מחקר ה-SUSTAIN7 הינו מחקר בינלאומי אשר התקיים ב-16 מדינות ואשר הדגים כי סמגלוטייד חד-שבועית מראה עליונות על פני דולגלוטייד בהיבט הפחתת המוגלובין מסוכרר ומשקל גוף בחולים עם סוכרת סוג 2. במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת BMJ Open בוצעה אנליזת פוסט הוק של מחקר ה-SUSTAIN7 אשר בחנה את ההשפעה של מאפייני חולים בעלי חשיבות קלינית על ההבדל בין השפעת הטיפול עם סמגלוטייד לדולגלוטייד.
החוקרים בחנו את המאפיינים הבאים: גיל (מתחת ל-65 או 65 ומעלה), מין, משך סוכרת (חמש שנים ומטה, 5-10 שנים, 10 שנים ומעלה), ערכי המוגלובין מסוכרר בבסיס (7.5% ומטה, 7.5-8.5%, מעל 8.5%) ו-BMI (פחות מ-30, 30-35, 35 ומעלה) ב-1,199 חולים עם סוכרת סוג 2. בוצעה השוואה בין מטופלים שקיבלו סמגלוטייד 0.5 מ"ג לדולגלוטייד 0.75 מ"ג (קבוצות המינון הנמוך) וסמגלוטייד 1.0 מ"ג לדולגלוטייד 1.5 מ"ג (קבוצות המינון הגבוה).
התוצאים שנבדקו היו שינוי בהמוגלובין מסוכרר ומשקל גוף מתחילת המחקר ועד שבוע 40, שיעור האנשים אשר השיגו ערכי המוגלובין מסוכרר הקטן מ-7% ו-6.5% ושיעור המשתתפים אשר ירדו במשקל 5% או יותר ו-10% או יותר בשבוע 40. בנוסף, הוערכה גם בטיחות הטיפול.
במחקר נמצא כי ההפחתות בהמוגלובין מסוכרר ומשקל גוף כמו גם שיעור המטופלים אשר השיגו את ערכי המטרה של ההמוגלובין המסוכרר וירידה במשקל היה גבוהים יותר כמעט בכל תת הקבוצות של סמגלוטייד לעומת דולגלוטייד ללא תלות בתת הקבוצה או במינון התרופה שניתן. באנליזת תת קבוצות לפי המוגלובין מסוכרר לא נמצא הבדל ביעילות הטיפול בחולים שקיבלו מינונים נמוכים של סמגלוטייד ודולגלוטייד.
תופעות לוואי היו נפוצות בשתי זרועות הטיפול דווחו יותר על ידי נשים מאשר על ידי גברים ובקבוצת הסמגלוטייד פחתו ככל שה-BMI עלה.
החוקרים מסכמים כי היעילות של סמגלוטייד גבוהה מזו של דולגלוטייד ללא תלות במאפייני בסיס של המטופלים ובכלל זה גיל, מין, משך מחלה, המוגלובין מסוכרר בסיסי ו-BMI. ממצאים אלה תומכים בשימוש בסמגלוטייד באוכלוסיה הטרוגנית של חולי סוכרת סוג 2.
מקור:
Pratlye,R.E. et al. (2020) BMJ Open 10(11):e037883. doi: 10.1136/bmjopen-2020-037883.
תגובות אחרונות