COVID-19 בישראל

חשש: הגירסה החדשה של נגיף הקורונה כבר הובאה לישראל

כשל במערך הבדיקות לנוסעים נכנסים בנתב"ג מעלה חשש כי המוטציה החדשה של נגיף הקורונה כבר כאן | במערכות הבריאות מודאגים מפגיעה ביעילות החיסונים החדשים כנגד הווריאנט המידבק הרבה יותר

נוסעים חוזרים בנתב"ג. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

על פי חששות שהעלו גורמי מקצוע במערכת הבריאות, לא מן הנמנע שעקב "הפרצות שנתגלו בכניסת הנוסעים הבאים מחו"ל – קיימת אפשרות שהגירסה החדשה של נגיף הקורונה, שנתגלתה בדרום מזרח אנגליה ובלונדון, הובאה כבר לישראל". כך על פי דיווחים המתפרסמים הבוקר (ב') בכלי התקשורת השונים.

ביקורת חריפה בנושא הזה פרסמה שרית רוזנבלום ב"ידיעות אחרונות" ובה היא טוענת כי "מחדל מתמשך בנתב"ג אפשר כניסת נוסעים מחו"ל מבלי שעברו בדיקות קורונה והוא יירשם כאחד ההזויים והחמורים בתולדות המדינה". רוזנבלום מצביעה על "מערך בדיקות שלא מתפקד ונוסעים ממדינות אדומות שלא נבדקים וגם על כך ששני שלישים מהנוסעים השבים מחו"ל ממדינות אדומות 'מבריזים מבידוד'. נוצר הרושם שהממשלה מבקשת לוודא ששום זן של נגיף הקורונה לא נשכח בטעות בחו"ל. למרות הצורך הדחוף לסגור את השמיים, השרים בקבינט הקורונה העדיפו להעלים עין מההפקרות וצריך לקוות שלא התעוררנו מאוחר מדי".

ד"ר עדי שטרן, המחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית, אוניברסיטת ת"א. "ייתכן שהמוטציות יפגעו במידת ההגנה שהחיסון מקנה".

לאחר שהתברר כי וריאנט של הנגיף שעבר מוטציה נתגלה לראשונה בבריטניה, החלו להגיע דיווחים ממדינות נוספות באירופה, ביניהן איטליה, על כך שגם בהן הוא אותר. לפיכך מיהרו גרמניה, צרפת, הולנד, בלגיה ואיטליה להשעות את כל הטיסות הנכנסות לתחומן מבריטניה וגם מדרום אפריקה. הנושא ידון ערב במועצת האיחוד האירופאי.

המכון הלאומי לבריאות ציבור וסביבה בהולנד (RIVM) המליץ להטיל הגבלות נסיעה למדינה וממנה כדי לצמצם את האפשרות שהגירסה החדשה של הנגיף "תיובא" מבריטניה. בהודעת המכון, מוטציית הנגיף זוהתה בבדיקה אקראית שנעשתה בהולנד עוד בתחילת דצמבר.

חובה לציין: אין זו המוטציה או הווריאנט הראשון של נגיף הקורונה שנתגלה מאז תחילת המגיפה. עד כה נתגלו במקומות שונים בעולם עוד גירסאות. עם זאת, ייחודו של הווריאנט הנוכחי הוא בכך שהוא כולל 14 מוטציות משמעותיות שונות בחלבונים שונים ולכן עלה חשש שיעילות החיסונים לקורונה שפותחו וכבר נעשה בהם שימוש במבצעי החיסון במדינות שונות, לרבות ישראל, תיפגע. מערכות הבריאות השונות ביקשו לקבל הבהרות מ"פייזר" ומ"מודרנה". בישראל יתהדק בימים הקרובים שיתוף פעולה בין מעבדות שונות שמסוגלות לבצע ריצוף גנטי כדי לאתר סוגים חדשים של מוטציות.

ככל הידוע עד כה מהדיווחים המגיעים מבריטניה, הווריאנט החדש של הנגיף שנתגלה בה מתפשט מהר יותר ומידבק יותר מהזן המוכר עד כה. כרגע אין עדות לכך שמי שנדבק בגירסה זאת וחלה, מחלתו קשה יותר וכן אין עד כה דיווחים על שינויים בשיעור התמותה.

המספר הרב יחסית של מוטציות שעבר הנגיף מעורר חשש להגברת יכולת ההדבקה ואולי גם לפגיעה ביעילות החיסונים נגד הנגיף. לנושא זה התייחסה ד"ר עדי שטרן מאוניברסיטת תל אביב, החוקרת את הרצף הגנטי של נגיף הקורונה. בדיווח של אסף רונאל ב"הארץ" הבוקר (ב'), ציינה ד"ר שטרן כי ב"ווריאנט החדש 14 מוטציות משמעותיות, רבות מתוכן מרוכזות באזור חלבון ה'ספייק', שבו משתמש הנגיף כדי לחדור לתאי האדם. חלק מאותן מוטציות זוהה בעבר בווריאנטים אחרים – שתיים בנגיפים שזוהו בחורפנים בדנמרק. הריצוף הגנטי מראה שזני הנגיפים התפתחו בנפרד"‎.

כמו כן מסרה ד"ר שטרן: "גם מוטציות אחרות שנמצאו בווריאנט החדש זוהו בעבר בדגימות נגיף הקורונה ובמעבדה הובהר שהן מסוגלות להפוך את הנגיף למידבק יותר. אולם, עד היום לא נמצאו נגיפים הכוללים את כל המוטציות הללו יחד, מרוכזות במקום אחד במעטפת הנגיף, עד להופעת הווריאנט החדש".

לפי הודעה שפרסמה ממשלת בריטניה, הווריאנט החדש מידבק ב-70% יותר מזני הנגיפים המוכרים עד כה. הוא יכול להעלות את מקדם ההדבקה R ב-0.4. לפי שעה אלו הן רק  הערכות. עדיין אין מידע קונקרטי על סמך גנום הנגיף המאפשר להעריך את ההבדלים במדויק. החשש העיקרי לכן הוא שהמוטציות שזוהו באזור הספייק עלולות לפגוע ביעילות תרכיבי החיסונים שכבר פותחו.

עם זאת ד"ר שטרן הוסיפה: "החיסונים פועלים על כמה אזורים בספייק ולכן קשה להניח שהווריאנט יהפוך את תרכיב החיסון השונים ללא יעילים לחלוטין. אולם, ייתכן שהמוטציות יפגעו במידת ההגנה שהחיסון מקנה". נושא זה ייבדק והתשובות צפויות להתקבל בתוך כמה שבועות.

על פי הערכה, הווריאנט החדש התפתח בגופו של חולה קורונה עם מערכת חיסונית מוחלשת, אולי חולה בסרטן, שטופל באמצעות פלזמה שקיבל ממחלימים. ד"ר שטרן הסבירה: "מחקרים הראו כי מטופלים עם פגיעות בתפקוד המערכת החיסונית שעוברים טיפולים שונים ונדבקים בקורונה עלולים להפוך לכרוניים והנגיף עובר בגופם אבולוציה מואצת, צובר מוטציות רבות המשפרות את יכולתו לחמוק מהמערכת החיסונית. עירויי פלזמה עם נוגדנים של חולי קורונה שהחלימו יכולים להאיץ את האבולוציה הזו אם הנוגדנים שבעירוי אינם יעילים מספיק כדי להביס את המחלה. אבל זו כרגע רק היפותזה".

הבוקר דווח ב"חדשות כאן 11" כי  רופא ישראלי, ד"ר עופר לוי, מנהל תכנית מחקר החיסונים בבית חולים בבוסטון וחבר בצוות המייעץ ל-FDA, אמר: "אין כרגע שום הוכחה שהזן החדש יפגע ביעילות החיסון. אנחנו חושבים שהחיסון יגן גם מהמוטציה, אך אי אפשר לדעת ב-100%".

עוד אמר ד"ר לוי: "מיום ליום מגלים דברים חדשים על הנגיף. כל יום מגיע עוד מידע במהירות ובכמויות גדולות כך שקשה להבין את הדברים לפני שמקבלים החלטה. עם זה, החיסונים בינתיים נראים מצוינים, עם יעילות מאוד גבוהה. אנחנו מאמינים שהחיסונים יעזרו בחודשים הקרובים".

בהתייחסו למועד סיום התפשטות המגיפה בעקבות תחילת מבצעי החיסונים בעולם, אמר ד"ר לוי: "אני חושב שזה לא נגמר באופן פתאומי. אנחנו מקווים שבחודשים הקרובים המצב ישתפר. ייקח זמן – לא ימים ולא שבועות, אלא חודשים. צריך לחסן מספיק אנשים כדי להביא לפתיחת הפעילות הכלכלית. אני חושב שלקראת הקיץ המצב יהיה הרבה יותר טוב מהיום. אם נגיע ל-70% או 80% מחוסנים יכול להיות מצב שבו נגיד שאפשר לפתוח הרבה יותר את הכלכלה באופן שיותר דומה למה שהיה פעם".

בהתייחסו לחששות שעלו בהקשר לתופעות הלוואי של החיסון, אמר: "לא קיצצו בשום דבר שקשור לבטיחות החיסון. בוועדה אני עברתי על כל תוצאות הניסויים ועל כל הנתונים. נתנו לנו את כל המידע שרצינו לגבי הבטיחות. גם מדעני ה-FDA עברו בצורה עצמאית על התוצאות. המידע נראה מאוד טוב בקשר לבטיחות". עם זאת, הוסיף: "בשלב זה לא ניתן עדיין לדעת כמה זמן מחזיק מעמד החיסון וייתכן כי אנשים יידרשו להתחסן יותר מפעם אחת. אנחנו מאמינים שהחיסון יחזיק מעמד לפחות שלושה-ארבעה חודשים. נאסוף עכשיו מידע בנושא הזה. ימשיכו בניסויים כדי לעקוב אחר הנוגדנים בקרב אלה שקיבלו את החיסון. יכול להיות מצב שבו נצטרך להתחסן שוב אחרי חצי שנה או שנה".

נושאים קשורים:  נתב"ג,  מוטציה,  ווריאנט,  נגיף הקורונה,  חדשות,  חיסון לקורונה,  ד"ר עדי שטרן,  הידבקות בנגיף,  19-COVID
תגובות