במחוז קנט וליד לונדון, השינוי המוטציוני שעבר הנגיף ובהמשך נתגלה בכ-1,000 חולים. רק בסוף השבוע שעבר הבינו הרשויות שם כי לערך 60% מכלל הנדבקים החדשים בנגיף הקורונה שאובחנו מאז ספטמבר הם למעשה עם תת-הזן החדש (מצב המעיד על התפרצות מהירה וניכרת שהתחוללה בתחלואה באזור הזה) שהראה שינוי מוטציוני שעבר קודמו. רשות הבריאות הבריטית הודיעה שאמנם מהירות ההדבקה גדלה והנגיף מידבק יותר, "אבל אין עדות או סיבה להניח שההידבקות בו גורמת למחלה קשה יותר משהכרנו".

האם המוטציה תהיה עמידה לחיסונים?

בדיווחים של ה-BBC ו"ניו יורק טיימס" שהתייחסו למוטציה צוין כי בשלב זה המקור למוטציה החדשה איננו ידוע אך חוקרים שתיעדו את המוטציה החדשה משערים שהתפתחה בקרב חולים שהמערכת החיסונית שלהם מוחלשת. בגופם, לפי ההערכות אלו, התרבה הנגיף במשך שבועות ארוכים וצבר מוטציות רבות.

תת הזן החדש קיבל בינתיים את הסימון VUI-202012/01, שם קוד ל"וריאנט ראשון תחת חקירה". אך כאמור למוטציה ניתן שם נוסף, N501Y+69/70del, המתייחס לסדר השינוי הגנטי שחל בתת הזן החדש של הנגיף.

בדיווח ב"ניו יורק טיימס" נאמר כי לפני כן התגלו בעולם 17 מוטציות שעבר נגיף הקורונה, כאשר מוטציה אחת מזכירה מבחינה מבנית את המוטציה שנתגלתה בבריטניה. היא תוארה בסינגפור עוד בחודש מארס וגרמה שם למחלה קלה יותר. כמעט שלא נראה הבדל בקצב התרבות הנגיף בתוך התאים של האדם שנדבק בו.

על השאלה האם המוטציה תהיה עמידה לחיסונים, השיבו גם מומחים בחו"ל כי על פי מיטב ההערכות כיום התשובה היא: לא: "בהתבסס על המוטציות האחרות שאינן עמידות לחיסוני הקורונה, ההערכה היא שגם הפעם הנוגדנים המנטרלים, הנוצרים בגוף בעקבות קבלת תרכיב החיסון, לא יאפשרו גם למוטציה החדשה לשרוד. אבל יידרש עוד זמן לשם מעקב אחר אלה שנדבקו במוטציה ומי מהם שכבר חוסנו".

אחד היתרונות שבתרכיבי החיסון החדישים שפותחו ב"מודרנה" וב"פייזר" הוא שהם מבוססים על טכנולוגיית ה-mRNA, כך שאפשר לשלב את הגן החדש שפיתחה המוטציה בתרכיב החיסון, בקלות ובמהירות, מבלי לשנות אף אחד משלבי הכנתו.

חוקרת הקורונה ד"ר ג'סי בלום, מומחית לביולוגיה אבולוציונית ממכון מחקר הסרטן הצ'ינסון בסיאטל, הוסיפה: "ידוע שבממוצע, בכל הדבקה שנייה מתרחשת מוטציה בנגיף". המוטציות הן זעירות ומתרחשות בחומר הגנטי של הנגיף".

כמו כן העריכו חוקרים שהנגיף צריך לעבור שורה של מוטציות שכל אחת מהן תאפשר לו לשחוק את ההגנה של המערכת החיסונית. נגיף השפעת, לדוגמה, עושה זאת ביעילות. הוא צריך לעבור מוטציות במשך חמש עד עשר שנים כדי שהמערכת החיסונית של גוף האדם שנדבק בו לא תזהה אותו.

נושאים קשורים:  חיסון לקורונה,  המוטציה הבריטית,  נגיף הקורונה,  19-COVID,  פייזר,  מודרנה,  חדשות,  ד"ר דורית ניצן,  פרופ' גבי ברבש,  פרופ' ירון ניב,  פרופ' מורן גלעד,  פרופ' חגי לוין
תגובות
24.12.2020, 05:30

האם יתכן שהמוטציה החדשה באה אולי לרסן את covid 19

אנונימי/ת
24.12.2020, 06:20

למוטציות אין מטרה. הן לא נוצרות מתוך איזו קארמה או תכנית מסוימת כדי לגרום למשהו.
הן פשוט נוצרות באופן אקראי, ובקצב די קבוע.