COVID-19 בישראל

איגוד רופאי הילדים: "נעמוד בשורה הראשונה של המתחסנים בישראל"

איגוד רופאי הילדים פרסם מסמך הסברה מפורט על חיסוני הקורונה החדשים: כיצד פועל החיסון המבוסס על mRNA, האם החיסונים בטוחים והאם יש לחשוש מתופעות לוואי עתידיות כשהחיסון יעבור לשימוש המוני?

"פייזר" מעריכה שבתחילת 2022 יינתן אישור לחסן גם ילדים מגיל חצי שנה ומעלה. צילום אילוסטרציה

קבוצת עבודה מקרב בכירי האיגוד לרפואת ילדים והחוג למחלות זיהומיות בילדים, שעסקה בנושא חיסוני הקורונה, הפיצה אתמול (ב') בקרב רופאי הילדים מסמך המפרט סוגיות שונות הקשורות בחיסונים החדשים.

בקבוצת העבודה השתתפו: פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, ד"ר מיכל שטיין ששימשה כיו"ר הקבוצה וכן פרופ' שי אשכנזי, פרופ' דודי גרינברג, פרופ' אילן דלאל, ד"ר גילת ליבני, ד"ר גיל צ'פניק, ופרופ' חן שטיין-זמיר.

בין השאר נכתב במסמך: "אנו צופים היום בעלייה משמעותית ברמת התחלואה בכל העולם. בארה"ב למשל הצטרפו כמיליון חולים חדשים בחמישה הימים האחרונים – בעוד שבתחילת הפנדמיה שם נדרשו כדי להגיע למספר כזה של חולים חדשים 100 ימים. ייתכן שהתחלואה תספק הגנה זמנית ואולי מעבר לזה מפני הידבקות חוזרת אך כרגע אין מספיק מידע בנושא זה. לעומת זאת, המחיר הבריאותי והכלכלי של הנתיב הזה – הגעה לחסינות עדר – הוא עצום וקשה מנשוא".

בכירי איגוד רופאי הילדים מציינים כי "הנתונים שהוצגו עד כה ושיפורסמו בימים הקרובים לקהל הרחב מוכיחים שיעילותם ובטיחותם של החיסונים החדשים מצוינות". לפיכך הם מצהירים: "אנו נעמוד בשורה הראשונה של המתחסנים מיד כשיגיעו לישראל".

המסמך מציג שורת שאלות ותשובות בנושא חיסוני הקורונה החדשים, לדוגמה, האם העובדה שהחיסון פותח במהירות מעידה על קיצורי דרך שנעשו על חשבון בטיחות החיסון; כיצד פועל תרכיב החיסון המבוסס על mRNA (רנ"א-שליח)? והאם אין חשש מתופעות לוואי שיצוצו בהמשך, כאשר החיסון יעבור לשימוש המוני?

רופאי הילדים מסבירים כי "אין מדובר בטכנולוגיה חדשה לחלוטין שכן ה-mRNA שהוא הבסיס לתרכיב החיסון חדש – נושא הקוד ליצירת חלבון מתאים – התגלה עוד ב-1961 והיכולת ליצור תרופות בעזרתו תוארה כבר ב-1990-1989. מאז ועד היום פורסמו בנושא הזה עשרות מחקרים, מה שאיפשר פיתוח מואץ של תרכיב החיסון נגד ה-19-COVID. מה שבלם את הטכנולוגיה הזו מלהפוך לרחבת היקף, עד כה, הוא בעיקר הקושי הלוגיסטי הנדרש עקב הצורך לאחסנו בהקפאה עמוקה ושינועו בתנאי קור ייחודיים".

לדבריהם, קיים ידע רב לגבי בטיחות החיסון מאחר שהטכנולוגיה הזאת נחקרת כבר עשרות שנים. המידע הרב לגבי בטיחותה של שיטת חיסון זו נוגע למגוון של מחוללי מחלות וכן לסרטן. תוארו תופעות לוואי מקומיות וכלליות בעקבות מתן תרכיב חיסון המבוסס על טכנולוגיית ה-mRNA והן: חום, כאב שרירים, חולשה. הם מציגים נתוני מחקר שפורסם בכתב עת רפואי שסקר את נתוני הבטיחות במבוגרים בחיסוני mRNA נגד 19-COVID והראה כי תופעות הלוואי הנפוצות ביותר במבוגרים מעל גיל 18 שנה הן מקומיות – בתוך שבעה ימים מקבלת החיסון. הן נפוצות יותר לאחר קבלת המנה השנייה. ברובן בדרגה קלה-בינונית. לא דווחו תופעות לוואי מקומיות בדרגה חמורה.

עוד הם כותבים: "על פי המידע שפורסם על ידי רשות התרופות הבריטית תופעות הלוואי הנפוצות יותר שדווחו לאחר מתן חיסון פייזר הן: כאב ראש, כאב שרירים, כאב פרקים, חולשה, חום, כאב במקום ההזרקה. כמו כן בשיעור שונה – אודם ונפיחות במקום ההזרקה. לא נפוצות תופעות כמו לימפאדנופתיה".

במסמך מפורט הסבר כיצד פועל תרכיב החיסון ומהם יתרונותיו, בין היתר היכולת להתאים במהירות יחסית את החיסון לזן חדש במידה שמתרחש שינוי בעקבות מוטציה או הופעה של זן שונה של הנגיף.

לשאלה האם אין חשש מתופעות לוואי שיצוצו בהמשך, כאשר החיסון יעבור לשימוש המוני, משיבים מחברי המסמך: "תמיד יש, ולכן יהיה צורך לוודא ולבדוק. בהיסטוריה של פיתוח החיסונים היו מקרים של תופעות לוואי קשות לאחר מתן החיסון אך הן הופיעו בתוך שבועות אחדים ממתן החיסון. היות שהזמן הזה כבר חלף, אין סיבה להניח שתצוץ תופעת לוואי שכזו. כמובן יש להמשיך ולנטר תופעות שקורות למקבלי החיסונים ולוודא האם הן קשורות או לא לחיסון, כפי שהדבר מבוצע בכל עת, לגבי כל חיסון".

על השאלה מה ידוע על החיסון בילדים? התשובה היא: "עד כה הידע מצומצם. מחלה משמעותית בילדים, כפי שראינו עד כה, היא נדירה. אולם ילדים יכולים להידבק ולהדביק אחרים – מתבגרים יותר, בהשוואה לילדים הצעירים. מכאן ההיגיון שיש לחסנם. מאחר שמבחינה ביולוגית וחיסונית, מתבגרים דומים מאוד למבוגרים צעירים, סביר להניח שהחיסונים יהיו בטוחים ויעילים עבורם באותה מידה". עם זאת הם מציינים: "במחקר שלב 3 של חברת פייזר גויסו כ-2,000 בני 18-12 אולם טרם פורסמו התוצאות לגביהם. עד כה לא בוצעו מחקרים בחיסון 'מודרנה' שנעשו בקרב ילדים אך אלה יתחילו בקרוב. כיוון שכך, עד שלא יתקבלו נתונים מפורטים לגבי יעילות ובטיחות החיסונים הללו בילדים – לא יחוסנו ילדים".

למסמך המלא – ליחצו כאן.

נושאים קשורים:  איגוד רופאי הילדים,  חיסונים לקורונה,  פייזר,  חברת מודרנה,  קורונה,  19-COVID,  חדשות,  פרופ' צחי גרוסמן
תגובות
אנונימי/ת
08.12.2020, 13:32

בהנחה שעדיין אין מידע מדוייק ואמור לקחת זמן רב עד שיהיה כזה, יש לשקול מבחינה אתית חיסון ילדים שאינם בעלי סיכון רק על מנת לעצור פנדמיה במבוגרים. השאלה הנוספת היא האם אכן החיסון מונע הדבקה- אם אין על כך תשובה חד משמעית התועלת בחיסון ילדים הינו אפסי.

אנונימי/ת
08.12.2020, 13:36

לכן הם בפירוש מציינים שעד שלא יתקבלו נתונים מפורטים לגבי יעילות ובטיחות החיסונים הללו בילדים - לא יחוסנו ילדים.

08.12.2020, 15:45

מסמך חשוב ומדויק. אין טעם בהפצת תיאוריות קונספירטיביות שיגרמו לאנשים להסס מלהתחסן.
אני אתחסן מיד כשיהיה חיסון זמין !

אנונימי/ת
08.12.2020, 16:04

לגבי מבוגרים- ברור!
לגבי ילדים מה המטרה, להגן עליהם או למנוע הדבקה?
האם ידוע אם בעלי התגובה הנוגדנית אינם מדביקים אחרים?