COVID-19 בישראל

הערכת מומחה: החיסון לקורונה יהיה חיסון עונתי כמו לשפעת

תרכיב החיסון שפותח במכון הביולוגי יינתן בזריקה אחת ולא בשתי מנות | מנהל המכון טוען: "אין לנו עדיין רוח גבית חזקה מצד גורמי הרגולציה ובארץ יש נטייה לתת כבוד קודם כל לחברות שדוברות אנגלית"

אחד הנסיינים הראשונים מקבל ב"הדסה עין כרם" את תרכיב החיסון לקורונה של המכון הביולוגי בנס ציונה. צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

המומחה לחיסונים, פרופ' תומר הרץ מאוניברסיטת בן גוריון, מעריך כי החיסון לקורונה, בדומה לחיסון לשפעת, יהיה ככל הנראה עונתי ולדעתו לא ניתן יהיה לסיים את מבצע החיסונים הראשון בישראל גם בסוף 2021.

פרופ' הרץ הציג הערכה זאת אתמול (ב') בדיון שהתקיים בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בראשות ח"כ עינב קאבלה.

פרופ' הרץ מתח ביקורת על "כל ההבטחות של הפוליטיקאים שאנחנו בסיום המגיפה, מאחר שהוא רחוק מאוד". כמו כן ציין כי קיימים קשיים ביכולת הפצת תרכיבי החיסון לכל אזורי הארץ. "תרכיבי החיסונים שעליהם אנחנו יודעים עתה ממתינים לקבלת אישורי ה-FDA. הם דורשים תנאי הובלה מחמירים. חסר עדיין מידע מפורש ומפורט על הבטיחות שלהם לאורך זמן. ההערכות האופטימיות הן שכל זה יהיה ברור יותר רק לקראת הקיץ הבא ולכן אני לא מאמין שעד אז כל האוכלוסיה תהיה מחוסנת".

בהמשך ציין: "ההתחסנות לשפעת בישראל נמוכה יחסית. כאן, ללא ספק, צריך יהיה להיערך לקמפיין הסברה נרחב לציבור על תרכיב החיסון, חשיבותו ומדענים צריכים להיות מעורבים בו כדי להעביר מסרים שרק החיסונים יעצרו את המשך ההידבקות והמגיפה".

כמו כן הוסיף פרופ' הרץ, "החיסון קשור גם בשינויים שהנגיף  עצמו יעבור מן הסתם ועד כמה שינויים אלה יובילו לצורך בחידוש ושיפור תרכיב החיסון עצמו לצד הצורך לחזור ולהתחסן. 25% מההדבקות נובעות מקורונות עונתיות. אנשים יידבקו בהן שוב ושוב. זה גורם לכך שהנוגדנים, שתרכיבי החיסון מעודדים את ייצורם בגוף המתחסן, לא מנטרלים את הנגיף. לכן יכול מאוד להיות שהחיסון לקורונה יהיה חיסון עונתי, בדומה לשפעת. האור היחיד בקצה המנהרה במגיפת הקורונה הוא הופעתם של תרכיבי החיסון. שום דבר אחר לא ישיב אותנו לחיים השגרתיים שידענו לפני תחילת המגיפה".

האחראי על החיסונים במשרד הבריאות, ד"ר אורי פינשטיין, אמר בדיון: "הסטנדרט הבטיחותי הנדרש מחיסונים הוא גבוה מאוד. גם את הסיכונים של מחלת הקורונה לטווח הרחוק אנחנו עדיין לא מכירים. למרות שכבר שנה המגיפה משתוללת בעולם, אנחנו מתחילים למעשה לקבל רק עכשיו מידע עליה. ברור לכל שיש מחלות היוצרות השפעות ארוכות טווח".

בהתייחסו להיערכות לקראת מבצע החיסונים בישראל אמר ד"ר פינשטיין: "אנחנו נחסן אחרי ובמקביל לאחרים. כלומר, לא נהיה הראשונים בעולם. עשרות אלפים משתתפים כיום בניסויי הפאזה השלישית הנערכים עדיין במקומות שונים ויותר מ-36,000 חוסנו כבר. בזמן שאנחנו נחסן - בעולם כולו יחוסנו כבר כמה עשרות מיליונים. רק המספרים הגדולים הללו יביאו פרטי מידע רבים יותר ונוכל לעקוב אחרי מה שקורה. רק אז נראה אם אנחנו לא שוגים בקבלת ההחלטות שלנו.

"העולם כולו מסתכל עתה ימינה ושמאלה ומנסה לברר נתונים. יש כוונה להתחיל לחסן כבר בטווח הזמן המיידי. התקשורת האמריקאית דיווחה שמתוכנן להתחיל לחסן תחילה אוכלוסיות שבסיכון גבוה לתחלואה. השיטה הזאת עם מי מתחילים – כאמור עם האנשים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר – פשוטה יותר לעיכול על ידי הציבור".

עוד מסר ד"ר פינשטיין כי משרד הבריאות עושה מאמץ גדול לפזר את סיכוני הרכש על פני טכנולוגיות מרובות ולכן הוזמנו תרכיבי חיסון שונים ממקורות שונים. כמו כן ציין שבשלב הראשון של מבצע החיסונים המתוכנן לא יינתן אף אישור חירום למתן חיסון לילדים ונוער כיוון שקבוצות המחקר לא ניסו את זה עד כה.

על טענתו של מנהל המכון הביולוגי, פרופ' שמואל שפירא, שהתלונן על "רגולציית יתר" שבה נתקל המכון עם תרכיב החיסון שפותח בו ועל כך שעקב גישה זאת, שחברות אחרות בעולם לא עברו במדינות שבהן הן פועלות, יש עיכובים בהגעה לשלב 3 בניסוי הישראלי, אמר ד"ר פיינשטיין: "אני אמנם איננו הגורם במשרד הבריאות שמלווה את המכון הביולוגי בפרויקט הפיתוח, אבל אני לא חושב שיש איזשהו גורם ביורוקרטי המעכב איזשהו פיתוח. כל מאמצי משרד הבריאות מוכוונים כדי לוודא שהמוצר המוגמר יהיה יעיל ובטוח ושניתן להשתמש בו.

"אני יכול להתייחס בזהירות לעניין הזה כיוון שכבר התחלתי לראות מידע הנובע מתהליך הרישום של תרכיב החיסון. המידע שאנחנו רואים באמת מציג איכות גבוהה מאוד והוא מפורט מאוד. בניגוד לאמירות הכלליות, אבל כצופה מן הצד כי אני רופא אבל לא אימונולוג, ממה שהתרשמתי, התרכיב הישראלי מאוד מאוד מרשים".

פרופ' שפירא הסביר לח"כים שנכחו בדיון את כל תהליך הפיתוח ואת השלבים שעבר התרכיב בניסויים, תחילה על בעלי חיים. תופעות הלוואי היו מאד מינוריות. כן ציין שכבר יש 80 ישראלים שהתנדבו לשמש נסיינים ראשונים. "החיסון שלנו, בשונה מהאחרים, ידרוש, ככל הנראה, זריקה אחת בלבד ולא שתיים ולכך תהיה משמעות גדולה כשיש רצון לחסן את כל אזרחי ישראל".

פרופ' שפירא העיר: "יש בארץ איזו נטייה גדולה מאוד לתת כבוד לחברות ששפת האם שלהן אנגלית. הייתי רוצה, שלמרות שאנחנו דוברי עברית, עדיין נקבל את מלוא התמיכה". כשנתבקש למסור מידע על גובה ההשקעה עד כה בפרויקט, אמר כי עד עכשיו הושקעו כרבע מיליארד שקל. "לכן, העלות של תרכיב החיסון הזה תהיה מאוד אטרקטיבית. אני גם מקווה מאוד שכולם יבינו שרק אנשי מדע עומדים מאחורי הפיתוח הזה, שיש כאן אינטרס מדעי נורמלי, מדעי פרופר. מכון רגולציה בגרמניה, שהוא מאוד קפדני, בחן את הדרך שעברנו עד כה וציין שעברנו דרך ארוכה ומורכבת מאוד".

יו"ר הוועדה, ח"כ קאבלה, אמרה בסיכום: "הדיון בוועדה מלמד עד חשוב שנבחרי הציבור יהיו הרבה יותר זהירים בהבטחות ובאמירות שלהם הנזרקות לחלל האוויר לגבי החיסונים ואסור שתיווצר תחושת שווא בציבור שהנה עוד רגע יגיע החיסון והמגיפה מאחורינו. לכן, כולנו נדרשים להקפיד על התנהלות זהירה ועל מסיכות, ריחוק חברתי והימנעות מהתקהלויות, ולא נכון לשדר אחרת". כן אמרה ש"צריך לקדם ולעודד את תרכיב החיסון מתוצרת הארץ. הציפייה היא שהרגולטור לא יערים קשיים מיותרים בשל רגולציית יתר המביאה לעיכוב. אין בה תועלת".

נושאים קשורים:  חיסון לקורונה,  חדשות,  פרופ' תומר הרץ,  ד"ר אורי פינשטיין,  פרופ' שמואל שפירא,  קורונה,  19-COVID,  המכון הביולוגי בנס ציונה
תגובות
אנונימי/ת
01.12.2020, 21:09

נגיף הקורונה הספציפי לא יכול לעבור מוטציה ברמה שתמנע חסינות, בשונה מנגיף השפעת. החיסון יהיה אחת ולתמיד.

02.12.2020, 21:42

מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות . נחשוב טוב, נעשה הכי טוב, נקווה לטוב ונצפה לסביר.