זיהום בנגיף הפטיטיס E עלול לגרום להפטיטיס כרונית בחולים עם דיכוי חיסוני ולסיכוי משמעותי לפיברוזיס פרוגרסיבי ואף לשחמת. מטרת סקירה שיטתית זו הייתה לסכם את היעילות והבטיחות של אפשרויות הטיפול השונות בהפטיטיס כרונית E. במחקר זה בוצע חיפוש ספרותי שיטתי כשהתוצא העיקרי שנבדק היה תגובה וירולוגית מתמשכת (SVR). תוצאים משניים היו תגובה וירולוגית מהירה, שיעורי הישנות ותופעות לוואי.
עוד בעניין דומה
44 מאמרים שכללו 582 מטופלים נכללו בסקירה. הפחתה של תרופות מדכאות חיסון גרמה לפינוי ויראלי אצל 55/174 (32%) מהחולים. מטא-אנליזה של 395 חולים הראתה שיעור SVR של 78% (רווח בר סמך של 95% - 72-84%) לאחר טיפול ב-ribavirin.י25% מהחולים פיתחו תגובה וירולוגית מהירה (RVR), ואילו הישנות התרחשה אצל 18% מהחולים. אנמיה במהלך הטיפול הובילה להפחתת המינון, לשימוש באריתרופויטין ו/או עירוי דם אצל 37% מהחולים. ניסיון טיפול שני עם ribavirin הוביל ל-SVR בקרב 39/51 (76%) מהחולים. אינטרפרון אלפא Pegylated ניתן ל-13 חולים ו-SVR הושג ב-85% מהמטופלים. שני מטופלים (15%) סבלו מדחיית השתלות חריפה במהלך הטיפול באינטרפרון.
הפחתת התרופות לדיכוי חיסוני והטיפול ב-ribavirin בטוחים, בדרך כלל נסבלים היטב וגורמים לפינוי ויראלי אצל 32% ו-78% מהחולים, בהתאמה. לכן, יש לשקול ribavirin כטיפול קו ראשון בהפטיטיס כרונית E. טיפול באינטרפרון-אלפא pegylated מגביר את הסיכון לדחיית השתלות ולכן יש לתת אותו בזהירות רבה.
מקור: