עד כה לא דיווחו שלוש יצרניות תרכיבי החיסונים לקורונה – "פייזר", "מודרנה" ו"אסטרהזניקה" – נתונים מלאים על הניסויים הקליניים שנעשו בפיתוחיהן. לא ברור באופן מלא אם הם כללו גם נסיינים בני פחות מ-12. היו"ר הנכנס של איגוד רופאי הילדים בהר"י, פרופ' צחי גרוסמן, אמר בהקשר זה כי הוא מניח שהניסויים יורחבו ובהמשך גם ייכללו בהם ילדים בגילים שונים וכן פנה למשרד הבריאות לשלב את רופאי האיגוד בצוותי ההסברה שיקומו לצורך עידוד ההתחסנות. כך דיווחה הבוקר (א') מיטל יסעור בית-אור ב"ישראל היום".
עוד בעניין דומה
מהפרסומים לתקשורת עד כה ניתן היה להבין ש"פייזר" ניסתה את התרכיב שלה בקבוצת נסיינים בני 12 ומעלה, "מודרנה" רק על בני 18 ומעלה וכך גם "אסטרהזניקה", אולם האחרונה גם הודיעה שתבצע ניסוי בתרכיב זה על בני 12-5.
פרופ' גרוסמן צוטט בדיווח: "ילדים הם לא יעד לבדיקת החיסונים החדשים, אבל אני מניח שבהמשך ענין זה יורחב. יכול להיות שהסיבה לכך היא התנהגות רגולטורית והעובדה שאישורים אתיים הנדרשים למתן תרופות וחיסונים לילדים היא עניין מורכב יותר. להערכתי, יש כאן גם שיקוף של מצב התחלואה בילדים: יחסית, מעט ילדים הם חולים במצב קשה. רוב הילדים שחלו עוברים את המחלה בצורה די קלה ולכן, זו אוכלוסיה פחות מתועדפת לנושא החיסונים". "אבל", הוסיף פרופ' גרוסמן, "אף אחד לא יאשר מתן חיסון לילדים על סמך נתונים שהושגו בניסוי במבוגרים".
במקביל, כאמור, פנה איגוד רופאי הילדים למשרד הבריאות לשלב את אנשיו בצוותי ההסברה שיקומו לצורך עידוד ההתחסנות, "לאור הניסיון בהתמודדות עם הססני וסרבני חיסונים". פרופ' גרוסמן הזהיר: "נראה שיהיו תופעות של הססנות והתנגדות לקבלת החיסון מצד חלק לא מבוטל מהאוכלוסיה. יש המון מידע רע ברשתות החברתיות בנושא הזה וגם חששות גדולים בקרב חלקים באוכלוסיה".
ד"ר טל ברוש, מזכיר הצט"מ ומנהל היחידה למחלות זיהומיות ב"אסותא-אשדוד", הוסיף: "בפיתוח תרופות וחיסונים מקובל שמתחילים קודם כל עם מבוגרים ורק בהמשך עוברים לבחון את המוצרים הללו בילדים שנחשבים לאוכלוסיה רגישה יותר". הצוות אמור לכן לבחון כנראה כבר בימים הקרובים את הסוגיה הזאת לעומקה תוך קבלת חוות דעת נוספות ממומחים בחו"ל ורשויות באירופה וארה"ב.