דעות

קדחת החתונות: בין אוריינות הבריאות ותרבות המנהגים

בגל הקורונה הראשון החברה הערבית התנהלה למופת והתוצאות היו בהתאם. התוצאות הגרועות בגל השני הן לא רק תוצאה של עייפות החומר, אלא גם של משבר אמון מול מדיניות ששמה את הבריאות שלנו בתחתית סדר העדיפויות

"לא הכל כסף בבריאות, גם הגישה חשובה, והגישה אל הקהילה הערבית הפוכה מהגישה שיכולה להביא תוצאות". צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

בתחילת גל הקורונה לכל נפטר היה שם, כמעט 3,000 מתים אחרי, המתים הם אלמונים. כך גם ידידי הטוב שהלך לעולמו לפני כשבועיים במחלקת הקורונה של אחד מבתי החולים בצפון, בן 68. לא מדובר היה באדם מופקר או חסר זהירות. הוא דאג מאז תחילת המגיפה להסתגר בבית, לעטות מסיכה, ברור שלא הגיע להתקהלויות וחתונות כלל. הוא נמנע מהליכה לתפילה במסגד וקיים חמש תפילות יומיות בבית. ממש התנהג למופת.

חודש לפני שנפטר, הוא נשבר. הוא לא רצה ללכת לחתונה של נכדתו, אבל בסופו של דבר הוא נכנע ללחצים המשפחתיים, כך סיפר לי בתקופה הטראגית, בין ההדבקה לבין מותו. מה גורם לנו לזרוק את עצמנו למחלה ולמוות בקלילות?

אם נביט על השבוע החולף נראה ש-50% מתחלואות הקורונה היא בקרב האוכלוסיה הערבית, ורוב ההדבקות באוכלוסיה הערבית מקורן בחתונות. הטבלה לא משקרת, הן מלכודת המוות שלנו, ודרך מוכחת אחת להיחלץ מהמלכודת היא אוריינות הבריאות.

סוכרת והשמנה הן דוגמה מובהקת לפער במדדי הבריאות בין האוכלוסיה הערבית והיהודית ומשתי סיבות עיקריות: אוריינות בריאות נמוכה ושירות רפואי לא מותאם תרבותית

אוריינות בריאות היא היכולת של הפרט להשיג, לקרוא, להבין ולהשתמש במידע אודות הבריאות ומערכת הבריאות כדי לקבל החלטות בריאותיות מותאמות ולהיענות להנחיות הרפואיות. אוריינות בריאות נמוכה לרוב קשורה עם אורח חיים לא בריא, תחלואה גבוהה, שימוש לקוי בשירותי הבריאות וחוסר הטמעה של הנחיות בריאות הציבור. אוריינות הבריאות הנמוכה בחברה הערבית אינה רק אינטואיציה שברור לי שחלק גדול מהקוראים ואני חולקים. במחקר של פרופ' דיאן לוין, החברה הערבית בארץ מוגדרת בפירוש כקבוצת אוכלוסיה עם אוריינות בריאות נמוכה.

גם אם היתה לנו מערכת בריאות שוויונית המכוונת לקבוצות אוכלוסיה עם מאפיינים תרבותיים שונים, לא היינו מגיעים למערכת בריאות שנותנת תוצאות דומות בין יהודים מתל אביב ומרעננה לערבים מנצרת ומרהט

אז מה יש לנו? חוק בריאות ממלכתית שאמור להבטיח שוויון בשירותי הבריאות. אז קודם כל, אין שוויון. רוב הקהילה הערבית גרה בצפון ובנגב, ומספיק שנבדוק את שירותי הבריאות במחוז צפון ודרום ונבין את הפערים הבלתי נסבלים בין מדינת תל אביב לבין הפריפריה, כאשר גם בתוך הפריפריה הערבים הם חוליה בריאותית חלשה.

אבל גם אם היתה לנו מערכת בריאות שוויונית המכוונת לקבוצות אוכלוסיה עם מאפיינים תרבותיים שונים ומורכבים, לא היינו מגיעים למערכת בריאות שנותנת תוצאות דומות בין יהודים מתל אביב ומרעננה לערבים מנצרת ורהט. לפיכך, מערכת בריאות אמורה להיות שוויונית ומותאמת תרבות.

סוכרת והשמנה הן דוגמה מובהקת ביותר לפער במדדי הבריאות בין האוכלוסיה הערבית והיהודית ומשתי הסיבות העיקריות: אוריינות בריאות נמוכה ושירות רפואי לא מותאם תרבותית. שיעור הסוכרת אצלנו הוא פי שניים, עלות הטיפול כפולה פר מטופל, איזון סוכרת נמוך יחסית לאוכלוסיה היהודית והסיבוכים של המחלה פי שלושה בחברה הערבית. כך, גם עלויות האשפוז של החברה הערבית גבוהים בכ-2.5 מיליארד שקל בשנה מאשר חלקה באוכלוסיה הכללית ובעיקר הודות לסוכרת.

יש הוכחות מחקריות לכך שהגישה לאוכלוסיה מסורתית עם תרבות והתנהגות קולקטיבית אמורה להיות גישה מוכוונת משפחה בתחום הבריאות (ולא מוכוונת מטופל כמו בחברה מערבית). לא הכל כסף בבריאות, גם הגישה חשובה, והגישה אל הקהילה הערבית הפוכה מהגישה שיכולה להביא תוצאות.

האם ערכם של המנהגים הקהילתיים חשוב יותר מערכי הדת והבריאות? איך קרה שגם ראשי ישובים המנהיגות המקומית זרמו עם סכנת הנפשות הזו והשתתפו בחתונות בסמוי או בגלוי?

ולא שלא חסרים משאבים - חסר המון כסף בבריאות החברה הערבית. משרד הבריאות הכין תכנית, בהשתתפות משרד האוצר, בתקציב של כ-800 מיליון שקל, לשדרוג שירותי הבריאות בחברה הערבית. התכנית במגירה, ואל תגידו לי שזה בגלל משבר הקורונה. דווקא המשבר הגדיל את תקציבי הבריאות, אבל כשמדובר בתכנית ממוקדת בחברה הערבית, אנחנו צריכים להילחם על תכנית שמשרד הבריאות כבר אישר אותה בקדנציה של ליצמן.

וזה קשור לחתונות. ב-5 במאי 2020, מספר ימים לאחר חתונה ביישוב חורה בנגב, נמצאו עשרות חולי קורונה מאורחי החתונה, רובם נשים. הוטל סגר על אותה שכונה עם ההתפרצות עד לירידת מספר הנדבקים, ולא ידענו אז שהתפרצויות תחלואה כאלו תחלואה בעקבות חתונות ילוו אותנו עד עצם היום הזה ויהוו מקור עיקרי ומוביל לתחלואה באוכלוסיה הערבית.

מדהים לראות איך המסגדים והכנסיות נסגרו מאז תחילת אפריל וכשנפתחו, הקפידו על מספר קטן של מתפללים במקומות הסגורים, וזאת באוכלוסיה שנחשבת לדתית ושומרת מסורת, ולעומת זאת רבים מאיתנו לא ויתרו על חתונות עם מאות משתתפים. מתבקשת השאלה שאנו צריכים להפנות לעצמנו: האם ערכם של המנהגים הקהילתיים חשוב יותר מערכי הדת והבריאות? איך קרה שגם ראשי ישובים המנהיגות המקומית זרמו עם סכנת הנפשות הזו והשתתפו בחתונות בסמוי או בגלוי? כשהחתונות עברו לבתים, נראה היה שגם המשטרה מרימה ידיים. זו קומבינציה של אסון ממשי, שגם אנחנו הרופאים עומדים חסרי אונים מולה.

לאור כל זאת, הגיע הזמן שיקום גוף/ מכון שייקרא "המכון למחקר ומדיניות - התאמה תרבותית בשירותי הבריאות בחברה הערבית". ויש מה לעשות, עכשיו ובתקציב סביר. הגוף יכלול אנשי מקצוע ואקדמיה ממקצועות הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, התרבות והרפואה בעיקר מקרב החברה הערבית ויוקם בהקדם בשיתוף פעולה של המדינה והחברה הערבית ומשימתו הראשונה תהיה קביעת מדיניות להתנהלות הסברתית או התערבותית למיגור תחלואת הקורונה ובהמשך סוכרת, עישון ועוד.

אותו גוף לא יחליף את הצרכים הגדולים שאינם מטופלים ותקועים במשרדי הבריאות והאוצר, והוא לא יבוא במקום הצורך לשלב מומחים ערבים בצמתי קבלת החלטות, אבל לפחות המשאבים שהמדינה כן משקיעה בחברה הערבית יתועלו לערוצים קצת יותר אפקטיביים ממה שקורה עכשיו. הרי את המחיר האנושי והכלכלי כולנו משלמים, יהודים וערבים אזרחי ישראל.

פרופ' בשארה בשאראת הוא יו״ר החברה לקידום בריאות האוכלוסיה הערבית בהסתדרות הרפואית 

נושאים קשורים:  פרופ' בשארה בשאראת,  החברה הערבית,  אוריינות בריאות,  חתונות,  המגזר הערבי,  סוכרת,  השמנה,  עישון,  קורונה,  אפליה,  19-COVID,  דעות,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
25.11.2020, 12:37

חתונות הן בהחלט מלכודת (בעיקר לגברים)

שיעור הנשים שנדבקו באוכלוסייה הערבית גבה מהגברים וזאת
שהחתונות המסורתיות שעברו לבתים ( עם סגירת האולמות) הנשים היו צפופות בתוך הבית והגברים ישבו בחצרות הבתים באוויר

אנונימי/ת
28.11.2020, 21:44

מי בכלל דבר על קורונה?

27.11.2020, 09:52

מאמר מכונן בתחום החינוך הקהילתי לבריאות! זה נכון לנושא הקהילות הערביות. זה נכון גם לגבי הקהילות החרדיות. ובכלל, לכל קהילה, שהאפידמיולוגיה מצביעה עליה, כעל בעיתית מבחינת ההתייחסות לבריאות הפרט והקהילה.
אני תומך בהצעת פרופ. בשאראת.

אנונימי/ת
27.11.2020, 09:59

צודק לגמרי. דרושה גישה מערכתית של מה שנקרא \"שיווק חברתי\" חכם, מקשיב ומכבד - כדי להגיע באופן יעיל לכל פלחי האוכלוסיה. הקשבה דורשת הרבה מאוד צניעות מצד מקבלי ההחלטות וזה לא מובן מאליו.

אנונימי/ת
27.11.2020, 10:41

שתו לי אכלו לי. עם כל הכבוד. נישואי קרובים, חתונות מרובות משתתפים אילו רק קצה הקרחון של התנהלות אוכלוסיה ענקית נגד השלטון ובעיקר נגד כל דבר שנקרא מדינת ישראל. הגיע הזמן שהערבים יקחו יזמה ויטפלו בעצמם. המנהיגות הפוליטית בעיקר, והדתית כעזר, הם אילו אשר צריכים לטפל בחברה עליה הם אמונים. כל ועדה או גוף מטעם המדינה - בזבוז כסף ללא תועלת.

אנונימי/ת
27.11.2020, 10:56

לא הבנתי איך נישואי קרובים מהווה התנהלות של אוכלוסייה נגד השלטון או מדינת ישראל.

אנונימי/ת
27.11.2020, 14:18

מסכים בהחלט. העובדות: אוריינות: בפריפריה אחוז גבוה מאד של רופאים כולל רופאי משפחה ערבים שיכולת התקשורת שלהם עם המטופלים ללא כל מגבלת שפה .אין כל בעייה של הבנה ואין צורך בתקציבים נוספים. מצד שני בגלל שיקולים כלכליים הן של הרופאים והן של קופות החולים, רופאי משפחה במגזר מטפלים כל אחד באלפי מטופלים כביכול ובכל חוטאים חטא כבד להגדרת מקצוע רפואת המשפחה. אם פרופ\' בשאראת ממליץ על גישה למשפחה ולא למטופל, כל שנדרש הוא לממש כמצופה את רפואת המשפחה על ידי הרופאים המומחים ברפואה המשפחה. אין צורך לא בתקציב ולא בוועדה. חינוך: ההתנגדות לכל מה שחוקי המדינה דורשים הן בבידוד והן בכבישים אינה קשורה לחוסר ידי אלא הנהגה לחינוך. כשראש עיר פוקד חתונות ומאיים אחר כך בהפגנה כי עירו הוגדרה אדומה זה כל הסיפור.

אנונימי/ת
27.11.2020, 15:09

נישואי קרובים הגורמים למומים מולדים ויצירת עומס כלכלי על ביטוח לאומי והמדינה. אין שום דרך לשנות את התופעה בדרך ממלכתית. כמו הנשק הלא חוקי, חוקי גאולת הדם ועוד. רק הערבים בעצמם אחראים ומסוגלים לטפל בבעיה. אבל, לא משנה באיזו עמדה אתה כערבי.
מנהל מחלקה, רופא מטפל, כוח סיעודי, כערבי לרוב אתה בז למדינה.
הרגשת הקיפוח המדומה לא נותנת לך להרגיש טוב עם החלטות ממלכתיות.
כולל הכל מקורונה, בניה לא חוקית והחזקת נשק לא חוקי בחצר.

אנונימי/ת
27.11.2020, 18:42

נישואי קרובים אמנם מעלים את הסיכון למומים מולדים (להגיד שהם גורמים למומים מולדים זה לא נכון). אבל זה נעשה מתוך מנהגים הקיימים בחברות מסוימות (בעיקר בדואים) ולא כהתנהלות מכוונת נגד השלטון. הם לא בעניין של : נתחתן בכוונה בתוך המשפחה, כדי שיוולדו לנו ילדים עם מומים , וככה נדפוק את המדינה.
לכן גם אין שום מקום להשוואה לגבי נשק לא חוקי (שהשלטון יודע עליו היטב, אך מעלים עין ולא מנסה לאסוף אותו) - ששם מדובר ממש בעבירות פליליות.

אנונימי/ת
27.11.2020, 19:28

נסיונות מצד הממסד הרפואי להפחית את נישואי הקרובים גם בגליל ולא רק בנגב, ללא הצלחה. סך הכל ההתנהגות הערבית היא לעומתית. בין השאר בגלל פער תרבותי, אתני. אני חושבת שהערבים יכולים לטפל בעצמם באופן הטוב ביותר. ללא הבדלי מנטליות, ללא פטרונות
יש לתקצב את המהלכים. מתקציבי משרד החנוך, משרד הבריאות ובטחון הפנים (נשק). אם רוצים הצלחה, כל התהליך חייב להיות על ידי ערבי למען ערבי.

אנונימי/ת
27.11.2020, 21:54

אין שום דבר לעומתי בנישואי קרובים. אם זה היה נכון היינו רואים נישואי קרובים רק בקרב ערביי ישראל. עובדתית זו תופעה יחסית שכיחה בקרב מדינות ערביות או מוסלמיות נוספות.
לנסות להפחית נישואי קרובים זו השקעת מאמץ בכיוון הלא נכון. אם כבר הדבר הנכון הוא להגביר מודעות לביצוע בדיקות גנטיות טרום נישואין.
לא הכול קשור לתקציב. למשל עניין איסוף הנשק הבלתי חוקי לא שייך לכסף בכלל. המשרד לביטחון פנים פשוט לא מעוניין לעשות את זה. בעיקר משום שהנשק הבלתי חוקי משמש בעיקר נגד ערבים בינם לבין עצמם ולא נגד יהודים.
וכשערבים הורגים ערבים (שזה מה שקורה בדרך כלל, כי רוב הערבים שנהרגים, נהרגים על ידי ערבים אחרים - וזה נכון גם לגבי ערבים מחוץ למדינת ישראל) - זה לא מזיז לאף אחד...

אנונימי/ת
27.11.2020, 21:55

אה.. וסתם לידיעה - בדואים יש גם בגליל

אני מבין את מה שאתה כותב למרות שיש לי דעה אחרת , אך בסופו של דבר אנחנו 3 הקהילות שאפיינו התנהגויות שונות במגיפה זו בסופו של דבר מושפעים אחד מרעהו ומדביקים קבוצה את השניה ,וצריכים יחד לעזור לקבוצות החלשות למען הבריאות של כל אזרחי המדינה

אנונימי/ת
27.11.2020, 11:36

כבוד ויקר לפרופ\' בשאראת, אנו רואים את השמנת היתר, הסכרת, העישון, אחזקה ושימוש בנשק חוקי ולא חוקי, אלימות כלפי נשים ונהיגת הצעירים הלא זהירה במגזר. האחריות (לא האשמה) של המדינה והמגזר גם יחד, גם תוצאות לטוב ולרע. כן, אני יהודי ולכן דברי יכולים להיתפס כגזענות, לו הייתי ערבי ודאי היו נתפסים אחרת. כך או כך יש בעיה ויש לבעיה הזאת פתרונות כפי שמציע פרופ\' בשאראת.

אנונימי/ת
27.11.2020, 17:22

הפתרון צריך לבוא ממערכת החינוך ולא ממערכת הבריאות. נסה למגר את העישון בקרב רופאים ערבים ותבין שהדור הזה אבוד עם או בלי אוריינות בריאותית. היכולת להשפיע על התנהגות קיימת בעיקר בגיל צעיר. שם צריך לחנך לאוריינות בריאותית, למעמד האשה, למניעת אלימות ולציות לחוק.

אתה צודק , אך גם וגם , יש צורך להרחיב את פרוייקט הבית ספר מקדמי בריאות , ומבחינת העישון שיעור העישון אצל גברים ערבים נמצא באותה רמה של רופאים גברים , הובלתי פרוייקט לטיפול אישי לרופאים מעשנים ו הצעתי מספר פעמים למשרד הבריאות פרוייקט לאומי להפסקת עישון של הרופאים ואז זה יחדור לקהילה