חדשות

לאחר תשע שנים, סוף לפרשת האלטרוקסין: הנפגעים יפוצו כספית

בית המשפט העליון דחה ערעור שהגיש היועמ"ש שביקש לאפשר לעוד נפגעים לקבל פיצוי ובכך לעכב את מועד החלוקה | הפיצוי המקסימלי: 3,043 שקל

אלטרוקסין - התרופה החדשה (צילום: דוקטורס אונלי)
אלטרוקסין. צילום ארכיון

שלושה שופטי בג"ץ מני מזוז, ג'ורג' קרא ואלכס שטיין דחו אתמול (א') את הערעור שהגיש היועץ המשפטי לממשלה  שביקש לעכב את מתן הפיצויים לנפגעי האלטרוקסין כדי לאפשר לעוד נפגעים משתמשי התרופה הזאת, הניתנת עקב תת פעילות של בלוטת התריס,להגיש את  הבקשות שלהם לקבלת הפיצויים.

פרשת האלטרוקסין הסעירה את ישראל כאשר בפברואר 2011 התגלה כי הרכיב הלא פעיל בתרופה עבר שינוי על ידי היצרנית. השינוי קיבל אישור של משרד הבריאות ועליו דווח בהודעה לקונית לקופות החולים ולרופאים, אבל מבלי ליידע את המטופלים עצמם. באותו מועד נזקקו לתרופה כ-330 אלף ישראלים. זמן מה לאחר שנעשה השינוי בהרכב התרופה החלו מטופלים לדווח לרופאים כי הם חשים בתופעות לוואי שלא היו מוכרות קודם לכן, ביניהן דיכאון, נדודי שינה ואחרות האופייניות ליציאה מאיזון.

עד מהרה התארגנה קבוצת מטופלים שהגישה תביעה ייצוגית נגד חברת התרופות פריגו וזו אושרה בבית המשפט. בנובמבר 2017 קבע הנשיא בדימוס של בית המשפט העליון אשר גרוניס בהליך גישור, כי חברת פריגו מפיצת התרופה בישראל תשלם פיצויים בסכום כולל של 47 מיליון שקל לנפגעי השימוש בתרופה ולאחר הליך ארוך נוסף הגיעו התובעים להסדר פשרה שהושג ב-2018 וסכום הפיצויים הוקטן ל-45.7 מיליון שקל.

אלא שבהמשך ביקש היועץ המשפטי לעכב את העברת הפיצויים שעליהם סוכם כדי לאפשר לעוד נפגעים שלא נכללו באותה קבוצת תובעים להגיש את בקשתם לקבלת הפיצוי. תחילה עמד סכום הפיצויים לכל תובע עד לכ-9,500 שקל ולבסוף נוכח ריבוי הזכאים לכך הוא נקבע לכ-3,000 שקל לכל אחד. אלא שגם לאחר שעניין זה הוסדר הוגש ערעור נוסף .

בפסק הדין שאותו כתב שופט העליון מזוז נאמר: "ערעור זה מופנה נגד החלטת השופטת אסתר שטמר מבית המשפט המחוזי מרכז בלוד שניתנה ב-28 במאי 2020, בה נדונו שתי סוגיות הנוגעות ליישומו של פסק דין קודם שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (על ידי השופט דאז עופר גרוסקופף), מיום  28 בנובמבר 2018 אשר אישר הסדר הפשרה בתביעה הייצוגית וקבע את ההוראות לביצועו". אלא שבעקבות זאת הוגש שוב ערעור והסתייגויות.

הרכב בג"ץ שמע את טיעוני באי כוח הצדדים, קיבל הסברים והבהרות נוספות גם מפי השופט (בדימוס) דן ארבל, שעמד בראש המנגנון לבירור התביעות.

"הגענו למסקנות כדלהלן", קבע השופט מזוז: "הובהר כי כל חבר מקבוצת התובעים לקבלת הפיצויים שנתקל בקשיים להגשת הבקשה במסגרת המועד שנקבע בפסק הדין, בקשתו טופלה והוא קיבל מענה. ב-14 באפריל 2019 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי את השופטת שטמר לפיה התאפשר למי שהגיש בקשה עד למועד שנקבע ובקשתו לא התקבלה, בשל ליקויים או חסרים שהיו בה, לשוב ולהגישה עד ל-12 במאי 2019 ונקבע שהיא תיבדק ותטופל.

"בנסיבות אלה, אין אנו (שלושה שופטי בג"ץ) רואים הצדקה להארכה נוספת של המועד להגשת בקשות, ובמיוחד בהעדר כל תשתית עובדתית לכך שקיימים חברי קבוצה נוספים המבקשים להגיש בקשות אלו. אין בפסק דיננו זה כדי להשפיע על הליכים של תובעים אינדיווידואליים, ככל שישנם כאלה. הובהר על ידי השופט ארבל ועל ידי באי כוח של חברי קבוצת המטופלים וגם של חברת פריגו, כי לא קיימת כל בעיה תקציבית למימון מנגנון בירור התביעות ולטיפול בבקשות ובכל מקרה תישמר הוראתו של בית המשפט, לפיה לא ייגרע כל סכום מהקבוצה למטרה זו".

9,978 איש זכאים ל-100% פיצוי בסך 3,043 שקל כל אחד. 5,584 זכאים ל-80% פיצוי בסך 2,434 שקל ו-1,318 זכאים ל-45% פיצוי בסך 1,369 שקל. מדובר בפיצוי כולל לכל הזכאים בסך כ-45 מיליון שקל. שופט הוועדה שהכריע מי זכאי לפיצוי ומי לא, דן ארבל, הודיע כי הוועדה סיימה את עבודתה בסוף אוגוסט 2020 והשופט פסק זכאות לפיצויים ל-16,880 חברי קבוצה.

עו"ד יעקב דוידוביץ, שייצג את התובעים הייצוגיים בהליכים השונים מסר בתגובה: "סוף סוף אפשר לברך עלך המוגמר. הערעור הוביל לעיכוב מיותר בתשלום הפיצויים לנפגעי אותה פרשה".

תזכורת: במאי השנה שוב שונה הרכב התרופה אלטרוקסין ובעקבות זאת הורה משרד הבריאות על בדיקה קלינית ובדיקות דם בטרם יעברו המטופלים ליטול את התרופה בהרכבה החדש.

נושאים קשורים:  אלטרוקסין,  בית המשפט העליון,  פריגו,  בלוטת התריס,  פסק דין,  חדשות
תגובות
25.11.2020, 09:26

החברה פעלה לפי החוק וקיבלה אישור של משרד הבריאות... ממתי מיידעים את הפציינטים על מרכיבים לא פעילים? מה התועלת בידע כזה לפציינט ? ומה בכלל מבינים חולים במרכיבים האלה, הרי רוב הרופאים והרוקחים לא מבינים הרבה במרכיבים לא פעילים בתרופה. לדעתי התביעה הזאת היא סתם תביעה קנטרנית של עורך דין שמצא איך להרוויח כסף על גבן של חברות התרופות. ההחמרה ברגולציה המוגזמות ממילא ,לא עוזרת כלום לבטיחות החולים ומשמשת רק כסת\"ח נגד תביעות, ורק מעלה את העלות של התרופות עד למצב של אי כדאיות ליצר תרופות מסויימות.

ד״ר בר מעיין
אני לא יודעת מי אתה מר אבי כהן ומה בדיוק הכישורים המקצועיים שלך אך לפי תגובתך אין לך מושג על מה אתה מדבר אני כרופאהו חוויתי סימפטומים של קוצר נשימה בעליה הקטנה ביותר ,הקאות במשך ימים ,רעד נוראי קור בלתי נסבל הגעתי לארגומטריה שהיתה חיובית ,12 יום שהייתי בבית ,שלחתי את כל הממצאים לחברת פריגו ואפילו לא טרחו לענות ,בנוסף להרבה פצינטים שלי שחוו תסמינים דומים ואחת אף הגיעה לצינתור ,
הסכום שנקבל הוא ממש לעג לרש לעומת הסבל שחווינו ואם אתה שייך לחברת פריגו מקומך בבית סוהר

אכן הרופאים, הרוקחים וללא ספק גם המטופלים בתרופה אינם יודעים מה הרכב החמרים הבלתי פעילים. אלא, שכל שינוי בפורמולציה של התרופה עלול להביא לשינוי בזמינות הביולוגית שלה, בקינטיקה של ספיגתה וכו\'. כאשר שינוי כזה נעשה מבלי להתריע על כך, עלול לקרות, ואכן קרה בפועל, שמטופלים מסויימים ייצאו מאיזון. בחולים מבוגרים יותר זה יכול להביא לפרפור פרוזדורים, לגרום לאי ספיקת לב או להחמרתה, ועוד. על כן, קיימת כאן התנהלות רשלנית מובהקת.